סיפור אחרון

הייתי מעודדת אותך להמשיך, אבל אני לא יודעת איך, כי אני כל כך מופתעת.
על סמך מה את קובעת שהסיפורים שלך גרועים? הם מדהימים.

יש לך סיפורים ממש ממש יפים. וזה לא משנה אם את כותבת עם שגיאות כתיב או לא, הדרך שבה את כותבת היא זו שקובעת, אם היא מושכת את הקורא או לא. ואני גם לא משתמשת בכל האמצעים הספרותיים, אז מה? אני נהנית מזה וזהו! אל תוותרי על דברים שאת אוהבת. אך אם בכל זאת בחרת לא להמשיך, אני מקווה שיש לך סיבה מוצדקת, ולא "אני לא כותבת מספיק טוב". :)

ועוד שאלה לגבי הסיפור, האם זה מציאותי? כי זה נשמע מאוד מציאותי ואפילו כואב.

אבל אני אוהבת את הסיפורים שלך!!
למה? את באמת כותבת יפה :/
וגם זה סיפור יפה…
הייתי אומרת לך להמשיך לכתוב ולא להפסיק, אבל אני לא יודעת עד כמה זה ישכנע אותך… (בבקשה תמשיכי את הסיפורים שלך >~<)

היי, כתיבה נועדה כדי להזין את הנפש שלך. לא כדי לגרום לעצמך להרגיש נחותה בגללה. אני אישית, מהקוראים הסודיים האלו שלעולם לא תדעי שקראו את הסיפורים שלך אבל מכורים אליהם, אני אוהבת את הסיפורים שלך ואת הכתיבה שלך, כי היא בפשוטו באה מעצמך ולא מאיזשהי הערצה. אני לא יודעת אם זה ישכנע אותך להישאר, אבל, לעולם אל תוותרי על כתיבה. זה מציל חיים.

תקשיבי רגע…
נכון-אי אפשר להכריח בן אדם לאהוב דברים,לעשות דברים…
אבל אם כן היה לך את האומץ והאפשרות לכתוב-למה לך לוותר על זה ?
לפי מה שהבנתי רמזת כאילו את עוזבת בגלל ביקורות אולי אפילו שאמרת שלא,או שלא היו תגובות…לא יודע
אבל מה שיש לי לומר בקיצור,שתלכי עם הלב שלך ואני מקווה שתמשיכי לכתוב כי זה באמת מרומם את הנפש ועוזר אפילו לכאלה שחושבים שהם לא יודעים לכתוב…

קודם כל.
אני יכולה לספור על יד אחת, כמה סופרים פה כותבים ברמה של להוציא ספר לאור.
עזבי פסיקים, נקודות. זה בקטנה, בשביל זה יש עורכים.
אני מדברת על היכולת לכתוב, לתאר ברמה גבוהה ולא נדושה, להמציא עוד ועוד תיאורים, כדי לתאר עיינים. חוץ מי כחול כמו הים, הרקיע וכולי.
אבל… וזה אבל גדול מאוד. כל מי שמפרסם פה, הוא בעל כישרון כתיבה, אולי לא מפותח, אולי זה סתאם לא הסגנון שלי.
אבל לכתוב זה לא בדיחה. וזה לא ישיבה של חמש דקות ופוף יש לך פרק, זה הרבה השקעה, של שעות ישיבה, שעות הקלדה, והכי הרבה בלי סוף דימיון והמצאה.
אדם שאין לו ולו קמצוץ של כישרון כתיבה, לא יאהב לכתוב, לא ישב לכתוב, ולא ידע איך לכתוב את מה שהוא רוצה לספר ברמה סבירה.
אפשר לראות את זה גם בברכות ימי הולדת, מי סתאם כותבת ידי חובה כי היא רוצה לתת תחושה טובה לחברה שלה, ומי יודעת לכתוב. כי היא תחשוב על ברכה מקורית ומעניינת.
בסהכ"ל אני אומרת, שמי שיכול לכתוב סיפור שלא מסתכם ב"יוני הלך למכולת" יש לו כישרון, ואם זה עושה לך טוב. שימי פס, את כותבת נהדר ולא פחות טוב פה מאחרים. וכרגע את חלק מאיתנו ולא ההיינו רוצים לאבד אותך…

עצוב לי, את מהכותבים האהובים עליי באתר ורע לי שאת נותנת לעצמך להרגיש נחותה שאת בעצם לא.
אני לא אתווכח אני אשמח אם תמשיכי, או לפחות תעשי הפסקה קטנה ותחזרי
אוהבת מלא❤️

אולי לא ראית שפרסמתי פה משהו פעם: סיפור. פעם היה אדם שהלך ועשה טיול. הוא רצה להגיע לראש ההר. הוא התחיל ללכת וכבר בצעדיו הראשונים- הוא נפל. הוא אמר לעצמו, שאולי כדאי לו לוותר, שאין לו כוח, למה הוא צריך את זה, אבל הוא החליט לקום ולהמשיך. קצת לפני אמצע הדרך הוא נפל שוב ושהוא עוד על האדמה הוא חשב: אולי אני אחזור, זה יהיה יותר קצר מאשר לעלות. הוא החליט לא לוותר והמשיך. לפני סוף ההר הוא נפל שוב וחשב שדי, אין לו כוח לזה יותר וכדאי לו לחזור, אך ליבו אמר לו שאסור לוותר והוא הגיע לראש ההר וצעק לכל העולם: "היי עולם, אתם יודעים מה למדתי? שאם נופלים מה עושים? קמים. בחיים לא לוותר" ואז הוא שמע את כל העולם מוחא לו כפיים.
זה מה שאני רוצה להגיד לך. לא לוותר. כתיבה היא דבר ראשון בשביל פורקן עצמי, את פורקת מה שיש לך בלב, ורק אחר כך יש את הצפיות, התגובות וכל שאר הקוראים. אין שום דבר רע בלכתוב, זה משחרר, קודם תכתבי לעצמך ואז לאחרים.
ושאמרת שאת מפרה את כל חוקי הספרות? למי אכפת?! תצרי עקרונות ספרות משלך! מה זה משנה? תכתבי מה שבא לך, תעופי על כנפי הדימיון, והכי חשוב: לעולם, אבל לעולם, לא לוותר!!!

דבר ראשון, כן תודה על התגובות והתמיכה.
אבל אמ אני באמת כותבת בישביל עצמי, בכל סיפור פה אני שמה את עצמי, אני כמעט בכל סיפור כותבת על עצמי, אם זה על נערה ביישנית ונואשת, ואם זה על סתם ילדה שבחרה מגמה, כל סיפור פה הוא בישביל עצמי ועל עצמי. אבל מה שאני כותבת בישביל עצמי לא מספיק ראוי בישביל אחרים, זה זבל.
הרמה שלי כלכך רדודה שלא צריך בכלל סיפורים כמו שלי שיהרסו את האתר הזה,
זה ממש מיותר, אני אנסה לקחת לעצמי פסק זמן, אבל אני לא אעלה את הסיפורים שלי דרך המשתמש הזה, כי כל שאר הסיפורים פשוט אמ גרועים.
את צודקת שצריך לא לוותר, אבל כשזה הופך לזבל, הוא צריך להיזרק.

את לא יכולה שאת כותבת גרועה בזמן שעזרת לי לשפר את הסיפור שלי מקצה לקצה ועד היום אני מודה לך על זה, את פשוט לא יכולה לומר את זה

טוב שכנעתם אותי, אני חוזרת !