מלחמות המוות פרק א'

פרולוג

פלטון הזקן גר באזור שמחוץ לעיירה, כי אהב את חיי הבדידות.
לא הייתה לו משפחה ואנשי העיירה המעיטו לבקר אותו מה שהפך אותו למעט מריר.
מבקריו היחידים היו הילדים שגנבו תירס משדותיו, מה שגרם לכך שלא אהב אורחים, ולכן די התפלא וכעס כשדפיקות רמות על דלתו העירו אותו משנתו. טוק טוק טוק
"אני עוד אראה להם, מתבדחים על חשבון פלטון הזקן" אמר בעודו יורד במדרגות.
טוק טוק טוק
"שמעתי, שמעתי" אמר פלטון "החוצפנים הקטנים האלה, הם עד ילמדו לקח" אמר בעודו לוקח סכין מהמטבח.
טוק טוק טוק
פלטון פתח את הדלת "מה אתם רוצ…" אמר פלטון. במשך דקה תמימה נשאר פלטון באותה צורה, אגרופיו קפוצים, הסכין מונפת מעל ראשו, אך הבעת פניו הייתה כמסכת פחד טהור כשהביט באורחו.
אורחו היה גדול כל כך שראשו לא נראה מבעד לדלת, וגופו היה שחור כלילה. "איפה הם"? שאל.
פלטון צנח על בירכיו, סכינו נפלה מידו וידיו אחזו באוזניו. קולה של הדמות היה כאילו החושך פתח את פיו, כאילו שנשמות אלפי מתים פתחו את פיותיהם בזעקה אילמת.
במשך דקה תמימה לא אמר פלטון דבר כשניסה לכבוש את פחדו "אאאאננני לללללא ייייייייייייודדדדדדדע עעעעעעעלל ממממממי אאאאאתתתתה ממממממממממדדדדבבר" אמר פלטון.
"אם אינך יודע" אמר "תצטרף לאחרים" וערף את ראשו של פלטון.
כשראשו של פלטון נפל על הרצפה, החלו סלילי עשן שחור לצאת מגופו שהחל לכמוש.
לבסוף, כשפסקו סלילי העשן לצאת מפלטון, שהפך לאפר, נאספו סלילי העשן אל כף ידה של הדמות בדלת, שסגרה את ידה לאגרוף.
אור אדום בוהק יצא מכף ידה של הדמות עד שלבסוף, האור נפסק, והיא פתחה את ידה וחשפה פנינה קטנה, מבריקה ושחורה. "עכשיו תצטרף אל השאר" אמרה הדמות בזמן שצחק צחוק מקפיא דם. סלילי עשן שחור החלו לצאת ממנה ולערבל את האוויר סביבה, עד שלבסוף, כשכול העשן התפזר, היא נעלמה.