שניים-פרק 3 (בבקשה תגיבו מה דעתכם!!)

ואז נפתח הארון..זאת הייתה המנהלת.
״מה אתם עושים כאן?!?!״ נבהלה המנהלת..
״א..נ..ח..״בלרינה היה קשה למצוא תירוץ..
״אנחנו פוחדים!! גברת המנהלת!!!״ ענה גייסון בפחד..
״מה קורה כאן???״ צווחה המנהלת..
״גברת מה זה המקום המפחיד הזה??! אני הגעתי לבית יתומים או לבית כלא תראי מה קרה עכשיו!״ ענה גייסון והתחיל ״לבכות״
בלרינה לא הביאה מה הקטע וזרמה איתו להצגה..
״זה לא אשמתינו רצינו להציל את החיים שלנו!!״ צרחה בבכי מזויף שהסתירה את פניה..
״ילדים מסכנים אני יודעת מה קרה שם זה פשוט נורא זה פעם ריאשונה שקורה כזה דבר נוראי!! אני ממש מצטערת על ההטרדה אבל אני כל כך מבינה אותכם!!״
גייסות המשיך לסתיר את פניו וקרץ בחיוך לבר לינה הוא סימן לה: ״עשינו זאת עבדנו עליה״
המנהלת ליטפה את ראשה של בלרינה שעשתה את עצמה מפוחדת בלרינה לקחה ורק והרטיבה את עיניה..
אחרי שהיא חיבקה את שניהם היא לקחה את שניהם למשרדה.כירדו במדרגות שמעו את קול השוטרים,היה טבח בבית יתומים 4 ילדים נפצעו בינוני..בקומה הראשונה נשאר הדם והסכין..הילדים פונו לבית החולים,שאר הילדים הסתכלו מהצד והיו בסטרס..אחרי כמה שניות ראו את השניים..במבט מפוחד וזועם כיאילו שבאה להם לפרוץ בכעס ולגלות מי באמת עשה זאת..
״נגיע לפה מחר גברת מנהלת״ פנה עליה המפקד משטרה..
״אני מקווה מאוד שתגלו במהירות מי עשה את זה לילדים המסכנים כזה דבר מזעזע! לאן העולם הזה הדרדר?!״
המנהלת לקחה את שניהם סוף סוף למשרדה המשרד שלה נראה כבר מיושן,המון אבק,תמונות ישנות לפני בערך 20 שנה של בית היתומים הזה,תעודות הוקרה צמודים על הקיר,שולחן מעץ שמפוזרים עליו מלא ניירות מיותרים וקרוסה בצבע ירוק שכמעט וועורו נקרע..

״וואי וואי איזה יום נוראי..אני כל כך דואגת להם שיחזרו כמה שיותר מהם..למה זה מגיע להם??״
בלרינה הסתכלה על המנהלת בפחד ורגליה התחילו לרעוד..אך גייסות דרך עליה כך שהוא ניסה להפסיק את זה הוא התקרב עליה ולחש לה -״אל תסתכלי עליה במבט חשוד,אל תדברי על זה ואל תגלי לה לעולם!!״.
בינתיים כשהוא לחש לה המנהלת לקחה כדור הרגעה ושתתה כוס מים וישבה על הקורסת..

״איך אתם מרגישים??״
״אנחנו מפוחדים״ לחש גייסון,בלרינה שקטה..
״אני כל כך מצטערת שזה קורה אבל אני לא על זה רציתי לספר..קודם כל גייסון ברוכה הבאה למקום שלנו רק שחבל שהגעת בזמן הלא טוב״ אמרה המנהלת..
״אני מצטער״ ענה לה..
״לאלא אל תצטער זה לא באשמתך״ ענתה..
״ולגבייך ברלינה…״
״כן גברתי??״
״יש לי משהו לספר לך אולי זה יצער אותך..״
״מה קרה??״ ענתה בפחד כך שהיה קשה לה לנשום..

לצערי…..את תצטרכי לעזוב את המקום הזה…

המשך יבוא..