ציידת-פרק 28; ג'סיקה הארפר.

"יפה מאוד יחסית למשחק ראשון, ג'סיקה." אמר לי ניקו.
"תודה, גם אתה." השבתי לו על המחמאה.
"אז, את ביתן אחת-עשרה?"
"כן, לא ברורה." אמרתי בעגמומיות.
"הייתי אומר שאת בת אתנה בגלל המיומנות שלך בלחימה ו-" "אל תטרח, רמת המשכל שלה לא משהו." אמרה ליזי שהתקדמה לעברינו.
"היי, ג'ס." היא נופפה לי.
"תראו מי מדברת, בת *אפרודיטה*, האיי-קיו שלך אפילו לא בגובה הרצפה." התגריתי בה.
"בכול מקרה," המשיך ניקו את דבריו שנפסקו, "כשנלחמנו שם, ראיתי את הניצחון שבעינייך, הצבת לעצמך מטרה ועשית אותה." אמר לי ניקו מהרהר שקוע במחשבות ובוחן אותי.
"ומה איתי?" שאלה ליזי את ניקו בקול מגרה ועשתה פרצוף מפתה, "אני הייתי טובה?"
"אמם…כן, אני מניח" אמר ניקו במבוכה.
"אוח, ליז, מה נעשה איתך?" שאלתי אותה מיואשת.
ניקו תלתל את ראשו מתנער מהקסם של ליזי. "טוב, ביי, שמחתי להיות איתך בקבוצה ג'סיקה."
והלך לחדר-האוכל.
"אוו…חמוד, מסתורי וגם חתיך." אמרה ליזי אחרי שהתרחק.
"ליז, בעיינך כולם חתיכים וחמודים."
ליזי רק משכה בכתפייה."לא פצעתי אותך שם, נכון ג'ס?" שאלה אותי ליזי.
"לא, זה בסדר" אמרתי.
"וואו, היית מדהימה שם אבל…אני הייתי יותר." אמרה ליזי.
"בטח, תמשיכי לחלום, אחותי" אמרתי לליזי מגחכת מהרעיון שהיא יותר טובה מימני.
"מה עם קייט וריילי? לא ראיתי אותם מאז הארוחה." שאלתי אותה.
"מה נישמע, מלכת היופי ומלכת הקרח?" וכאילו כל פי סימן שאל אותנו ריילי וחיוך מטומטם מרוח על שפתיו.
"מדברים על החמור, והנה הוא בא." אמרה ליזי בלגלוג.
"מה? דיברתן עליי? לא הייתן צריכות." אמר ריילי.
גלגלנו עניים.
"היי, איך היה לכם קייט?" שאלתי את קייטי.
"אני ומר-גאון-הכול-יכול," אמרה קייטי והנידה בראשה לעבר ריילי, "היינו ברצועת ההגנה, ולא הספקתי לבעוט להם בתחת."
"אהם…אני חלק מהקבוצה שצריכים 'לבעוט להם בתחת'" אמרה ליזי ברוגז.
"דאא." אמרה קייטי.
"אבל בסוף אנחנו בעטנו לכם בתחת, לא כך?" אמרתי בהתגרות.
"טוב, אולי, אבל זה היה רק מזל," אמרה ליזי.
והם התחילו להתווכח עד לחדר-האוכל.