״עד שהמוות יפריד בינינו״ פרק 9

״לא…לוסי את מדברת כאילו את רוצה לתת לו מכות…זכרי הוא אוהבך״,אמר המורה
שיחקנו שוב את הקטע הזה שאנחנו צריכים להזהר מהמשפחות
״אוקיי כל הכבוד זה היה טוב מאוד״,אמר המורה
״לוסי את באמת רוצה לתת לי מכות?״,שאל כשכולם יצאו
״אם באמת יכלתי,הייתי בשמחה״,אמרתי
הוא נעשן על השולחן וצחק
״משהו מצחיק אותך?״,שאלתי בעצבנות
״לא פשוט…הפרצוף הקטן הזה שאת עושה כשאת עצבנית״,הוריד את ראשו וצחק
״אוי סתום״,אמרתי וזרקתי עליו בקבוק פלסטיק ריק
״היי זה לא יפה״,אמר ושפך עלי מים
״היי זה טיפשי״,אמרתי ושפכתי עליו גם
לא הפסקנו לשפוך אחד על השני עד שהחלקתי ונפלתי בזרועותיו
היה רגע של שקט שהפעם היינו באמת קרובים
״לוסי הינה את״,הופיע דני והשתחררתי מליאם
״היי״,חייכתי
״נו אך היה?״,שאל והתקרב אלי
״מממ היה בסדר״,אמרתי הסתכלתי על ליאם ששיחק עם הבקבוק והקשיב לנו
״היי לכבוד זה אני רוצה להזמין אותך רק אני ואת למקום מיוחד״,אמר ושמעתי את הבקבוק נופל
דני הסתובב לרגע ואז חזר אלי
״אז…מה את אומרת?״,שאל
״אמ…בסדר״,הנהנתי בחיוך מובלבלת ממה שקרה ליפני כמה דקות

״שלום לכוכבת״,צעקה ג׳ו כשנכנסתי לחדרי
ג׳ס עשתה לי מבט של אני לא קשורה
״נו אך הייתה החזרה הראשונה?״,שאלה ג׳ס
״אמ…בסדר״,אמרתי ונזכרתי ברגע שאני וליאם הינו קרובים מכל הימים זה הפעם הראשונה שלנו שהינו כל כך קרובים ורק מלהיזכר עשה לי צמרמורת
״הייתה נשיקה?״,שאלה ג׳ו מתנשפת ונופלת על מיטתה
״לא…״,אמרתי
״את מתה לנשק את ליאם אהה״,קרצה לי ג׳ס
״ממש לא….הוא כזה מעצבן ו…״,היא המשיכה
״חתיך,מדהים,מאוהב״,צחקו ביחד
״לא…אני שונאת אותו״,אמרתי והרגשתי באמת שזה שקר….לא אין סיכוי שאני מתאהבת בליאם!
״אוי נו לוסי רואים שאת לא כזאת מאושרת עם דני….״,אמרה ג׳ס
״זה לא נכון…דני בחור מדהים״,אמרתי
״אבל לא לטעמך אה..״,אמרה
הנהנתי ונתתי לעצמי ליפול על המיטה
״אז למה את עדיין איתו?,מה עוצר אותך מלהיפרד ו…״,ג׳ו המשיכה בדבריה
״וליפול לזרעותיו של ליאם,עם השרירים האלה והגוף הסקסי שלו״,אמרה ג׳ו ונשכה את שפתיה
זרקנו אליה כריות ועשינו מלחמת כריות זה היה מצחיק

״לוסי אני לא מסתיר מזה ש….לא טוב לי שאת משחקת עם ליאם״,אמר דני
״זה בסך הכל הצגה״,אמרתי
״אני יודע..אבל פשוט…ליאם הזה מדליק בנות ואני מפחד שהוא יקח אותך מימני
״זה לא יקרה״,אמרתי מנסה להרגיע אותו
״תוכיחי לי,את אוהבת אותי?״,שאל
״אני…״,עצרתי מיד
״אוקי אני מבין״,קם ואמר
נישארתי על הספסל ואז קמתי אליו
״דני חכה…זה…״,הוא עצר והסתכל עלי מאוכזב
״זה מה?״,שאל בעצבנות
״אני מצטערת…״,הורדתי את ראשי ואז הוא המשיך בדרכו