״אל תתני לו שוב לפגוע אל תניחי לו לפצוע צאי לדרך חדשה״ פרק 22
מהפרק הקודם:
~נקודת מבט אנה~
מאז אני כזאת, כזאת משוגעת, אני רכושנית בטירוף ואני סימנתי את אלירן ואם אני רוצה שהוא יהיה שלי אז הוא יהיה שלי ואף אחת לא תעמוד לי בדרך!
״ילדים נגמרו שעות הביקור״ אמר אחד הרופאים.
שיט!! אבל, מה עם התכנית שלי? יופי באמת למה הוא היה צריך לבוא? הוא תמיד הרס הכל! בגללו נתקעתי בבית המשוגעים הזה, שנתיים תכננתי את הבריחה ועד שהגעתי הוא שוב הורס הכל!
״טוב, בואי צריך לצאת אממ.. מה השם שלך?״ שאל.
״אלין״ המצאתי.
״שם יפה״ אמר וחייך.
״תודה, ושלך?״ שאלתי.
״אלירן״ אמר.
״טוב, אני אלך, כבר מאוחר, אני אבוא לבקר מחר, ביי״ אמרתי.
״ביי״ אמר.
אחח.. אלירן אלירן בסוף אתה תהייה שלי אם תרצה או לא תרצה.
ובקשר לאלינור? היא לא יכולה להפריע לי מכאן.
אני מקבלת כל מה שאני רוצה ושום דבר לא יכול לעמוד בדרכי!!!
——————————————
~נקודת מבט אלינור~
מה זה? איפה אני? נמאס לי כבר להיות פה ולשמוע אנשים מתפללים שאני אחזור, אני אפילו לא יודעת מה קרה לי.
״לספר לך מה קרה לך?״ שמעתי קול צפצפני מדבר אליי.
פתאום בין כל השחור שראיתי מולי מין יצור קטן וחמוד בצבע תכלת, נראה כמו רוח קטנה.
״מי אתה?״ שאלתי.
״אני מי שאני, את מי שאת ואנחנו מי שאנחנו״ אמר.
״שם יש לך?״ שאלתי.
״שם.. שם.. שם! קוראים לי איצקי פיצקי או בעצם פולי לולי או שתקראי לי מייקי כן! אני אוהב את השם הזה״ אמר. הוא ממש ממש מוזר..
״אוקיי.. מייקי, מה אתה עושה פה?״ שאלתי.
״אהה.. נכון עכשיו נזכרתי, אוקיי אז ככה, אתמול איש אמר לך שאת תעברי בחינה חוזרת ללהקת מחול אבל, האיש שיקר לך״
״למה שהוא ישקר לך?״ שאלתי.
״כי האישה הרעה נתנה לו על זה כסף״ אמר.
״מי זאת האישה הרעה? ובכלל עדיין לא הבנתי מה אני עושה פה״ אמרתי.
״אז תני לי להסביר לך״ אמר.
״בסדר״ אמרתי.
״את האמנת לאיש והלכת לבחינה אבל, לא הייתה בחינה. האישה הרעה טמנה לך מלכודת, היא סגרה את הדלתות והפעילה חימום, את לא הצלחת לנשום ואיבדת את ההכרה. בגלל זה את פה, את בקומה״ אמר.
״אני יינצל מזה?״ שאלתי חוששת.
״כן, זה יכול לקחת הרבה זמן אבל, יש מקרים שפשוט זה קורה תוך קצת זמן״ אמר.
״איזה מקרים?״ שאלתי.
״מקרים מיוחדים, אני לא יכול לספר לך עליהם, זה אסור״ אמר.
״טוב נו..״ אמרתי.
~נקודת מבט אלירן~
-בוקר-
קמתי מהכיסאות הקשים של בית החולים, מתחיל לעכל את מה שקרה לה, לאלינור.
״שיר״ אמרתי והגעתי בכתפה.
״מה?״ מילמלה והתמתחה.
״קומי, שלא תאחרי לבית ספר״ אמרתי.
״אבל, אני לא יכולה, היא פה ואם היא תקום? או שיקרה לה משהו רע או לא יודעת מה, אני צריכה להיות פה, אני חייבת לדעת, היא החברה הכי טובה שלי, אין לי כלום בלעדיה״ אמרתי ודמעות זלגו מעייניה.
״תלכי ואם יקרה משהו אני אתקשר ואבוא לקחת אותך״ אמרתי.
״מבטיח?״ שאלה.
״מבטיח״ עניתי.
״טוב, אני ייקח מונית וכל דבר קטן שקורה אתה אומר לי״ אמרה.
״ביי שיר״ אמרתי והיא יצאה.
~נקודת מבט אלינור~
״סטופ״ אמרתי.
״י'״ אמר מייקי.
״אממ.. ישראל, ירושלים, ינשוף, אממ.. ינקיטון, ידית, יובל, ים, אממ.. ירקן ויונית לוי״ אמרתי.
״פשש.. את טובה בארץ עיר״ אמר.
״ידוע, ידוע״ אמרתי.
״גם צנועה, יפה לך״ אמר בציניות.
״חחח..״ צחקתי.
״טוב, טוב, צחוקים בצד, יש לך עוד דקה ביקור״ אמר.
״מי בא לבקר אותי?״ שאלתי.
״אלירן״ אמר.
״התגעגעתי אליו, אני כלכך רוצה לנשק אותו״ אמרתי מבואסת.
״אל תדאגי, זה יקרה, רק צריך לחכות קצת״ אמר.
״עכשיו זה הזמן שלי ללכת ביי״
~נקודת מבט אלירן~
אחרי ששתיתי מים הלכתי לחדר של אלינור, ראיתי אותה שוכבת שם, שוב.
״היי, אלינור, בוקר טוב. את יודעת? לפנייך לא ידעתי מה זאת אהבה, הייתי הולך כל פעם למישהי אחרת, את יודעת למה אבל, כשאת הגעת אני רציתי אותך מעבר לזה, לא רציתי אותך כסטוץ, רציתי שתהי האישה שלי ורק שלי, שתמיד נהייה ביחד, שיהיו לנו ילדים קטנים ונשחק איתם כל היום. ועכשיו, עכשיו אני לא מסוגל להיות שמח, כל דבר מזכיר לי אותך, אפילו מתוך הרגל שלחתי לך הודעה בבוקר וכתבתי ׳בוקר טוב אהובתי׳ כמו כל בוקר, כאילו את איתי. גם כשהלכתי לקנות חטיף בריאות כמו שיש במכונה שבבית ספר קניתי לי בטעם שוקולד ולך בטעם וניל, כמו תמיד. אלינור, אני לא מסוגל יותר, כל הדברים הקטנים שמזכירים לי אותך כאילו את איתי אבל, את לא. בבקשה אלינור תחזרי״ אמרתי. דימעה קטנה זלגה מעייני ונפלה על פנייה של אלינור, פתאום המכונה התחילה לצפצף.
״אחות״ צעקתי לאחות שהייתה בחוץ.
״המכונה מצפצפת״ הוספתי הצעקה, תוך מספר שניות נכנסו כמה רופאים והוציאו אותי מהחדר.
רצתי מהר למאור שישב בכיסאות והתפלל.
״מאור משהו קרה״ צעקתי כשאני רץ אליו.
״מה קרה?״ שאל בדאגה.
״לא יודע, המכונה התחילה לצפצף״ אמרתי.
״אני הולך לשאול את האחות״ אמר.
בינתיים התקשרתי לשיר.
״הלו״ ענתה בלחש.
״מה את לוחשת?״ שאלתי.
״אני בשיעור יא נעל, קרה משהו?״ שאלה.
״המכונות התחילו לצפצף ולא יודעים מה איתה, תבואי״ אמרתי.
״טוב, ביי״ אמרה וניתקה.
אחר כך הודעתי להוריה של אלינור, הם הלכו אתמול בלילה כדיי לשמור על אחותה הקטנה.
״הם אומרים שהמצב לא ידוע, או שזה ניגמר או שהיא חוזרת״ אמר מאור מתנשף.
~נקודת מבט שיר~
אחריי השיחה הייתי חייבת ללכת לבית החולים אבל, איך אני אמורה לצאת מכאן?
״המורה אפשר לצאת לשירותים?״ שאלתי.
״לא״ אמרה. איזה רעה.
״נוו בבקשה המורה״ אמרתי.
״אמרתי שלא מה לא ברור?״ אמרה. ואם הייתי במחזור?
״נוו אבל המורה יש דחוף מספר 2״ אמרתי. כל הכיתה צחקה והמורה אישרה לי לצאת, עכשיו נשאר לעבור את השומר.
רצתי מהר לשער האחורי.
״השומר יש תיק ליד האולם אני חושבת שזה חפץ חשוד״ אמרתי.
״אני הולך לבדוק״ אמר והלך לשם במהירות.
טיפסתי מעל השער וקפצתי, זה היה פשוט.
עצרתי מונית.
״לבית החולים בבקשה״ אמרתי.
״אין בעיה״ ענה הנהג.
אחרי כמה דקות הגענו, בית הספר מאוד קרוב לבית החולים. שילמתי לנהג ורצתי לכיוון החדר של אלינור.
~נקודת מבט אלירן~
אני ומאור ישבנו וחיכינו לתשובות.
״יש תשובות?״ שמעתי צעקה מאחוריי, זאת שיר.
״עדיין לא״ ענה מאור.
גם ההורים של אלינור הגיעו, כולנו ישבנו שם וחיכינו לתשובות.
~נקודת מבט אנה~
הפלאפון שלי צילצל.
״הלו״ עניתי בקול המיסתורי שלי.
״משהו קרה לילדה, בוס״
״מה זאת אומרת משהו קרה?״ שאלתי.
״המכונות החלו לצפצף ועכשיו מטפלים בה״ אמר.
״אני בדרך, עבודה טובה״ אמרתי וניתקתי.
לבשתי את התחפושת שלי כדיי שלא יזהו אותי ויצאתי לכיוון בית החולים.
~נקודת מבט אלירן~
כל דקה מרגישה לי כמו נצח, אני חייב לדעת מה קורה איתה!!
״היי״ שמעתי קול של ילדה ליידי, הסתובבתי וראיתי את אלין.
״היי אלין, איך ידעת מה קרה?״ שאלתי. זה מוזר, לא הודעתי לה.
״אא.. האחות אמרה לי, ביקשתי ממנה שתגיד לי אם קורה משהו״ אמרה.
״אהה..״ אמרתי.
״אתם המשפחה של אלינור?״ שאל איזה רופא ממושקף.
״כן״ ענינו כולנו במהירות. כולנו חיכינו שהוא יגיד משהו, הוא לקח באיטיות את המשקפיים, שם אותם על עיניו וקרא לעצמו משהו מהדף.
״נוו כוסאמק תגיד כבר משהו״ צעק לו מאור.
״תרגע מאור״ אמרה שיר וחיבקה אותו.
״טוב, אז.. אלינור
תגובות (5)
לא נורא מחכים..
לא נראה לי שהיא תמות.מקסימום יהיה לה חברה ממיקי
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייי
תמשיכייייי עכשיו
תמשיכייייייייייייי
ישששש תמשיכיי!!!