אני מרגישה רע עים עצמי
אני חוששת שאני מפונקת או רעה, מעניין למה.
אני יושבת מול המסך ותמיד מתה שיגיבו לי יפה אבל גם רע כי זה מה שאני רגילה אליו בחיים.
אני מצפה בהרשמות שהדמות שנתתי תתקבל ותיהיה אהובה וכמובן לרוב הדמות הזאת היא אני או האני האחר שלי.
השם המחבר שלי: מלאך ספיר. מרמז לפעמים על תחושה שיש לי כשאני כותבת שירים או סיפורים או בכלל אבל כל זה לא קשור כמעת להודעה שלי.
אני שמה לב שאין לי כישרון לפעמים ואני מתחילה לכתוב שטויות במיץ וכדומה,וזה קשה לי.
ולפעמים אני מעבדת רצון להמשיך לכתוב ובכלל אני מרגישה רע שאני דכאונית לפעמים ורע אם זה שחושבים שאני גרוע או בכלל אם המשפט " כמעת כל הזמן רוצים להרוג אותה" שכתבו ואני עדיין לא התמודדתי איתו. מי שמקיר אותי באמצע חושב שאני תמיד שמחה ומצחיקה אבל מי שמקיר אותי ממש טוב יכול להיות מבולבל כשלפעמים אני עושה את עצמי "שמחה" ומי שמקיר אותי יודע שכואב לי בלב.
טוב חברים אני הכנס עכשיו לכאן פחות ואנסה לא להרוס לעצמי את החיים כשהתקבל לכיתה מדעית.
תגובות (5)
אני חייבת ללכת אבל עדיין אני אכנס לפעמים.
את מספרת מעולה!!!
יש לך כמה שגיאות כמו מעבדת – מאבדת
כמעת – כמעט ויש עוד, חוץ מזה זה לגמרי לגיטימי לרצות
להיות המועדפת את לא מפונקת או רעה בגלל זה.
אם תרצי אוכל לעזור לך. שלחי לי הודעה ואני אוכל ללמד אותך קצת. לא חייבת.
גם אני מזדהה איתך כי גם אני לפעמים ככה. הדרך הטובה זה ללכת לחבר/ה או מכר/ה שאת סומכת עליהם שלא ישקרו לך ושלא יפגעו בך בו זמנית. תשאלי אותם מה דעתם. זה תמיד מעודד אותי.
תזכרי שאת מוכשרת ושלך (לאומת רבים אחרים שלא באתר הזה) יש משהו שאת עושה בחיים והופכת כל יום ליותר טובה בו. אני הצטרפתי לשיעורי ציור אצל אומנית וככל שהתקדמתי, כך הערכתי פחות את עצמי והציורים שלי. אך אני צריכה להזכיר לעצמי שזה רק אומר שהתקדמתי.
מקווה שתשני את דאתך ומהר, כי זה לא שווה את זה. את ממש לא צריכה להכנס לדכאון.