סיפורי ערסים מאי ודניאל עונה 2 פרקים 17+18
עונה 2 פרק 17+18
"מאוד" אמרתי שאני בוהה ברצפה,וחושבת על הנשיקה,אחרי כמה שניות נזכרתי שאמרתי 'מאוד',ושניתי את זה מהר "אהה לא,התכוונתי נגעלת מהנשיקה,שונאת את הנשיקה,מה ניראלי שנישקתי אותו בכלל?" אמרתי בעצבים,וזרקתי משהו על השידה שלי,נפל לי משם איזה שרשרת,אבל לא היה לי כוח לקום לראות
מור:"גם משקרת,וגם מפילה דברים"
מאי:"חחח טוב,בסדר,נהנהתי רצח,אני מתגעגעת אליו,מה אני יעשה,הוא כל הזמן בראש שלי,אני לא יכולה להיות ידידיה שלו ,קשה לי"
מור:"תקשיבי,את עכשיו הולכת לדבר איתו על זה"
מאי:"לא,אני כבר איבדתי אותו,הוא אוהב את יולי,עזבי,אין טעם בכלל"
מור:"ממתי מאי דהן מוותרת בקלות?"
מאי:"ממתי שהיא הבינה שדניאל כהן לא אוהב אותה"
מור:"סתמי טוב,את הולכת אליו,ומדברת איתו"
מאי:"חח טוב"
מור:"חח, עכשיו לכי תרימי מה שהפלת"
קמתי להרים את השרשרת שנפלה לי,וראיתי שזה השרשרת שדניאל הביא לי,הלכתי איתה למור ואמרתי לה "תראי,זה מה שדניאל הביא לי"
מור:"שימי את זה,שיראה"
מאי:"שימי לי"
היא ענדה לי את השרשרת,והלכתי לחדר של אביחי
נ.מ דניאל
איזה נשיקה קטלנית הייתה לי עם מאי,אי אפשר להסתכל על השפתים שלה ולא לנשק אותה,נזכרתי כמה אני אוהב אותה,יולי כבר יצאה לי מהראש באותה שנייה,הלכתי לבית של אביחי,ישבנו בחדר שלו,שתינו,עישנו,ודיברנו על מור ומאי,הוא גם אמר לי שהוא מתגעגע למור,ואני סיפרת לו על הנשיקה שלי עם מאי,אחרי כמה דקות מאי פתחה את הדלת,ואמרה לאביחי "אביחי צא"
אביחי:"מה את אומרת"
מאי:"מה שאתה שומע,ביי"
אביחי:"בסדר קרצייה"
הוא יצא,היא באה אלי,ואמרה "תראה,בדרך כלל אני מעבירה נושאים מהר,אני מכחישה דברים,אבל עכשיו אני רוצה להיות מאוד ישירה"
דניאל:"מה את רוצה להגיד לי אז?"
מאי:"על הנשיקה,למה נישקת אותי?"דניאל:"סתם,כי יש לך שפתיים דורשות,תקשיבי,אני ויולי ביחד,ואני רוצה להיות איתה, בואי נמשיך להיות ידידים וזהו"
אמרתי לה את זה ולא חשבתי ככה בכלל,אבל היא סתם תפגע
נ.מ מאי
הייתי מבואסת רצח ממה שהוא אמר לי,רציתי למות,חשבתי שגם הוא מתגעגע אלי,אבל בסוף לא
"אני לא יכולה להיות ידידה שלך"
דניאל:"למה?"
מאי:"כי אני לא יכולה וזהו"
הסתובבתי,באתי ללכת, הוא רץ מהר לדלת,סגר אותה, ואמר "נו,תגידי למה את לא יכולה להיות ידידה שלי?"
"כי אני לא יכולה,מה אתה לא מבין?" טיפה הרמתי את הקול "למה?" הוא שוב שאל "כי אני אוהבת אותך" צרחתי בעצבים,הסתכלתי עליו,וירדה לי דמעה מהעין "אתה לא קולט שאני עדין אוהבת אותך,שאני לא אוהבת את רון,שאתה חשוב לי,אתה לא מבין?" הורדתי את השרשרת,זרקתי אותה על המיטה של אביחי,ויצאתי לחדר שלי בעצבים,ראיתי שם את מור ואביחי מתנשקים, שמחתי רצח בשבילם,אז הלכתי לסלון,כדי לא להפריע,אחרי כמה דקות ראיתי שגם מור יורדת,היא ישבה לידי,ושאלה "נו איך היה?"
מאי:"גרוע,אבל ניראלי שלך היה מאוד טוב"
מור:"מה?"
מאי:"ראיתי את הנשיקה שלך עם אביחי"
מור:"אני לא רוצה לדבר על זה,אבל למה הלך לך גרוע"
מאי:"אני לא רוצה לדבר על זה"
מור:"אוקי,אז לא מדברים עליהם יותר"
מאי:"מעולה"
הסתכלנו אחת על השניה,וצחקו
מאי:"ואי אנחנו שתי סתומות"
מור:"טוב,הלכת הביתוש"
מאי:"ביי סיס"
עליתי לחדר שלי,והלכתי לישון.
קמתי בבוקר,לבשתי חולצת בית ספר לבנה,טיץ שחור,נעלי אולסטר שמנת,אספתי את השיער לקוקו גבוה,התאפרתי,התבשמתי,והלכתי לבית ספר,נכנסתי לשכבה,ולא היה לי כוח להיכנס לכיתה,אז ישבתי בחוץ על הדשא
נ.מ דניאל
המורה הזונה הזו הוציאה אותי,כוס אמא שלה,יצאתי לבחוץ,וראיתי בדשא את מאי שוכבת עם האייפון ו..
תגובות (11)
תמשיכי
תמשיכייייייייייייייייי
תמשיכייייי
תמשיייכיי
תמשיכייי אעאעאעאע
היוםם
כלב זבל טמבלללללללללללללללל זה מה שיש לי להגיד עליו תמשיכי מידדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד
למה אני יהרוג אותך אם לא!!!
תמשיכייייי מהררררר
תמשיכיייי
תמשייייכי
ואו! את כותבת מדהים קראתי את כל הסיפורים שכתבת ומה שמיוחד בהם זה שלמרות שהם סיפורי ערסים הם לא כתובים בשפה זולה כזאת… תמשיכי!
תמשיכי