הרצון לחיות

עיניי נפקחות כול בוקר מחדש.
אני נושמת.
אני מחייכת. אני מניעה אברים בגופי אבל כול זה לא אומר כלום, הייתי רוצה להשאיר את עיניי עצומות, הייתי רוצה להפסיק לנשום.
החיוך, החיוך הקר שלא מצביע על אושר ושמחה אלא על זה שאני רוצה להישאר אנושית, שאני רוצה לנסות לחיות, לנסות לרצות.
לא הייתי רוצה שיבכו עליי, הייתי רוצה לרדוף אנשים בשנתם, לענות אותם במשך כמו שעינו אותו במשך כול השנים, הייתי רוצה לקחת מהם את הרצון לחיות כמו שהם לקחו את הרצון שלי לחיות.