סאקורה ונקמת הגורל | פרק 7-צוות נחוש

"תשע אפס לקליאו, עוד פעם ניצחתי אותך" אמרה קליאו לחברה לואיון לאחר ניצחון נוסף בשח-מט. "איך יכול להיות ששוב ניצחת?" ילל לואיון. "אני תמיד מנצחת בהכל" המשיכה קליאו להקניט אותו. "לא בהכל" התייפח לואיון "ניצחתי אותך בתחרות הגנבות ובמרוץ השליחים". "נו ברור הרי אתה בן הרמס, אל הגנבים ושליח האלים, אבל אני בת אתנה, אלת החוכמה. שיואו אני באמת ממש גאונה" הזכירה לו קליאו. "ששש יש פה גם בני תמותה" לחש לה לואיון. "אנחנו עדיין לא במחנה החצויים". "אל תדאג, בקרוב נגיע לשם" ניחמה אותו קליאו. אך הם ידעו שאלה רק דיבורים, משום גם היא וגם לואיון לא ידעו איפה מחנה החצויים. הם ידעו רק שהמחנה נמצא ממזרח למיקומם ושהוא מוסווה בתוך יער. הם נדדו מבית יתומים אחד לאחר, תוך תכסיסים ולפעמים גם גנבות בשביל להשיג כסף כדי שיוכלו להגיע מזרחה אל המחנה. "טוב אני חושבת שכדאי שנמשיך, אנחנו פה כבר די הרבה זמן. זה עלול למשוך צומת לב שלילית של מפלצות" אמרה קליאו. "אוקיי" הסכים איתה לואיון. "בואי נתחיל לזוז". הם נפרדו לשלום מחבריהם שבבית היתומים והמשיכו לנוע מזרחה לפי סימון המצפן של לואיון, שהוא גנב בתחילת מסעם מדוכן של שען ברחוב. עד שהגיעו ליער שבמרכזו מחנה. הם ראו אורות ופיצוצים עולים משם ונעצרו. "קדימה קליאו, הם במלחמה! אני מציע שנלך לעזור להם!" ואז התרוממה מתוך האדמה הידרה ענקית בעלת שמונה ראשים וקטעה את הצעתו של בן הרמס.