Back from the Ashes פרק 3 : הדייט

אם תשאלו כל תלמיד בעולם את השאלה 'איזה יום בשבוע הוא היום המועדף עלייך ?' הם כנראה יענו פה אחד 'יום שישי' .
אני לא אהבתי את יום שישי. הוא נמשך ונמשך, כל דקה מרגישה כמו שעה. נכון לעכשיו הייתי בשעה השלישית שלי . שיעור היסטוריה. את השיעור לימדה גברת קלארק, מורה נחמדה בסוף שנות העשרים או תחילת שנות השלושים לחייה. היא הייתה מורה טובה אם כי לפעמיים התלהבה מהחומר שלימדה יותר מידי. "סיירה" יצאתי מהבועה ברגע ששמעתי את שמי .
"כן, גברת קלארק ?"
"את יכולה לענות על השאלה ?" היא שאלה, מסדרת את משקפיה על אפה.
"את יכולה לחזור על השאלה?" אני לא יכולה להיות היחידה שאיבדה ריכוז.
היא נאנחה "תתחילי לשים לב יותר בשיעור , סיירה. ריין, אולי אתה יכול לענות ?" רוב הילדים בכיתה הפנו את מבטם לסוף הכיתה, איפה שריין ישב .
"1914 " הוא מלמל. היה לו קול נעים לאוזן. צרוד ושקט.יכולתי לראות כמה בנות מצחקקות שלחשו משהו אחת לשניה. גברת קלארק חייכה ופתחה בהרצאה חדשה על תחילת מלחמת העולם הראשונה . הסתובבתי חזרה לשולחן שלי והתחלתי לכתוב הערות על ההרצאה. הפעם היא לא תתפוס אותי לא מוכנה .
שאר השיעור הלך לא רע . כשהצלצול הגיע כולם ברחו מהכיתה וכך גם אני.
מה שנשאר מהיום עבר לאט מהרגיל. הפסקת צהריים, שיעור מתמטיקה ,ספרות ואז ביולוגיה.
בתום היום הכל- כך מיותר הזה , נפגשתי עם דמיאן במגרש החנייה , ליד הטנדר השחור שלו.
הוא חייך אליי ונישק את לחיי. " איפה ההונדה ?" שאל כשהבין אני בלי המכונית
"במוסך"
הוא צחק " תמיד ידעתי שאת נהגת גרועה"
עשיתי פרצוף " זאת לא אני " סתרתי את כתפו " דודה שלי, היא נכנסה בעמוד"
הוא חייך "איזה מזל יש לך שאני במצב רוח נחמד היום " הוא פתח את דלת הנוסע.
"איזה מזל " .
***
דמיאן החליט לעשות איתי שיעורים ורק ב9 עזב הבייתה. אני נרדמתי כמעט מיד אחרי שהוא עזב . זאת הייתה רק תחילת שנת הלימודים, חודש ספטמבר. לא התחילו לערוך יותר מידי מסיבות בימי שישי , לפחות לא כאלה ששווה ללכת אליהן.
סוף השבוע עבר במהירות, עשיתי שיעורים למדתי לבוחן פתע בצרפתית שהמורה הזהירה שהיא תעשה השבוע.
***
בבוקר יום שני בשעה השנייה , שיעור כלכלה – השיעור היחיד שחלקתי עם היילי , היא נכנסה מקפצת כאילו הזריקה לעצמה קילו קפאין.
" אנחנו יוצאים , אנחנו יוצאים ,אנחנו יוצאים" היא תפסה בידי בחוזקה והמשיכה לקפץ.
"מי יוצא? מה קרה ?" שאלתי, מבולבלת לגמרי.
"ריין ואני .שאלתי אותו, ממש עכשיו והוא אמר כן" היא צייצה. להיילי וריין היה את השיעור הראשון , שיעור ספרות, משותף ביחד.
חייכתי אלייה. הייתי שמחה בשבילה אם כי לא האמנתי שהוא הסכים. הוא לא טיפוס חברותי במיוחד. " מתי הדייט ?"
"ביום שישי בערב " היא צייצה . " סיירה , אני כבר יכולה לראות את החתונה…"
נאנחתי. עכשיו אני אקבל סיפור מפורט לפרטי פרטים של העתיד שלהם ביחד. זאת תיהיה גירסה מספר 732…