סיפור לא ברור פרק 1ב'

"יייייםםםםם" קמתי בבהלה מהצעקה של יותם!
"אידיוט!!!!" זרקתי עליו כרית.
"קומי דבילית" הוא הרים אותי בשתי ידיים ושם אותי במקלחת בעמידה, הדרך הרגילה להעיר אותי..
שטפתי פנים וצחצחתי שיניים.
הוא שכב על הגב במיטה שלי שוב מהרהר…
"הבאת לי את המטען?" שאלתי
"כן בתיק!"
חיפשתי את המטען וראיתי שני צווי גיוס בתיק שלו באחד מהם ביצבץ לו השם שלי פתחתי אותו (הוא היה כבר פתוח).
קראתי אותו לאט! ממש לאט! קראתי אותו שוב ושוב ושוב!
"למה לא סיפרת לי?" צעקתי..
הוא הרים את הראש והסתכל עליי…
"שיט!" הוא קם מהר מהמיטה.
התחלתי לצרוח "למה הסתרת את זה?"
הוא תפס אותי בחיבוק מאחורה תוך כדי שאני מתפרעת הוא סתם לי את הפה והושיב אותי על הבירכיים שלו, המשכתי להתפרע כמו משוגעת..
לאט לאט התעייפתי והפסקתי, הוא הושיב אותי לידו והסתכל עליי…
"למה לא סיפרת לי שצהל החליט לא לגייס אותי בגלל ההסטוריה שלי?"
"פחדתי"
נשכבתי על המיטה והתחלתי לבכות..
"רציתי לספר לך היום"
"אוו תודה באמת!" המשכתי בבכי.
הוא נשכב ליידי וחיבק אותי..
"אם כבר גילית אפשר לספר לך עוד משהו?"
"ספר.. שום דבר לא יהרוס לי יותר את המצב רוח!"
"אני מתגייס!"
צחקתי צחוק עצוב.
הוא קם ונשכב מעליי וממש נצמד עליי!
הסמקתי.
"יותם מה יש לך!"
"אני מתגייס ביום שני!"
הוא הסתכל עליי מעכלת את המידע שהוא הפיל עליי, הסתכל עליי מעכלת את זה שאני לא מתגייסת והוא כן … מעכלת את זה שהוא לא יהיה פה בזמן שאני כן!!!
"אתה לא עושה לי את זה!" לחשתי בבכי.
ניסיתי לדחוף אותו מעליי.
"אתה.. " הוא נישק אותי.
נישק אותי בעדינות…
רעדתי ובכיתי..
אבל הוא, הוא נישק אותי.
ליטף לי את הלחי ומחק לי את הדמעות.
הנשיקה התחזקה, תפסתי אותו חזק!!
הרגשתי אותו צמוד..
בבת אחת הוא קם מהמיטה והתמוטת על הפוף.
לא ידעתי מה להרגיש.
קמתי וניגשתי אליו ישבתי עליו והתכרבלתי בין זרועותיו..
"הרבה זמן רציתי לנשק אותך" הוא נשם עמוק "שנים שאני רוצה אותך"
התחלתי לבכות..
"מה קרה?" הוא הרים לי את הראש.
"זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלי כמו שאתה בטח הרגשת"..
"אני יודע שזאת הראשונה שלך!"
"מה?? איך??"
"ניחוש קל!" הוא חייך.
"דביל!" התכרבלתי ממש חזק בין הידיים שלו..
"לא סיפרת לי לאן אתה מתגייס גם!"
"זה לא לעכשיו העמסתי עלייך יותר מידי.. עכשיו תתארגני"
קמתי מעליו ונכנסתי לשירותים להתלבש..
"אני רוצה לדעת!" צעקתי לו מהשירותים.
"לא עכשיו!"
יצאתי לבושה ומאורגנת ושנינו יצאנו וירדנו לסלון… כולם היו שם.
קיבלתי הודעה.
****יותם-לא לענות****
גולני :/
ניגבתי דמעה מהר והסתכלתי עליו, היה לו מבט מתנצל.
חייכתי אליו חצי חיוך עצוב וירדתי לאוטו וניגבתי עוד כמה נמעות שנזלו.
אמא יותם ומיכל (אמא של יותם) נכנסו גם לאוטו.
איך שהתחלנו את הנסיעה חיברתי אצ הפלאפון ושמתי שירים… כולם שרו איתי והתחרפנו, אפילו אמא.
התעייפתי אחרי 20 דקות של שיגעון ונשענתי לאחור.
יותם הניח את היד שלו על שלי, הרחקתי אותה מהר ונצמדתי לחלון!
'לא ידעתי שאני מאוהבת בו בכלל, טוב כן ידעתי אבל לא ברמה כזאת!!!'
השכבתי על הספסל ושמתי את הראש עליו הוא ליטף לי את השיער השחור שלי והלא מסודר שלי ואני נרגעתי.
אחרי נסיעה של חצי שעה הגענו לכינרת.
פתחנו סדין ומלא אועל עליו..מרחתי את יותם בקרם הגנה ליד המלתחות..
"עכשיו אתה" דחפתי לו את הקרם הגנה לידיים והסתובבתי עם הגב אלייו.
הוא שם אותו לאט.
"נוו יותר מהר יותם אני רוצה למים" האצתי בו.
הוא המשיך למרוח לאט לאט ממש לאט.. ואז הבנתי!
הוא נצמד אליי והרגשתי את הנשימות שלו בעורף… "מתי אני יקבל עוד נשיקה!"
חייכתי,
הוא ליטף לי את הזרוע,
הסתובבתי מהר והתחלתי לצרוח עליו…. "מה אתה מפגר??" הוא נלחץ "אתה לא נורמלי!!!"
"סליחה לא הסתכוונתי.." הוא ממש נלחץ..
הסתכלתי עליו עצבנית וראיתי שהוא נבהל ולא יכולתי יותר והתפרצתי מצחוק!! ואז הוא קלט..
"בואי הנה!" הוא ניסה לתפוס אותי אבל התחמקתי ממנו ודפקתי ריצה למים.
שם הוא כבר תפס אותי ושיחקנו עם כולם כמו סתומים.