ביחד לנצח פרק 196 מוקדש לדני מאליק SHIRAZ 1D ושירני

פרק 196
נמ בל
הייתי כל כך עייפה שנרדמתי באמצע הסרט-
אבל לא לגמרי-
הייתי חצי ישנה חצי ערה…
הרגשתי שמישהו מרים אותי ולוקח אותי-
הוא עלה במדרגות והניח אותי על המיטה שלי
הוא ליטף לי את הלחי והזיז קצוות שיער מפני
חשבתי שזה נייל אבל מתברר שטעיתי
כי פתאום שמעתי את הקול של הארי אומר לי
"אני אוהב אותך כל כך…"
ונרדמתי לגמרי….
התעוררתי בבוקר
זהו זה-
זה היום-
היום יש את ההכרעה ביני לבין אשטון….
צחצחתי שיניים יצאתי ושטפתי פנים החלפתי לבגדי יום יום-
גופיה שחורה שהופכת באמצע לאפורה(משנה את הצבע בהדרגה)
ושורט שחור עם סנדלים שחורות פשוטות.(קישור ברציתי להוסיף)
ירדתי למטה
ניסיתי לדחות את המחשבות על מה שקרה אתמול-
על מה שהארי אמר לי-
כי זה לא מתאים להיום…
אולי דמיינתי את זה-
אבל אני מקווה שלא
כי למרות כל מה שקרה עם אשטון
ולמרות שאני מפחדת להתאהב-
זה מה שקורה לי עם הארי…
אני מפתחת אליו רגשות של יותר מידידים
וזה רגשות יותר חזקים ממה שהרגשתי כלפי אשטון…
הוא כל כך חמוד ונחמד אליי….
הוא גם נראה טוב-
ואם להיות כנים הרבה יותר מסתם 'טוב'-
הוא נראה מצוין-
חטוב ושרירי
והוא פשוט מושלם…
"בוקר טוב יפה"
אבא אמר לי ונשק לי על הלחי
והוציא אותי ממחשבותי-
מהפנטוזים על הארי החתיך..
"בוקר טוב"
אמרתי לו והחלטתי לא לחשוב על הארי-
לא היום-
היום יש לי מחשבות על בן אחר…
אולי אחרי שאני אסגור את הסיפור עם אשטון אני אוכל לחשוב עליו ואפילו יותר מזה-
אולי אפילו להיות איתו…
אבל את האמת-
אני מפחדת מזה….
הוא(אבא שלה) אמר לי "תאכלי יפה שלי"
התיישבתי לאכול
על השולחן היו צלחת פנקקים ובקבוק סירופ ליד
והייתה לי כוס נס קפה ליד-אני שותה גם נס וגם שוקו…
שמתי לי בצלחת פנקיק עם סירופ והתחלתי לאכול ולשתות
"נייל אמור לבוא או שנפגוש אותו שם?"
שאלתי את אבא אחרי 3 דקות של שתיקה
"נפגוש אותו שם"
הוא ענה
"וגם את עורך הדין"
הוא הוסיף
המשיכה להשתרר שתיקה מביכה-
בכל זאת זה יום לא פשוט בשביל שנינו
אבל עם כמה שאני מפחדת וחוששת-
אני שמחה לעשות את זה כדי לשים את העבר מאחורי
ולמנוע ממנו לעשות את זה לעוד בנות..
עליתי למעלה והתלבשתי בבגדים הרישמיים שהכנתי מראש-
(קישור ברציתי להוסיף!!!)
חולצה לבנה ומעליה מעין ג'קט רשמי ורוד עם גינס ורוד ועקבים ורודים
התאפרתי קצת-גלוס ורוד עדין וצללית עדינה עם רמל
והסתרתי את התפרים מהצלקות והפצעים שאשטון עשה לי-
עדיין לא הורדתי את התפרים….
שמתי קצת אקססוריז בצבע כסף-שעון שרשרת ועגילים
והכי חשוב-שמתי את הטבעת של אמא שלי-
טבעת האירוסים שלה…
אחרי שהיא נפטרה אבא שלי נתן לי אותה
אבל מעולם לא העזתי לשים אותה
פחדתי מזה שזה יזכיר לו אותה
ואפילו יותר מזה פחדתי על עצמי-
שאני אזכר….
אבל החלטתי שהיום אני אשים אותה עלי….
לקחתי איתי את התיק הלבן שבו שמרתי חלק מהדברים שהעורך דין נתן לי ואת האייפון שלי
וירדתי למטה…
אבא שלי כבר היה מוכן וישב על הספה-מחכה לי.
ראיתי עליו שהוא לחוץ
ואת האמת שגם אני הייתי לחוצה-
מאוד ואני מאוד מפחדת גם.
פחדתי מהתגובה שחו כשהוא יראה את הטבעת
יצאנו ובמכונית פתאום הוא שאל אותי
"זאת..זאת הטבעת?"
מגמגם טיפה
"כן"
עניתי מחייכת חיוך עצוב וגם הוא חייך איתי-
עצוב כנראה מזה שהיא מתה ומגעגועים
ונהנה מהזיכרונות שמציפים לו את הראש…
כל הנסיעה הייתה שתיקה כבדה
אבל אף אחד מאיתנו לא הפר אותה-
כל אחד היה שקוע במחשבותיו…
הוא החנה את האוטו ויצאנו…
זהו הרגע הגדול הגיע!!!!
תגיבו ותדרגו!!!!!!!!!