מחפש אחרייך אל האור בעינייך- פרק 14

נקודת מבט של שובל.
סוף השבוע הגיע ואיתו גם עמית.
התגעגעתי אליו כל כך שאין מילים בכלל לתאר.
חיכיתי לו בתחנת האוטובוס וכבור שעה הוא ירד מהאוטובוס. חתיך שלי במדים, שזוף ועייף אבל בכל זאת עם חיוך על הפנים.
"חייייים שליייי" צעקתי לעברו וקפצתי עליו בחיבוק.
"יפה שלי התגעגעתי" הוא חיזק את החיבוק,הניח את התיק והרים אותי באוויר.
"קטנה שלי כמה התגעגעתי אלייך" הוא נישק אותי.
"יואו אתה לא מבין בכלל כמה אני אוהבת אותך"אמרתי לו תוך כדי שאני מנשקת אותו.
"אני אוהב אותך יותר ולא משנה מה תגידי" הוא צחק והתחלנו ללכת ברגל לכיוון בית הקפה שבאזור.
"אז ספרי לי מה איך עבר השבוע חיים שלי?" הוא שאל.
"האמת? השבוע עבר ממש נחמד, אפילו השלמתי עם אויב עבר ועכשיו אנחנו ידידים ממש טובים" חייכתי.
"וואלה? מי זה הידיד הזה?" הוא שאל בסקרנות.
"זוכר שסיפרתי לך על עוז דמארי? קיצר זה הוא" צחקתי.
"דייייי סוף סוףף" הוא צחק. עמית הכי לא קנאי, זה מה שאני אוהבת בו, יש לי את החופש שלי ולו יש את החופש שלו כל עוד אנחנו נאמנים אחד לשני.
"טוב חיים שלי בואי אני אקח אותך הביתה,אני מת מעייפות.. בערב אני לוקח אותך לסרט,מתאים לך?" הוא שאל.
"מתאים" עניתי בחיוך.
התקדמנו לעבר הבית שלי שהיה קרוב.
הגענו לשער הבית שלי,הסתובבתי אליו כדי לחבק אותו.
"חיים שלי" הנחתי את הידיים שלי סביב הצוואר שלו.
הוא הוריד את הראש שלו כדי להסתכל עליי מכייון שאני נמוכה ממנו בכמה סנטימטרים.
"יפה שלי אני אוהב אותך" הוא כרך את הידים שלו סביב המותניים שלי ונישק אותי.
נפרדנו לשלום, נכנסתי הביתה מאושרת.
נשכבתי על המיטה ובהיתי בתקרה כמו מסטולה מחייכת.

נקודת מבט של עוז.
למה יש יותר כיף מיום שישי?!
יצאתי מהחדר שלי לכיוון הסלון. אמא שלי והחבר החדש שלה ישבו שם.
האמת? הוא אחלה של בנאדם ואמא שלי אוהבת אותו, זה מה שחשוב.
"אהה גבר" רפי קם לעברי בחיבוק.
"מה נשמע רפי?" צחקתי.
"וואלה אש. תקשיב יש לי כרטיסים למשחק של מכבי נגד בני סכנין..ואין לי עם מי ללכת, תרצה להצטרף אלי?" הוא שאל בחיוך.
רפי יודע שאני חולה כדורגל. בנאדם זהבב.
"יהיה לי לכבוד" חייכתי.
אמא שלי חייכה מהצד ושמחה שהאנשים שהיא אוהבת מסתדרים. פתאום עידן נכנס בריצה מהדלת.
"רפייייייי" הוא קפץ עליו בחיבוק.
"עידןןן מה קורה גברבר?" הוא צחק.
"היום הייתי אבא של שבת בבית ספר והייתי עם נועה הילדה הכי יפה" הוא חייך וכולנו צחקנו על כמה שהוא תמים וקטן.

עליתי לחדר שלי, השעה כבר הייתה חמש בצהריים. נכנסתי להתקלח לשבת.
כשיצאתי לבשתי חולצה מכופתרת לבנה של תומי וגינס בהיר קרעים, נעלתי נעליים אלגנטיות של לקוק ספורטיב בצבע אפור.
סידרתי את השיער לקוצים, השפרצתי מהסילבר ויצאתי למטבח.
אמא הדליקה נרות של שבת.
"שבת שלום מאמא" נשקתי לראשה.
"שבת שלום חתיך שלי" היא חייכה.
לקחתי את הטלית שלי ויצאתי לכיוון בית הכנסת.
כןכן אני הולך כל יום שישי לבית הכנסת.
התיישבתי בכסא שלי והתחלתי להתפלל, נשבע אחת ההרגשות הכי מדהימות שקיימות.
מימיני ראיתי את עמית חבר של שובל,וואלה אחלה גבר שבעולם.

נגמרה תפילת יום שישי וכולנו יצאנו מבית הכנסת, ראיתי את שובל לבושה בשמלה לבנה צנועה אבל מושלמת, עדינה כזאת.
מה היא עושה פה?!
היא חייכה אלי והתקדמה לעברי עם החבר הזה שלה.
"שבת שלום עוז" היא חייכה וחיבקה אותי.
"שבת שלום נסיכה" החזרתי לה חיבוק.
עמית הזה הסתכל מהצד וחייך. במקומו? הייתי שובר אותי מכות.הוא לא מקנא??
"שבת שלום גבר, שמעתי שהשלמתם" הוא חייך ולחץ לי את היד.
"שבת שלום אחי, כן השלמנו, יש לך חברה מדהימה, אשת חייל שמור עליה" חייכתי אליו.
הוא חיבק אותה מהצד כזה והיא הסמיקה.
"יותר מהחיים שלי אני אשמור עליה" הוא צחק.
התקדמתי לכיוון הבית לארוחת שישי.

נקודת מבט של שובל.
"וואלה אחלה בחור אני לא מבין למה שנאת איתו פעם" עמית צחק.
"חחחחחח כן הוא באמת אחלה, התחברנו ממש" חייכתי.
"טוב יאללה נלך לסרט?" הוא שאל. הנהנתי לחיוב ושילבתי את היד שלי בשלו.

"עמית לא סרט מפחיד" הזהרתי אותו.
"לא אל תדאגי בחרתי סרט ששנינו נאהב. ספיידרמן 2" הוא חייך.
"חחחחחח עדיף מאשר סרט אימה" צחקתי ולקחתי מהפופקורן.
הסרט התחיל, הנחתי את הראש שלי על כתפו של עמית, הוא נישק לי את הראש וחייך.
הסרט היה מושלם ואני לא אחת שמתלהבת מסרטים.

"אהובתי? נמשיך להפתעה השניה?" הוא שאל.
"יש עוד הפתעה?" שאלתי.
הוא הנהן.
התקדמנו לכיוון האוטו.
עמית שם את היד שלו על הרגל שלי והעביר בי תחושה נעימה.
הגענו למקום לא מוכר.
"עמית?אתה לא חושב שקצת מאוחר בשביל לחטוף אותי?" שאלתי בציניות.
"אויש שתקי כבר" הוא צחק וגרם לי גם לצחוק.
הגענו למקום מלא בדשא ופרחים, חשוך אבל היה מנורה אחת ומתחת היה סל עם פירות ומחצלת.
"מה זה המקום המושלם הזה?" שאלתי עם פה פעור.
"מאז שהייתי ילד נהגתי לבוא לפה כדי להירגע, עכשיו זה גם המקום שלך" הוא נישק אותי נשיקה קטנה, תפסתי אותו בחולצה ומשכתי אותו אליי לעוד נשיקה.
התקדמנו לעבר המחצלת, המקום היה כל כך שקט,יפה והכי חשוב הוא היה עם עמית. לא יכולתי לבקש בן זוג יותר ממנו.
עמית נשכב על המחצלת ואני נשכבתי על החזה שלו.
"עמית?" אמרתי לאחרי כמה דקות של שתיקה.
"מממ?" הוא ענה.
"אני שמחה שיש לי אותך" לחשתי.
"אני אוהב אותך" הוא אמר. טוב אנחנו מתחילים להיות קיטשיים.
השעה כבר הייתה מאוחרת והתחיל להיות לי ממש קר שעוד שניה השיניים שלי נתלשו מרוב שהן רועדות.
"קר לך? למה לא אמרת כלום מפגרת אחת" עמית צחק וקם לכיוון האוטו שלו. לאחר כמה שניות הוא חזר עם שמיכה.
"הנה יפה שלי" הוא כיסה אותי.
נשכבתי עליו שוב, הפעם עם שמיכה ולא רועדת מקור.
הסתכלתי על השמיים, על הכוכבים, איזה כיף זה יום שישי אה?
קיבלתי שיחת טלפון.
'אבא' הלב שלי התחיל לפעום.
"הלו?" עניתי.
"שובלי,רק רציתי להגיד לך שבת שלום ושאני אוהב אותך" הוא אמר.
"תודה אבא שבת שלום גם לך" החזרתי וחייכתי לעצמי.
"טוב מאמי אני חייב לעוף לפגישה נדבר" הוא אמר.
פגישה?! באחת בלילה?!
אה נזכרתי הוא בחול וזה שעות אחרות שם.
חזרתי לשכב על החזה של עמית והוא ליטף לי את השיער, את הגב, היד שלו העבירה בי צמרמורת נעימה כזאת ונרדמתי מאושרת.
איזה כיף זה להירדם ליד הבנאדם שאת אוהבת.