פנטזיה. פעם שנייה.

התעוררתי והתיישבתי במיטתי.
שמעתי קולות הליכה במסדרון, זאת כנראה מאיה.
הדלת נפתחה ומולי עמדה נערה עם שיער חום קצר ועיניים כחולות.
"בוקר טוב." בירכה אותי הנערה.
"בוקר טוב," אמרתי בפיהוק "מה השעה, מאיה?"
מאיה גלגלה עיניים, היא נראתה שחצנית בפוזה ובבגדים שלה.
מאיה לבשה חולצת בטן סגלגלה ומכנסוני ג'ינס קצרים.
"השעה תשע," ענתה לבסוף מאיה "ישנת מלא זמן. אני מקווה שאת מוכנה לתחרות."
נזכרתי. התחרות!
קמתי מהמיטה וסימנתי למאיה לצאת כדי שאוכל להתלבש.
אחרי שגמרתי יצאתי מהחדר, ליד הדלת עמדה מאיה.
"קדימה," אמרה מאיה בזמן שסגרתי את הדלת מאחוריי "את צריכה לשרוף כמה מתחרים!"
הנהנתי וטפחתי על החרב הכפולה שבחגורה שלי.
אני ומאיה יצאנו מהבית שלי והלכנו לכיוון הזירה.
כשנכנסו לתאים נשפתי עמוק ובטעות שיחררתי לשון אש אימתנית.
"אופס." אמרתי ושפשפתי את העורף.
"זה בסדר." ענתה מאיה וחייכה.
איש בחליפה שחורה נכנס לתא.
"תורכן גבירותיי." אמר האיש והצביע לעבר הדלת.
מאיה ואני נתנו כיף ועברנו בפתח לזירה.