גינת הצללים, פרק 3-מסיבת תה מטורפת

"…ואז הוא הסביר הכל, והביט בי כאילו זה ברור. ילדון טיפשון, אתם לא חושבים?" אנני שוב דיברה אל הבובות שלה, יושבת על כיסא בערך באמצע החדר.
היא כבר חזרה הביתה, סיימה שיעורים, למדה למבחן וסיימה את העונש-הלא-מעניש-במיוחד של מאדאם סוזנה.
"אבל בואו לא נדבר על זה עכשיו. השעה שש, ולכן זאת שעת התה."
לרוב שעת התה היא ארבע, אבל המספר ארבע הוא משונה. המספר שש הרבה יותר נחמד, והרבה יותר מזמין לתה, מעצם העובדה שהוא מזכיר עוגית וורד.
אנני סידרה את הבובות סביב שולחן קטן ונחמד, מסדרת את הכוסות בעוד המים רותחים.
היא שפכה מים רותחים לתוך כל אחת מהכוסות, מניחה באמצע השולחן מגש תלת קומתי של עוגיות. "לרוויה" היא הרימה את כוסה ולגמה מהתה החמים כאשר דפיקה נשמעה בדלת.
"הכנתי שיעורים, סידרתי את החדר, שתיתי את התרופה שלי, שטפתי כלים" היא ענתה ישירות.
"וארוחת ערב?" שאל הקול של אמא מאחורי הדלת הסגורה
"אני מכינה שיעורים"
"אמרת שהכנת שיעורים"
"זה שיעורים בנימוסים. אני עורכת מסיבת תה"
היא שמעה את האנחה המיואשת והצעדים המתרחקים לפני שחזרה לתה שלה, שתי קאפקייקס היו חסרות, מה שלא היה מפתיע בהתחשב בעובדה שזה תמיד קורה.

משום מה, הילד הבלונדיני צף בחרה אל מחשבותיה. היו לו עיניים ירוקות להחריד ומבטא בריטי-לונדוני. הוא לא נראה כמו שחקן פוקר או דילר, הוא לא נראה כמו מישהו שנגע בקלפים אי פעם. בכל זאת, למה הוא היה צריך אותם?
היא זכרה את המבטא וחוסר הצבע, חוץ מזה היא זכרה עניבה ירוקה משובצת. חוץ מזה, כלום.
"זה בזבוז זמן ללמוד צרפתית מחדש" היא קבעה בלי כל קשר למחשבותיה. "אני צריכה ללמוד שפה שאני לא מכירה, כמו ספרדית. מה דעתכם?" היא שאלה את הבובות.
אחת מהבובות נפלה ממושבה, ואנני מיהרה להרים אותה. "רעיון רע, הבנתי. צרפתית נשמעת טוב יותר מספרדית בכל אופן" היא משכה בכתפה, קמה אל המראה וחובשת את כובע הצילינדר עם פתק עליו רשום 6/10, כמו הכובע של הכובען. היא תמיד אהבה את אליס בארץ הפלאות, חלמה על הארנביב, הנמנם, הכובען והמלכה. "מסיבת תה משוגעת!" היא הכריזה, רצה מסביב לשולחן ומעביה את כל הבובות מקום, מתיישבת איכנהו, לוגמת מהתה שלפניה ועושה הכל שוב.
אימון מצויין בנימוסים, לא?