היא לא את ♥ -עונה 2 פרק 5-

עונה 2 פרק 5:

-נקודת מבט ליאור-

אני ורועי הלכנו לבית ואז אכלנו.
לאחר שסיימתי לאכול עליתי לחדרי.
משום מה הייתי ממש עייפה,לא נורא נישן עכשיו ואז אני לא אהיה עייפה בשבת…
אז ראיתי קצת טלוויזיה ואז נרדמתי.
—–
התעוררתי כששמעתי את צלצול ההודעה שהשמיע הפלאפון שלי.
לקחתי את הפלאפון מהשידה וראיתי שיש תמונה ממספר לא מזוהה,מוזר…
פתחתי את התמונה ומה היה שם?!
יובל ומאור מתנשקים!
אין לילד הזה בושה?!
ככה להתנשק איתה בדיוק יומיים אחרי שנפרדנו?
עמדתי לבכות כבר והתקשרתי לאגם.
–
אני: "אגם…" מלמלתי שנייה לפני שאני מתחילה לבכות
אגם: "מה קרה?!"
אני: "בואי אליי רגע" אמרתי שכבר יורדות דמעות על פני
שמעתי שאגם מדברת עם אביב
אגם: "אני באה,מה קרה?" היא שאלה
אני: "שלחו לי עכשיו תמונה של מאור ויובל מתנשקים…" מלמלתי
אגם: "מאור ויובל מה?!" צעקה אגם
אני: "שקט,בואי כבר" השתקתי אותה מהר
אגם: "טוב אני יוצאת,לקרוא לשיר?" שאלה
אני: "טוב…רק בואי כבר" אמרתי וניתקתי את השיחה
–
לאחר חמש דקות אגם ושיר נכנסו לחדרי.
"נו,מה קרה? אני צריכה ללכת עם אופק עוד שעה ואני צריכה להתארגן" אמרה שיר בקוצר רוח
נכון,היום היא ואופק כבר חודש ביחד,איך שהזמן טס….
גם אני ומאור היינו אמורים לחגוג 3 חודשים…
לקחתי את הפלאפון שלי,נכנסתי לגלריה,לחצתי על התמונה והראתי לה
"מה?!" שאלה שיר בהלם "אין לו חשומה (בושה)?"
כן ,אנחנו יודעים לדבר גם מרוקאית…
"מסתבר שלא" ענתה אגם והיא ושיר התיישבו על המיטה לידי
"כן…" הסכמתי עם אגם
"תגידו,אולי נצא עם כולם להופעה בשבת?" ניסתה אגם להעביר נושא
"מה את משנה נושא? וכן" אמרתי
"בסדר,את צריכה להראות לו שזה לא מעניין אותך" אמרה אגם
"לפעמים אני אומרת לעצמי ש: 'הלוואי שזה לא היה מעניין אותי' ,כמה כאב כרוך בזה…" אמרתי ונאנחתי
"טוב,זהו בשבת נצא,די להתאבל" אמרה שיר
"טוב…" אמרתי בחיוך קטן
"או! ככה אני אוהבת אותך" אמרה שיר וחייכה גם.
אני ואגם צחקנו
"טוב אני צריכה ללכת להתארגן" אמרה שיר וקמה ממיטתי
"אני יכולה ללכת?אביב התבאס כשהלכתי" שאלה אגם
"מגיע לו" אמרה שיר וצחקה
"איזה אחות רעה" אמרה אגם וצחקה גם
"אגם תלכי,נראה לי שאני אחזור לישון קצת…" אמרתי
"טוב" אמרה אגם ויצאו מחדרי,אני חזרתי לישון.

-נקודת מבט אגם-

יצאתי מהבית של ליאור ונפרדתי משיר.
התקשרתי לאביב ואמרתי לו שיבוא לבית שלי,מסכן איך הוא התבאס כשהלכתי…
נכנסתי לבית ועליתי ללמעלה.
מאור בדיוק היה בחדר שלו והתכוון לרדת ללמטה
"תגיד,אין לך בושה?" שאלתי אותו
"מה?" הוא אמר
"מה מה? מה אתה מתנשק עם יובל?!" קראתי בקול
"מי התנשק עם המגעילה הזאת?!" קרא מאור ועשה את עצמו נגעל
"אל תעשה את עצמך!" התעצבנתי
"טוב אני לא יודע מה את רוצה ממני אבל ביי!" קרא מאור עצבני,דחף אותי וירד ללמטה.
"חוצפן!" קראתי ושמעתי את הדלת נפתחת,בטח זה אביב…
אביב עלה במדרגות ודחף אותי לתוך החדר שלי.
"מה קרה?" שאל אביב אחרי שסגר את הדלת, ואני נעלתי אותה.
"מאור התנשק עם יובל והוא גם לא מוכן להודות בזה!" קראתי בכעס
"לא נישקתי אותה,מה את לא מבינה?!" שמעתי את מאור צועק, הוא גם הקשיב לנו?!
"מה?!" שאל אביב בהלם "אין לו חשומה (בושה)?" וואלה,כמו אחותו הילד הזה..
"בדיוק התגובה של אחותך" אמרתי וצחקתי
"מה אני אעשה?" אמר והתיישב על המיטה
"אין מה לעשות" אמרתי והרמתי את ידיי כדי להמחיש את מה שאמרתי
"ואי ואי ואי, איזה מעצבנת" אמר אביב,החזיק בידי,דחף אותי אליו ונישק אותי.
התנתקנו וחייכתי
"מה את מחייכת?" אמר אביב וצחק
"אסור לחייך?" שאלתי בהיתממות
"לא, אסור" הוא אמר וחייך גם
"מה אתה אומר" אמרתי ונישקתי אותו
"כלום" הוא ענה לאחר שהתנתקנו,צחקתי
"מה את צוחקת?" הוא אמר בחיוך מתגרה, איך אני שונאת שהוא מחייך את החיוך הזה!
"עכשיו גם זה אסור?! ותוריד את החיוך הזה!" קראתי
הוא צחק ונישק אותי.שוב.