ג'ון היקר.
אתה לא מכיר אותי וסביר להניח שלעולם לא תכיר, אלא אם כן חלומות באמת מתגשמים. אני לא יודעת למה אני כותבת לך כי סביר להניח שלעולם לא תקרא את המילים האלו, כנראה שאני זו שמחפשת לעצמי סיפור חיים, שיהיה לי מה לספר כשיהיו לי נכדים.
אני לא יגיד את שמי, או את גילי וגם לא את מקום מוצאי, אבל אוכל לומר שהשפה שלי היא לא השפה שלך ושאני עובדת קשה כדי להגות נכון כל משפט שיוצא לך בטבעיות מהפה. אוכל לומר שאת החלום שלי הגשימו לפני, זה כולל אותך ואת סוזן קולינס וג'יי קיי רולינג שכתבו חלק לא קטן מהספרים האהובים עליי ואני לא יודעת אם אתה צריך להגיד תודה על זה שבחרתי בך, בעצם, למה שתגיד תודה? הרי מי אני בכלל?
אני צעירה, יחסית למישהי שחושבת שהחיים שלה כבר החלו, למעשה, בשביל אנשים מסוימים אני עדיין תינוקת שעוד לא החלה ללכת, הם לא רואים שאני כבר עושה בגרויות, לומדת יום אחרי יום דברים שבכלל לא מעניינים אותי, הם לא רואים את מה שבאמת מעניין אותי- כתיבה. סביר להניח שעכשיו אתה יודע בת כמה אני.
אני מרשה לעצמי לספר לך שיש שלושה דברים שאני הכי אוהבת בעולם. הראשון הוא מוזיקה ומאז שנכנסתי לעולם הזה, הכל הפך להיות טוב יותר, כל החברים שלי שם, בעולם המוזיקה. השני הוא ציור וצילום, אני אוהבת לצייר את הסיפורים שלי או סתם לקשקש על דף וגם להשתלט על המצלמה שלנו כשהמשפחה שלי ואני מטיילים. אבל בראשם עומדת הכתיבה. אני רוצה לעסוק בזה, בכתיבה. אני רואה בה כדרך חיים, אני רואה בה כנפיים ומגן וחבר וכל דבר.
אני אומרת שאני לא מחפשת להיות משהו, אבל בתת מודע אני יודעת שזה מה שאני רוצה, כמה מטופש מצדי.
אז די כתבתי לך בשביל עצמי, כדי שאדע שאמרתי למישהו שהגשים את החלום שלי שגם אני רוצה להגשים אותו. אתה לא תקרא את זה, אז כתבתי את זה בשביל עצמי.
הייתי יכולה להגיד לך עד כמה אתה מדהים, אבל הבעיה היא שקראתי רק את "אשמת הכוכבים" שהפך להיות חלק בלתי נפרד מחיי הספרותיים. "אשמת הכוכבים" הראה לי שעם כל הקשיים בעולם אפשר להתמודד, ואפילו למצוא אהבה. הייזל מצאה אהבה והגשימה את החלום שלה גם אם הוא לא היה כמו שהיא ציפתה לו, ותמיד הרגשתי כאילו רמזת לי משהו, אפילו שאתה לא מכיר אותי.
וזה קצר כי אין לי מה לכתוב, פשוט רציתי להיות רגועה ולהגיד לעצמי שכתבתי לך ועכשיו הכל בסדר, ולהיכנס למייל שלי בכל יום כדי לראות שלא קיבלתי שום הודעה. למה אני טורחת? למה אני אומרת שוב ושוב שגם אני רוצה להגשים את החלום הזה? ובכלל, המקום שממנו אני באה רק מקטין את הסיכוי שלי להיות חלק מהעולם שתמיד רציתי להיות בו, בעולם הזה שכולם חלמו להיות בו ולאט לאט הם מגלים את העולם האמיתי, מחוץ לחלומות המטופשים, רק אני נשארתי שם, כמו ילדה קטנה.
אז אני מספרת לך שיש לי חלום, ואתה הגשמת אותו, תמיד קיים האדם שחושב והאדם שמבצע, ואני שואלת את עצמי, האם האדם שחשב יכול גם להגשים? האם הוא יכול להאמין בעצמו?
תגובות (5)
זה ממש יפה, אני יכולה להזדהות עם זה, גם החלום שלי הוא להיות סופרת.
כתיבה יפה מאוד! ממש שפת הכל החוצה. מדרג 4.
ומזדהה עם הרצון לכתוב, כי אין כמו לכתוב, הכתיבה משחררת אותך ומהנה.
יגיד=אגיד.
אני פשוט חייבת לכתוב את זה לפני שאני מתחילה. תמיד.
אני אהבתי את זה. ממש אהבתי. אני עוד לא יודעת אם להיות סופרת זו-זו שאיפת חיי, החלום הכי גדול שלי, אבל אני בהחלט נהנית מכך. וכמוך, אני גם לפעמים מרגישה קטנה בעולם של גדולים, מעין תינוקת מגודלת שכל הגדולים מעליה צוחקים בחיבה על הטעויות שהיא עושה. נותנים לי לשחק עם הצעצועים שלי בתוך הלול.
וחברה שלי מטורפת על הספר הזה, אז, לצערי, אני יודעת מי זה ג'ון גרין -_-.
חייבת להגיד שאני גם קראתי את אשמת הכוכבים וזה הספר האהוב עלי מי שלא קרא עדיין אני ממש ממליצה גם אם אתם בוגרים או צעירים אני חושבת שהוא מתאים לכל גיל והוא ספר מדהים- אגב הולך לצאת סרט לאשמת הכוכבים ב14\6\26 אז תלכו לראות.