never asy never- פרק 4

"ג'ני אליסה סטינסון! איפה היית??" אמי פרצה לחדר.
"א. ג'ני אליסה ב י ב ר !
ב. למה לעזאזל קראתם לי אליסיה?
ג. שלחתי לך כבר הודעה אתמול בלילה שאני ישנה אצל אליס!" עניתי בכעס, ושיקרתי לה מול הפנים.
"ומה עם כל השיחות? התקשרתי אלייך מליון ואחת פעמים אתמול!"
"היינו בחדר שלה והטלפון שלי היה בסלון! אוף תפסיקי להיות כזו… כזו…"
"כזו מה?" עפעפיה רעדו מכעס.
"כזו… דאגנית. אני יודעת לדאוג לעצמי מצויין."
"אה באמת? אוקיי איך שאת רוצה…" היא טרקה את הדלת אחריה.
רק עכשיו היה לי זמן להתעסק בטלפון. קיבלתי איזה מיליון הודעות מאליס, שכחתי לגמרי שלא עידכנתי, אותה ומיד התקשרתי.
"איפה היית??? דאגתי לך!"
-הכל בסדר. אני לא חושבת שזו שיחה לטלפון… את הולכת היום לטום?
"כן ברור."
-אז אני אהיה אצלך עוד חצי שעה בערך, ואספר לך הכל, קיי?
"את מתנהגת מוזר, הכל בסדר?"
-לא לא ממש.
"מממ?"
-את כבר תביני הכל.
"טוב תגיעי מהר."
-ביי
"ביי"
הפלתי את הטלפון על המיטה והחלפתי לבגד ים. מעליו שורט וגופייה צהובה שאני אוהבת.
פתחתי את דלת חדר הארונות, ונכנסתי ל"חדר הסודי".
פעם, כשהייתי קטנה יותר, הייתה לי מגלשה גדולה לחדר משחקים, והיום החדר הזה משמש כמקדש לאליל שלי- ג'סטין ביבר. זה החדר שתמיד מרגיע אותי. כל הקירות מכוסים עד אפס מקום בפוסטרים עם תמונות שלו, כתבות עליו, עטיפות דסקים והמון דברים שקשורים אליו.
יש לי מערכת עם רמקולים מפלצתיים ופלייליסט של כל השירים שלו.
מה שאני הכי אוהבת בחדר זו הדמות קרטון שלו.
היא תמיד מנחמת אותי. זה כאילו הוא באמת נוכח בחדר. אני מדברת אליו, אומנם אני עונה לעצמי, אבל הוא נהדר בהקשבה…
כמה נשימות עמוקות..
"הלוואי שהיית פה לידי. הלוואי שאתה היית הבחור שלי. אני מעדיפה אותך על כל בנאדם אחר… גם אם הוא הכי נחמד בעולם… אני רוצה לחבק אותך ג'סטין, אני רוצה שתהיה האבא לילדים שיהיו לי. הלוואי וזה יקרה.
הלוואי"
עם כמה שזה אולי נראה לכם ילדותי, או אובססיבי, הוא הסיבה לחיים שלי, ואני לא מתכוונת לוותר עליו אף פעם. נפרדתי מהחבר הקודם שלי בגלל שהוא לא הסכים לקבל את זה שיש מישהו שאני אוהבת יותר ממנו. אבל זו אני. הוא חלק ממני. ומי שיאהב אותי יצטרך לקבל אותי ככה, או שהוא יכול להגיד שלום יפה.
חזרתי לחדר, התבשמתי ולקחתי את הבגדים של לילי, אחותו של טום בשקית.
שקעתי במחשבות עליו, על טום.
הילד המתולתל ההוא…
אני חושבת שאני אוהבת אותו.
השאלה היא אם אני מוכנה לעוד קשר.
הרי בכל זאת נפרדתי מפרד לא מזמן. היינו ביחד שנה… וכל זה הסתיים ביום אחד.
ומה עם ג'סטין. אני יודעת שהוא לא צריך להיות שכלול אבל אני לא רוצה להיפגע שוב ק כי הוא חלק ממני, ואני לא יודעת מה דעתו של טום על כך.
הרהרתי בכך הרבה זמן, עד שלפתע הרגשתי זוג ידיים על עיני.
"נחשי מי?" שאל קול מוכר.
זה הקול של… ג'סטין! הסתובבתי מצפה לראות אותו, אבל מה שקרה הרגה היה דמיוני.
אוף! מה יש לי?
"ביבר פיבר" צעקה אליס מהחלון. גיחחתי.
"אני כבר יורדת, חכי שם." אמרה לי.
דלת הבניין נפתחה והיא יצאה משם.
אני חייבת להודות שאליס היא אחת הבנות היפות שראיתי.
היא צבעה את השיער למן בלונד לבן עם גוונים של וורוד, סגול ותכלת- תספורת שממש אהבתי. צבע עיניה הוא חום אגוז וצבעה בהיר. פניה תמיד שמחות. ויש לה גומות.
"תספרי לי הכל. ומה לעזאזל פרצוף מאוהב עושה על הפנים שלך? ג'סטין שוב פעם?"
-לא, לא הפעם… כאילו, הוא חלק מזה, אבל לא הכל.
"שפכי."
סיפרתי לה כל. ובדיוק הגענו לבית של טום.
"אני לא מאמינה לך. ואת מספרת לי רק עכשיו?"
-"סורי" משכתי בכתפי
"ומה את חושבת? את אוהבת אותו? את בכלל רוצה להיכנס לקשר כל כך מהר אחרי פרד?"
נכנסנו דרך השער הגדול. אליס דפקה בדלת וטום פתח.
"היי." אמרה אליס. היא הסתכלה עליו ואחר כך עליי.
"אני הולכת אל הבנות" הודיעה וצעדה אל עבר החצר.
"בוא נלך למקום שקט." ביקשתי ממנו.
בלי מילים, הוא הוביל אותי אל הקומה השנייה לחדר השינה של הוריו.
"בואי שבי" הציע לי והצביע על המיטה.
הוא הסתכל עליי בעיניים האלה שלו, במבט מאוהב.
לא יכולתי לעמוד בזה.
נישקתי אותו.