אסור להתפס פרק 3

נ.מ רבקה – הנאצים עשו מסיבה בבית של ססיל

החדר ניראה בהתחלה כ- טוב זה לא היה ממש חדר אלא יותר אולם גדול . המנורות היבהבו , אך האור היה חזק , על האולם ניפרס שטיח בד אדום מקושת בצבעי ארד מרהיבים , היו יש כ5-6 דלתות , שום דרך יציאה אחרת . ניכנסתי למיסדרון הראשון , הוא הוביל אל אולם אימונים גדול , שם אני מניחה התאמנו בקליעה עם רובה או אקדח למטרה , להיות זריז , איך להשתמש בסיכינים ועוד דברים שלא הבנתי למה הם שימשו , היו שם ארונות עץ גדולים מעץ לבן , בתוך הארונות היו כלי נשק כגון רובים , אקדחים, פצצות עשן , וכמה סכינים . המשכתי אל הדלת השנייה , היא הובילה לעבר חדר לינה שם היו 18 מיטות , לכל מיטה הייתה טיבה בגודל מגירה שהיה אפשר לשים שם דברים יקרי ערך , וגם היו שם שתיי ארונות לבגדים . וכך נחה גם במעבר של הדלת השלישית , בדלת הרביעית הייה מיטבח , ושולחן אוכל , בחמישית סלון , ושישית סתם חדר עבודה ישן , לא היו בו הרבה פריטים : קלטת , ויומן ישן מעור . פתחתי את היומן אבל השפה לא הייתה מובנת לי , כל השאר עמדו מאחוריי , ססיל ניגש לעבר היומן ואמר בפנים רציניות ״אני מכיר את היומן כשהייתי בן 5-6 אבא הראה לי אותו , הייתי אז״-״פיצי״ נידבתי ״קטנצ׳יק?״ נידב ליאון ״- כשהייתי קטן״ אמר ססיל בעודו חורק שיניים ״ מה השפה הזאת?״ שאל דייב ״זה יכול להיות ספרדית , איטלקית אולי, או בכלל פרסית? אין לי מושג ״ אמר ססיל ״טוב , ניתמקם בזה מחר , כבר ערב , בואו ניתמקם , וננוח ״ אמרה אמה והבהירה היטב שזו לא הייתה שאלה , ויצאתי עם חברותיי הטובות לעבר חדר הלינה , למזלי הרב לא לקח לי הרבה זמן להירדם , משהוא שלא אופייני לי , אולי ביגלל המצב הכללי? נירדמתי . התעוררתי וראיתי בשעון שהיה תלוי על הקיר שעכשיו 2:00 , והייתי יותר מדיי ערנית בישביל לחזור לישון , ואז ני זכרתי ביומן , רציתי תשובות וזה מה שהלכתי לחפש , הלכתי לעבר היומן , כשהגעתי לחדר , החלתי לנסות לפענח את הכתב , לרוע מזלי ( הבילתי פוסק) עברה רבע שעה ועדיין שום דבר , ואז שמעתי רחש מאחוריי , והסתובבתי מהר כשסכין בידי ( חייבים להיות מוכנים לכל דבר! ואני כבר לא ילדה!) ואז ראיתי שזה רק דייב והוקל עליי . שאלתי אותו ״ למה אתה כאן?״ ״ למה את כאן?״ הוא שאל ״ יופי , תענה על שאלה בשאלה״ אמרתי ״היומן?״ הוא שאל ״ היומן״ אישרתי ״הכתב באמת מיסתורי , אממ… אולי אוכל לעזור לך?״ הוא שאל ״בטח ״ השבתי , והתחלנו לדבר על היומן שעה , ואז לרכל מעט , ואז בלי ששמנו לב , נירדמנו.

-למחרת-

״מה אתם עושים כאן?!״ צעקה אמה באוזניי , דייב היה כבר ער למחצה , ואמרתי ״ דיברנו על היומן ולא שמנו לב שנירדמנו , סליחה?״ השבתי ״רק אם הצלחתם לגלות משהוא״ אמר ססיל במרירות ״ כלום , נדה , אפס , וזירו נחשב ?״ שאלתי בציניות ״ טוב לא משנה יש חדשות רעות ממש אבל ממש רעות , באו אחריי ״ אמרה אמה , ועלתה לעבר ביתו של ססיל ואנחנו אחריה , כאשר ירדנו לכניסה ראיתי שכל הבית הפוך לגמרי , רהיטים הועפו , הושחטו , ודבר לא נישאר שלם כולל לחדר של ססיל אבל הם לא בדקו את המיטה למזלנו ורק לחשתי ״נאצים״ והחלטתי , החלטה כשניראה לא אשרוד ממנה , אדאג לטפל בנצאים, אחת ולתמיד גם אם הדבר יתן לי את מותי