השמש העולה

זה היה עוד בוקר כמו כל בוקר..
התבוננתי מחלוני בשמש העולה לה בשמיים..
חייכתי לעצמי….אני כבר הבנתי שהיום שלי הולך להיות מוצלח מאשר כל יום..
רק מלהתחיל ככה את היום נותן לי תחושה טובה להמשיך ככה..
הלכתי להתארגן לקראת הלימודים..
לקחתי את התיק הקל,והלכתי.
זה היה יום יפה.לא היה חם ולא היה קר.כאילו היום הכי טוב בחיי..
כאשר הגעתי לבית הספר הגעתי לכיתה.
כמו כל בוקר הלכתי עם חברים שלי,צחקנו דיברנו…
לפתע,בהפסקה האמצעית מישהי מהכיתה שלי באה אליי והציעה לי להיות חבר שלה.
זאת מישהי שהייתי מאוהב בה המון זמן וחשבתי שלא יהיה לי סיכוי איתה בחיים…
לאחר מכן שמחתי ואני לא ידוע אם זה בגלל שה"חברה החדשה שלי" מקובלת בשכבה,אבל פתאום
כולם התחילו להתייחס אליי ממש יפה(לא שבעבר הם לא) ואולי זה ישמע קיטשי,אבל הם גם ניהיו כאילו "המשרתים"..ולא שאני אהבתי את זה אפילו שנאתי את זה לרגע אבל אמרתי לעצמי:"יום אחד לפחות.."
אחרי יום הלימודים שעבר,עם השיעורי הבית המעטים שקיבלתי והחברה החדשה,והחברים שמתייחסי םאליי כמו אל מלך,הלכתי מאושר הביתה..חשבתי שזה חלום היום שעבר ושעוד יעבור עליי!ולחשוב שהכל התחיל מהשמש העולה…