amit p77
אני פשוט הרגשתי צורך גדול לשתף אתכם באיך שאני מרגישה... זה הכל מה שאני מרגישה. ואני נשברת. כי היא מתה. ואני פשוט לא יכולה יותר. אני נשבעת לכם, רציתי להיות כמוה. לי אין זמרת שהיא מודל לחיקוי. או איזשהי דוגמנית או כל מישהו אחר מצליח. המודל לחיקוי שלי זה דמות מספר. והיא מתה. וזה כואב. היא נרצחה באמת ובתמים על כלום.

התפרקות. כאב. דמעות.-מכיל ספויילר לכמה ספרים-

amit p77 20/04/2014 1351 צפיות 10 תגובות
אני פשוט הרגשתי צורך גדול לשתף אתכם באיך שאני מרגישה... זה הכל מה שאני מרגישה. ואני נשברת. כי היא מתה. ואני פשוט לא יכולה יותר. אני נשבעת לכם, רציתי להיות כמוה. לי אין זמרת שהיא מודל לחיקוי. או איזשהי דוגמנית או כל מישהו אחר מצליח. המודל לחיקוי שלי זה דמות מספר. והיא מתה. וזה כואב. היא נרצחה באמת ובתמים על כלום.

אני לא יכולה יותר.
אני לא יכולה.
אני כל הזמן כמו, התגברת על זה. זה רק עוד ספר מטומטם.
אבל זה לא.
ומסיבה כלשהי לא מוסברת- זה פשוט כואב לי.
ששמעתי שטריס מתה, התחלתי לבכות.
התפרקתי. עמדתי לתלוש לעצמי את השערות.
זה מכאיב. למה לקרוא נאמנים שאפשר שאוטובוס ידרוס אותך 10 פעמים, הא?
וכשקראתי את הסוף של tfios[בשבילך,יהלי] לא כאב לי.
לפחות לא כמו שכאב לי על טריס.
ואני לא יכולה.
פשוט- היא הייתה מודל.
היא הייתה המודל לחיקוי שלי.
רציתי להיות כמוה.
ועכשיו- זה בלתי אפשר.
היא לא איתנו יותר.
ואתם יודעים מה? לא אכפת לי שתחשבו שאני מוזרה, בגלל שהיא אף פעם לא הייתה בחיים!
היא הייתה אמיתית *בשבילי*.
וזה מספיק.
אני יודעת שזה טפשי,אבל כל הזמן שאני רואה את הספר שלי- "מפוצלים." או "מורדים." במקום להתמלא בשמחה אני מתמלאת בכאב.
למה לקרוא את הספרים האלה אם גם ככה בספר השלישי אני אתפרק?
אותו דבר שאני שומעת שירים של אלי גולדינג.
כמו dead in the water או beating heart.
אתם בכלל מבינים את המשמעות של המילים!?
אתם לא.
כי beating heart אמנם כביכול נכתב למפוצלים.
אבל זאת טעות.
זה נכתב לנאמנים.
לכו לשיר, לפזמון.
HEAR MY BEATING HEARY ָ ONE LAST TIMEָ
אותו דבר שאני רואה את הטריילרים של מפוצלים.
אז מה אם כבר ראיתי?
כל פעם אני חושבת 'למה לטרוח להקים את כל סיפור האהבה הזה, אם בסופו של דבר היא מתה'.
ואני כל הזמן חושבת שהמערבולת הזאת שנשמצאת לי בבטן בכל אחד מהמקרים שהזכרתי כאן, זה סתם. אני לא חשבתי שאני באמת נשברת.
אבל אני כן.
כל פעם אני נשברת עוד קצת.
ועכשיו יש לי חור ענק בלב.
אף אחד לא יכול לתקן את זה.
אתם יודעים מה היו המילים האחרונות של טוביאס לטריס?
'אני אוהב אותך גם. נתראה בקרוב'.
כן… תתראו בקרוב.
היא הלכה.
לתמיד.


תגובות (10)

גם אני קראתי את מפוצלים! אני מבינה אותך!

20/04/2014 13:53

וואו המילים האחרונות כל כך הכאיבו לי עכשיו ):

20/04/2014 13:58

אני בוכה עכשיו וריקה מבפנים לחלוטין
אז
תודה רבה לך

20/04/2014 14:07

שונאת אותך.
סתם.
אני לא בכיתי בסוף של tfios, בכיתי באמצע, כשקלטתי שהוא עומד למות.
וכשהוא מת.
והרבה אחרי.
וכל פעם שמשהו אומר ׳קיי.׳
ועכשיו.
ואתמול שמעתי שוב את בטינג הארט,
והשתגעתי.
זה. כל כך.
היא אומרת שהיא נוסעת והיא לא יודעת מתי היא תחזור.
והיא מתה.
היא לא חוזרת.
תהרגי אותי במייל.

20/04/2014 14:18

טוב אני שמחה לדעת שיש פה עוד כמה שקראו מפוצלים כי זה באמת ספר מצוין ולגבי טריס, אני חושבת שזה די העניין של הספר אם הכל היה מסתיים בסוף שמח זה לא היה מתאים זה, מה שמייחד את הספר.

20/04/2014 14:24

    אבל למה טריס?
    אני לא חושבת שזה מגיע לה.
    היא הייתה כל כך….
    הכל.
    רצחו אותה.
    ועל מה?
    כי התחשק לו באותו הרגע.

    20/04/2014 20:44

    אני שמעתי ממישהו אומר שהיא הקריבה את עצמה, אולי יש פה משמעות עמוקה יותר.

    21/04/2014 07:03

    היא לא הקריבה את עצמה אפילו
    היא נרצחה.
    היא נרצחה.
    על ידי חייל של גאנין במפקדה של אוריינות.
    היא נרצחה.
    ה י א. נ ר צ ח ה

    24/04/2014 05:43

    אני אוהבת סופים שכאלה, מפתיעים כשהדמות הראשית מתה ומפוצלים הוא ספר שאמור לתת סוף מפתיע אז זה שטריס מתה מבחינתי יותר טוב מסוף שמח ומאושר כי זה לא ספר של סוף שמח ומאושר.

    24/04/2014 05:55

תאמיני או לא, אני מרגישה בידיוק כמוך.
אני לא מפסיקה לשמוע תשיר של אלי גולדינג וכל פעם יש לי צמרמורת, כל דבר קטן שיש מזכיר לי את ״מפוצלים״ וזה לעולם לא קרה לי ככה.
וזה עוד מעט נגמר. וזה מעצבן.

20/04/2014 20:50
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך