הפחד להסתכל לפחד בעיניים

לקחתי מארוני ערימה של בגדים וגופיות.
הלכתי לחלון וישבתי עליו.
ישר התחלתי לגזור את החולצות.זה היה ממקום רע.של כאב.
חשבתי על כל מה שעשו לי.ובאותו זמן עוד עושים לי.גם ברשת.
התחלתי לבכות.לא רק מבחוץ אלא גם בפנים.בכי פנימי בלב.
כמה שניסיתי להדחיק את ההצקות לצד זה עדיין הטריד והלך איתי לכל מקום.
לקחתי את הסכין וחתכתי לא רק את החולצות והגופיות…
לאחר מכן הסתכלתי מחלוני למטה.מקומה חמישית לקרקע.
עליתי על המזגן,הסתכלתי.פחדתי להסתכל לפחד בעיניים.
הרגשתי לרגע חופשי.הרגשתי ממש בטוח בעצמי.
קפצתי,וחשבתי שזאת ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיי.
למרות שהיה לי לרגע את הפחד להסתכל לפחד בעיניים..