Let me go- פרק 9

״אני ארנולד, את יכולה לקרוא לי ארני״ הוא לחץ לי את היד ואז קרא לי לבוא איתו. נכנסנו לאיזה משרד.
״תראי, יש לי משרות פנויות, אבל אני לא רוצה אותך כאן.״
פרק 9-
נמ אנג׳ל
נדהמתי. זה הזכיר לי דברים שהעדפתי לשכוח.
~פלאשבק (כשאנג׳ל הייתה בת 4 בערך)~
דפקתי בדלת לא מוכרת, זה קצת היה מפחיד, רק אלוהים יודע מי מסתתר מאחורי הדלת הזאתי ומה הוא יעשה לי. הדבר הכי נורא שקיוויתי שיקרה הוא שהאיש שעומד מאחורי הדלת לא יקנה את העוגיות שלי.
הדלת נפתחה, ומולי התייצב אדם מבוגר, בערך בן ארבעים.
״שלום אדוני, אתה רוצה לקנות עוגיות? הכסף ילך לתרו…״ שאלתי עד שהוא קטע אותי בגסות , ״את לא מהצופים״ .
״אני עוזרת לאחותי איזבלה, היא משתתפת בתחרות והיא צריכה לתרום הכי הרבה כסף, אז אני עוזרת לה. אתה רוצה לקנות קופסה?״ אמרתי בחיוך רחב.
״איכס, מי ירצה לקנות עוגיות ממכוערת שכמוך! רק אלוהים יודע אם שמת בפנים רעל!״ הוא צעק וטרק את הדלת.
~סוף פלאשבק~
באתי לקום מהכיסא שישבתי עליו, הרגשתי נורא. ארני ראה את ההבעה שלי והתחיל לצחוק.
״אוי לא! אני מאוד מצטער, לא התכוונתי לפגוע, אבל הכוונה הייתה הפוכה! תשבי בבקשה ואסביר לך.״ התיישבתי.
״את יודעת, זה הסניף הראשי בכל אנגליה, ואנחנו גם משווקים את המוצרים שלנו. כלומר, עושים פרסומות, מודעות, ואפילו תצוגות אופנה. אז אני אשמח אם תוותרי על עבודה בחנות לטובת דוגמנות.״ הוא אמר. הופתעתי מאוד, אף פעם לא חשבתי שאני יפה, ולעולם לא ייחסתי לזה חשיבות.
״א…א…אתה רוצה שאני א..אדגמן?״ גימגמתי.
״כן. תצטרכי לעבוד פחות שעות, ותקבלי שכר כפול משל המוכרים בחנות.״ חייכתי. אם השכר היה זהה לשכר שמקבלים בחנות, הייתי מסרבת, אבל אני רוצה שארוויח כמה שיותר כסף במינימוום זמן.
״אני אשמח מאוד!״ התלהבתי.
הוא התחיל להסביר לי שאם אני אחתום על חוזה אני אתחייב לעבוד שנה, שבכל יום אעבוד מחמש עד שבע בערב, ושבין היתר אצטרך לדגמן גם קולקציית בגדי ים והלבשה תחתונה. קראתי את החוזה מההתחלה ועד הסוף, ובסוף חתמתי. קמנו מהכיסאות, ולחצנו אחד לשני את הידיים.
באתי לצאת.
״אה אנג׳ל רגע!״ הוא אמר לפני שיצאתי. הסתובבתי.
״מה?״
״אני צריך שתעזרי לי לפנות מקום בלוח העובדים המצטיינים, יש איזו עובדת שנראה לי שתמלא אותו בקלות.״ הוא אמר. צחקתי, הוא היה אדם חביב וחברותי.
יצאתי וראיתי את שר.
״שר!!״ צעקתי לה בהתלהבות. כל העובדים הסתכלו עלינו, אופסי.
״שר אני אדגמן!!״ צעקתי, שוב. לא יכולתי להשתלט על ההתלהבות שלי, וגם שר לא, היא שמחה בשבילי.
"יואו, איך אני שמחה בשבילך!״ היא צרחה. היא הסתכלה בשעון.השעה הייתה 9.
״יאיי! המשמרת שלי הסתיימה! בואי!״ היא אמרה לי וצעקה לאחד העובדים שהיא הולכת, ונכנסנו לג׳יפ.
פתאום נזכרתי- שכחנו את שון!
״שר, שכחנו את שון!״ צעקתי לה.
״הוא סיים ב7״ היא אמרה. לא הבנתי איך זה יכול להיות, ואז זה היכה בי- שון גם מדגמן! לא יאומן שאני אצטרך לסבול אותו גם בעבודה. ״שיט״ מלמלתי ושר לא הבינה למה.
״מה קרה?״
״לא כלום״ אמרתי וחייכתי לה. הגענו הביתה.
ראינו שהשולחן כבר מסודר, שון במטבח מבשל את האוכל וכל השאר מפוזרים.
התיישבתי בשולחן והסתכלתי על שון. מעניין למה הוא בכה אתמול ככה, הייתי עושה הכל כדי שיהיו לי חיים כמו שלו. נאנחתי. הלכתי לחדר בנים, וסתם שיעמם לי אז דיברתי איתם קצת, צחקנו הרבה, וכבר כמעט ולא הרגשתי ׳הילדה החדשה׳ כי כולם התייחסו אלי כמו אל אחת משלהם.
״אוף משעמם לי כבר! ואני רעב מת!״ אמר אריק.
״דווקא אני לא רעב, קנדל מאכילה אותי חצץ״ אמר ג׳וש וכולם צחקו, זה הפך למין בדיחה כזאת, עדיין כאב לו אבל הוא לא התמסכן.
״אותי ג׳ס מאכילה כל בוקר בפנקייק, אחח, הצרפתייה הזאתי…״ אריק התחיל לומר ואז דניאל המשיך אותו ״מצרפתת לך את החיים.״ וכולנו צחקנו, אריק היה אדום.
״תגיד, לאן נעלמתם כל היום?״ שאלתי אותו.
״לקחתי אותה לאיזה שדה של פרחים, וטיילנו שמה כל היום, הבאתי לה שרשרת.״ הוא אמר. הייתי רוצה מערכת יחסית כזאת.
״לכבוד מה?״ שאלתי.
״חצי שנה ביחד״
״אה באמת? זה קצת מאוחר אבל מזל טוב. אתם מדהימים ביחד!״ אמרתי וחיבקתי אותו, ואז ג׳ס נכנסה.
״חמודה, לא להשתלט לי על הנסיך הזה״ אמרה וקרצה לי. צחקנו.
״בנות, לא לריב יש מספיק אריק לכולם!״ הוא אמר וחיבק את שתינו. צחקנו המון.
ירדנו לאכול, פתאום נזכרתי שאני חייבת לספר להם על העבודה החדשה שלי.
ישבתי ליד ג׳ס וקנדי, ושון מולי. לא מספיק ששנינו שונאים אחד את השני, גם נצטרך לסבול אחד את השני בעבודה?
אחרי שגמרנו לאכול נשארנו לדבר קצת ואז פתאום התחלתי להקיש על הכוס.
״טוב, זאת אנגליה, חייבים נימוסים לא?״ אמרתי וצחקתי, כולם צחקו.
״טוב, אז, מצאתי עבודה!״ אמרתי להם והם שמחו.
״איפה?״ דניאל, שישב ליד שון שאל. העברתי את מבטי מדניאל לשון.
״אני אדגמן באמריקן איגל.״ אמרתי, הסתכלתי על שון וירד לי החיוך. אני מניחה שגם לא היה יורד החיוך אם היה מחייך מההתחלה. למה הוא כזה קר אלי?
כולם חוץ ממנו התלהבו נורא, אני אהיה מפורסמת בקרוב מאוד. ניסיתי לחייך, אבל לא הצלחתי. המבט של שון הפריע לי לעשות כל דבר חוץ מלהתבאס. מה יש לו? מה הוא לא שמח בשבילי?
״תסלחו לי, אני צריכה לשירותים.״ אמרתי והלכתי. לא נתתי לעצמי לבכות. אני אשאר בעבודה הזאת, ואם לא נוח לו שיתפטר. לא נורא, שיסבול קצת הפרינססה.
יצאתי מהשירותים, וראיתי אותם יושבים במעגל ובקבוק באמצע. אמת או חובה.
״בואי אנג׳ל, חיכינו לך.״ אמר ג׳וש ופינה לי מקום לידו.
״כולם פה מכירים את המשחק? מה שקורה במעגל הזה לא יוצא מפה, חובה להגיד רק את האמת, ומי שלא עושה חובה שמוטלת עליו יוצא מהמשחק.״ ג׳וש אמר וכולם הנהנו.
״טוב, אז ניתן את הסיבוב הראשון לאנג׳ל״ הוא אמר ונתן לי את הבקבוק.
סובבתי, דניאל שואל את שר..
״הופה הזוג המאושר!״ אמר שון.
״אמת או חובה?״ דניאל שאל.
״חובה״ היא ענתה.
״חובה עליך לנשק את הבחור שאת הכי אוהבת כאן.״ הוא אמר וחייך, כמובן שהיא באה אליו והם התנשקו. ג׳וש הסתכל על קנדל.
״יאללה אני מסובב.״ דניאל אמר. אריק שואל אותי.
״אמת״ עניתי מבלי שהוא ישאל. ידעתי בדיוק מה הוא ישאל ורציתי לעקוץ את שון קצת.
״אמת שאת אוהבת מישהו במעגל הזה?״ הוא אמר והסתכל על שון. כל כך צפוי.
״לא. למען האמת יש מישהו שאני שונאת.״ אמרתי וכולם היו מבולבלים. שון הבין על מה מדובר. כולם ציפו שיהיה בינינו משהו בגלל שאנחנו נשארנו השניים היחידים שלא נמצאים במערכת יחסים, וכולם חוץ מקנדל ידעו שג׳וש אוהב אותה. אני לעולם לא אוהב מישהו רק בגלל שהוא הפנוי היחידי.
אריק סובב את הבקבוק. ג׳ס שואלת את ג׳וש.
״אמת או חובה?״ היא שאלה. ג׳וש ידע שאם הוא יבחר באמת אז הוא יצטרך להודות שהוא אוהב את קנדל, אז ידעתי שהוא יבחר בחובה.
״חובה״ הוא ענה.
״חובה עליך לנשק את הבחורה שהכי מוצאת חן בעיניך במעגל.״ היא אמרה וכולנו היינו בשוק חוץ מקנדל שלא הבינה כלום. עכשיו הוא יצטרך להודות.