מורשת האלים פרק 2

פרק 2

2
חלפו שנתיים מאז השריפה והיעלמותו של אחיו ורן עדיין , למרות ההסברים המופרכים שאנשי כיבוי האש והריו שהשריפה פרצה בגלל בלון גז לא תקין ,אבל הוא ידע מה הוא ראה ,האיש באדום הוא זה שהבעיר את השריפה ולקח את אחיו,ועוד הוכחה שהוא ראה מה שראה היא ששאל אותם לאן נעלם ג׳קסון הם לא ידעו לענות .כשקם בכול בוקר בבית החלופי שקיבלו לאחר השריפה חשב איך הוא מגיע אל ג׳קסון אך גילה שזה בלתי אפשרי,הוא אינו יודע לאן נעלם האיש ההוא,איך הוא נעלם לשם .אביו אמר תמיד שכול בעיה הוא פיתרון שמחכה להתגלות . טוב ,חשב לעצמו , פיתרון ,אני הולך למצוא אותך .השעון המעורר עם הקול החזק יותר מדי העיר אותו בשנייה (אמא שלו בטח כיוונה אותו בלילה )והוא הלך חצי ישן לארון ,זרק על עצמו משהו שם נעליים וירד לארוחת הבוקר .ארוחת הבוקר כללה :טוסט חצי שרוף ,ביצה קשה לא מקולפת כימעט ומיץ תפוזים סחוט ,כן ,הבשלנית החדשה שלנו לא היתה כול כך טובה חוץ מהמיץ תפוזים שהיה טעים .כשירד הוא לא ראה את אביו ,הוא בטח עדיין ישן ,חשב. טוב ,הוא לקח לעצמו צלחת ושם בה כמה טוסטים והיצה אחת והתחיל לקלף אותה .כך היה כול בוקר מאז שהבית נהרס ״בשריפה״ כביכול ,לא מפואר מדי אבל בסדר . הוא יצא מהר כדי שלא יפספס את ההסעה ,הוא יצא לרחוב ודילג לתוך ההסעה,למושב האחורי ליד קאל , חברו הטוב ביותר .״הי ,מה נישמע ״שאל והוסיף ״אתה ניראה מצוברח , למה ?״
״כאילו שאתה לא יודע ״אמר לו ״מה ,ג׳קסון ?״. שאל ״ כן זה מטריף אותי״. קאל היה בין היחידים שהאמינו לגייסה שלו ,הוא ובלה ,חברתו הטובה מהגן .
בדיוק באותו רגע בלה התיישבה לידנו ואמרה:״הי״ ושנינו ,באותו זמן השבנו:״הי ״ .הגענו לבית הספר וכרגיל הוא ראה את בוריס ,הביריון של בית הספר , מחכה לילדים הקטנים יותר ,איתו הוא כבר למד לא להתעסק כי בפעם האחרונה שניסה לחטוף לו את התיק ,הוא חטף בעיטה למיפסעה ואז שכב על המידרכה מיילל והוא המשיך ללכת .כשעבר על פניו ראה שבוריס נזכר במקרה ההוא והתכווץ מפחד .מאחורי ,עמד פיוור,החנון של בית הספר ,וכשעבר ליד בוריס ,בוריס חטף את התיק שלו ועשה מה שהוא הכי אוהב לעשות ,לקחת את התיק ולרוקן את תכולתו על הקורבן ,לזרוק עליו את התיק ולתת לו לאסוף את מה שהיה בפנים ולפיוור היו הרבה דברים בתיק ,בעיקר סיפרי חשבון ופיזיקה .כשניכנס לכיתה ראה את הבלגן הרגיל : קרוליין והשפוטות שלה והשפוטה הראשית שלה דנה ,דיוויד וחבריו לנבחרת הכדורסל ,פיוור וחבורת החנונים שלו.לכולם היו חבורה כלשהי,מקובל או לא ,תמיד תהיה לך חבורה .כשגברת טד נכנסה לכיתה הרעש המשיך עוד שני שניות ואז דעך .״היום כיתה ״אמרה ״נדבר על נפוליאון ,טוב, מי יודע מי היה נפוליאון ?״ והיא המשיכה לדבר והוא היה שקוע בחלום בהקיץ . בחלום הוא חזר שנתיים אחורה לאחוזה העולה באש . הוא ראה את עצמו רץ לחדרו של אחיו אבל מצליח להגיע בזמן ורואה את אחיו מתחיל להיחנק מהעשן . הוא ניסה לקרוא לו אבל קולו בגד בו ואז הוא ראה את האיש בחליפה האדומה ניכנס לחדר ואת עצמו מועף על הקיר.
ואז שמע את ג׳קסון קורא לו ולאט לאט הקול הפך מקולו של ג׳קסון לקולה של גברת טד:
״רן !רן ענה לי על השאלה
״מה ?״שאלתי
״אילו ארצות כבש ניפוליאון ?״
״צרפת וזהו ?״
״אתה עוד הפעם מעופף ,זו הפעם השלישית השבוע!תיגש אליי בסוף השיעור .״

השיחה עים גברת טד לא הדאיגה אותו .אמו כבר רגילה לזה .החזיונות התחילו לראשונה כשחודש לאחר השריפה, ובחזיון הראשון הוא ראה את עצמו רץ לחדרו של אחיו ,נכנס ,מועף על הקיר ואת אחיו נעלם עם האדם המסתורי בהבזק האור המסמא .כשיצא מבית הספר הוא ראה בזווית עיינו אדם עם עיניים צהובות ,ושפנה להביט בו טוב יותר הוא נעלם .