” i’m beautiful in every single way”… – פרק 21
נ.מ שני –
"לא אתה שרוט." אדיר התחיל להצחיק אותנו בהפסקה. אני עוד שנייה עושה פיפי. הוא הולך מאחוריי המנהל ועושה פרצופים ותנועות מצחיקות.
"שמעוני אני מבין שאתה רוצה להתלוות אליי לכול היום .." המנהל הסתובב אליו.
אדיר גירד תראש בלחץ.
"מה ..למה מה עשיתי?" הוא אמר בלחץ.
"בוא בוא, הרבה זמן לא היית במשרד שלי." המנהל שם עליו יד על השכם ולקח אותו איתו
אדיר הסתובב עלינו ועשה לנו פרצוף בוכה ומילמל הצילו.
"אדיר חולים עלייך." צעקתי לו וכולם אחריי.
קלטתי את נועה רצה. קמתי לקחתי תתיק שלי והלכתי אחרייה.
היא יצאה מהבית ספר,
באמצע יום? רציני?!
"נועה!!!" צעקתי. היא לא ענתה היא פשוט המשיכה לרוץ.
"תגידי מה יש לך?!" שאלתי אותה כשהצלחתי להגיע אלייה. כולי מתנשפת היא הריצה אותי אלפיים עכשיו זאת. היא התיישבה על הספסל.
"את בוכה?! מה קרה זה עוד פעם מאור ..? לא אני שבור לו את…" אמרתי כשראיתי דמעה יוצאת לה מהעין.
"הוא לא עשה לי כלום שני." היא עצרה אותי ואמרה. הא אופס.
"בגלל ליאור? מה הוא עשה הפעם הדפוק, רק תגידי לי אני יהרוג אותו!!!" אמרתי בעצבים.
"זה גם לא בגללו…"היא ענתה לי בשקט.
"אז למה את בוכה?" אמרתי לה בקול עדין יותר וליטפתי לה את הגב. היא הרימה
תראש והסתכלה אליי, ניגבתי לה את הדמעות.
"זה אבא שלי." היא אמרה לי והורידה תמבט שלה כלפי מטה. מה הקשר אבא שלה עכשיו היא לא ראתה אותו שנים.
"מה איתו?" שאלתי אותה.
"זוכרת תשיחה שעניתי לה אתמול?" היא אמרה והפנתה תמבט שלה מהרצפה אליי.
"כן נו מהפלאפון של אימא שלך ו.."
"זה היה אבא שלי, זאת אומרת שאני חושבת שזה היה אבא שלי." היא אמרה עם מבט מיואש על הפנים.
"מה זאת אומרת חושבת?"
"זאת אומרת ששמעתי תקול שלו, אבל ששאלתי את אימא שלי על זה היא פשוט הכחישה את כול העניין. את לא מבינה איך זה מחרפן אותי לחשוב שאימא שלי מסתירה ממני משהו." היא ענתה לי בתסכול.
"אולי זה באמת לא הוא, לכי תדעי לא ראית אותו ולא שמעת ממנו כבר ארבע שנים את לא חושבת שזה מוזר שפתאום הוא יצוץ? עוד בכלל יתקשר לאימא שלך והיא תכחיש את זה?לא מכירה ככה את נורית."
"אני לא יודעת שני זה מתחיל להטריף אותי, אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. זה פשוט לא עוזב לי תמוח לא משנה כמה שאני מנסה לשכנע את עצמי."
"די יפה שלי " חיבקתי אותה חזק, רגישה שלי.
היא אהבה את אבא שלה יותר מכול דבר בעולם. אחריי שהיא שמעה שהוא בגד באימא שלה היא פשוט לא האמינה, היא לא רצתה שום קשר עליו היא פשוט העדיפה שיחשבו שאין לה אבא. היא שנאה אותו על כך שהוא הרס להם תמשפחה.
"ייאלה חאלס דיכי, בואי גלידה עליי.."קמתי הרמתי תתיקים שלנו ואמרתי.
היא לא יכולה להמשיך ככה, המוח שלה ישרף מרוב מחשבות.
"אין לי תיאבון." היא ענתה לי באדישות וניגבה תדמעות האחרונות שנותרו לה על הפנים.
"לא שואלת קומי." הקמתי אותה וגררתי אותה אחריי. אם יש משהו שהיא צריכה עכשיו זה משהו שיקפיא לה תמוח ובו זמנית יעשה לה טוב.
נ.מ ליאור-
ישבתי בספסל ליד הבית שלי. הרגל שלי כבר ממזמן על אוטומט לא מפסיקה לזוז לרגע, אפילו חשק לעשן לא היה לי. רק רציתי לדעת מה איתה, למה היא התנהגה ככה.
סאמק מטומטם למה נתת לה ללכת!!!
"היא בסדר תירגע." שני ישבה לידי והניחה תיד שלה על הרגל הקופצנית שלי.
"מה? על מה את מדברת?" שאלתי אותה.
"על סבתא שלי, ברוך ה' אחרי שלושה התקפים בחצי שנה היא בריאה כמו שור" היא אמרה לי בציניות. רק אז הבנתי שהיא דיברה על נועה, נועה שלי.
"איך את יודעת? דיברת איתה? היא בסדר?!" התקפתי אותה בשאלות.
"מי סבתא שלי? כן רק אתמול דיברתי איתה בטלפון היא אמרה לי שאיזה רופא התחיל איתה. אתה לא מבין איזה גזורה היא." היא המשיכה עם הציניות שלה.
"שני!"
"וואוו תירגע ילחץ, היא בסדר." הרגשתי כאילו בלטה ירדה לי מהלב.
"היא סיפרה לך מה קרה לה?" שאלתי אותה.
"אבא שלה התקשר אלייה, אתמול כשהיינו אצלה." מה?
ארבע שנים היא לא שמעה ממנו, מה פתאום הוא מופיע?
"מה רצה הכלב?"
" הוא ניתק ישר אחריי ששמע תקול שלה וכשהיא סיפרה את זה לאימא שלה היא אמרה לה שהיא לא שמעה ממנו שנים." שני ענתה לי. זה מסביר תהתנהגות שלה.
"היא אוכלת סרטים לך אלייה…"היא הוסיפה.
"איפה היא עכשיו?" שאלתי אותה.
"בבית." היא ענתה לי. קמתי והלכתי, אפילו ביי לא אמרתי לה, רק רציתי לראות את נועה.
נ.מ שני –
" אוופ תישאר פליז, תוציא גימלים אני אשמח לשבור לך משהו." אמרתי לו והתיישבתי על השידה של המחשב בחדר של גיא.
הוא ישב על המיטה ונעל תנעליים של הצבא, הוא עוד חצי שעה הולך.
יש יותר מעצבן מזה?
"ומה אני יגיד, שחברה שלי מתעללת בי?" הוא גיכח ואמר כשהוא קם מהמיטה והתקדם אליי.
"לא רעיון טוב הא?" אמרתי וכיפתרתי לו את החולצה של המדים.
"לא הכי טוב שלך חיים שלי." הוא אמר לי והעביר לי תשיער למאחוריי האוזן והסתכל עליי. העיניים שלי היו עסוקות בלכפתר את החולצה אבל הרגשתי תמבט שלו עליי.
"שבועיים?" שאלתי עם עצב והסתכלתי לו עמוק בעיניים האפורות ירוקות שלו.
"יעבור מהר את תראי." הוא אמר במטרה לנסות לעודד אותי, אבל אני יודעת שמרוב געגועים הזמן יעבור לי כמו נצח.
"אני אתגעגע אלייך, מאוד." אמרתי עם קול חמוד וכרכתי את הידיים שלי סביב העורף שלו .
"גם אני אלייך אהבה שלי." הוא אמר והצמיד אותי אליו כשהידיים שלו הונחו על המותניים שלי ונישק אותי. הוא הניח את הידיים שלו על הירכיים שלי והרים אותי עליו כשאנחנו עדיין לא מרפים מהנשיקה העדינה והרכה הזאת, מתמכרים זה לשפתיים של זו, הלשונות שלנו התחברו באופן מושלם.
הוא הניח אותי על המיטה בעדינות שהוא מעליי. המגע שלו גרם לי לצמרמורות בגוף וללב שלי לפעום בקצב מהיר.
"אני אוהב אותך. לא משנה כמה רחוק אני יהיה, האהבה שלי אלייך רק תיגדל." הוא אמר לי
ברגש. התרגשתי חיוך עלה לי על הפנים. זכיתי, פשוט זכיתי לאהוב את הבנאדם הכי מדהים בעולם. בכול זאת הוא גדול ממני בשנה וחצי לא דימיינתי שאנחנו נהיה ביחד בכלל. הוא גורם לי להרגיש הכי מיוחדת, הוא פשוט מושלם.
משכתי אותו עם החולצה ישירות לפה שלי ונישקתי אותו כשיד אחת שלי משחקת בשיער שלו.
"אני אוהבת אותך…" מלמלתי תוך כדי נשיקה, הרגשתי תחיוך המאושר שלו ואת הנשיקה מתעצמת. הוא ליטף לי תירך ועלה למעלה עד שהרגשתי את כף ידו החמימה על המותן החשופה שלי, הרגשה נעימה עטפה אותי.
הטלפון שלו צילצל הוא הושיט את היד לטלפון שבשידה כשאנחנו עדיין מסרבים לעצור את הרגע המדהים הזה.
"תענה אולי זה חשוב .." ציחקקתי ואמרתי לו כשראיתי שהוא סינן וזרק תטלפון על המיטה וחזר לנשק אותי.
הוא נאנח והתיישב כשהוא אוחז בטלפון והתקשר לשיחה האחרונה שחוייגה עליו.
זה היה חבר מהבסיס שלו הוא הודיע לו שיהיה בבית שלו עוד חמש דקות כי הוא מאורגן כבר. ישבתי לידו והנחתי תראש שלי על הכתף שלו בזמן שהוא דיבר בטלפון.
"די עם הפרצוף הזה, אני רוצה חיוך!" הוא אמר לי ותפס עם שני הידיים שלו את הפנים שלי. חייכתי.
"אוו ככה יותר טוב." הוא אמר ונישק אותי.
תגובות (5)
תמשיכיייייייייי תסיפור המושלםםםםם הזהההב
תמשיכייי
תמשיכי את הדבר הזה אני מכורהההה
מושלםםם תמשיכייי
אויש נושים שלייייייייייייייייייייייייייייי תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי