המכתב האחרון
הסיפור הקצר הבא,מתחיל כבר מסוף שנת הלימודים.
כל הזמן הסתכלתי על אותה ילדה שכבשה את ליבי.
אז החלטתי לעשות "מעשה נועז" ולשלוח לה בסוף שנת הלימודים מין מכתב אהבה.
נשמע צפוי או מאוס אבל..לא היה לי עוד רעיונות.לא היה לי אומץ לבוא ולדבר איתה פנים מול פנים.
במכתב כתבתי:"אני אוהב אותך מאוד והלוואי היה לי אומץ להגיד לך את זה.אני מקווה שגם את אוהבת אותי..וחשבתי שאולי נוכל להיות חברים…?"
היא ראתה את המכתב ונישארה בכיתה לאחר שהצילצול הסתיים.
או שהייתה בהלם או שחשבה על תשובה..
הגיע היום השני של החופש הגדול וקיבלתי מכתב ראשון ממנה.
היא רשמה:"היי..קראתי את המכתב ששלחת לי.רוצה לשמוע את האמת…?
אני גם אוהבת אותך.והלוואי שגם לי היה את האומץ לומר לך את זה.כל הזמן אני מסתכלת עלייך ואני חושבת איך שאתה ואני יכולים להתאים יחד.חכה למכתב הבא.."
הרגשתי הכי מאושר שיש בעולם!!אני כל כך ציפיתי למכתב שלה והנה הוא הגיע..
כל החופש דיברנו על אהבה…על תחומי עניין(שלה-מוזיקה,שלי-כדורגל..)
סך הכל שלחנו 42 מכתבים(שזה המון!).יום אחד,לקראת סוף החופש הגדול היא שלחה לי עוד מכתב.היה רשום בו:"כנראה שזה המכתב האחרון שאשלח לך..ולא-לא בגלל שזה סוף החופש ואז נוכל לדבר בכיתה כי בכל לא נוכל לדבר בכיתה..אני חליתי בסרטן.אני ממש מצטערת ו..גילו לי את זה מאוחר מידי.אני חושבת שאתה כבר מבין מה זה אומר..אני ממש אוהבת אותך והלוואי שיכול להיות לנו עוד זמן ביחד..למרות שהיה המון אפילו דרך מכתבים.אתה יכול לבוא אבל לא יצא מזה משהו..אוהבת מלא גם מהעולם הבא"הייתי המום.לא ידעתי מה לומר.
לאחר מכן שנת הלימודים החלה.היא כמובן לא הגיעה.
ישבתי במקומה לפחות כדי לא לשכוח אותה.
המוות שלה גרם לי לכעס ועצב.להמון רגשות.
אני תמיד אשמור את כל המכתבים שלה ושלי.
אך במיוחד את המכתב האחרון.
תגובות (8)
:) מרגש
מאוד..
וואוו עצוב מאד
ממש אהבתי איך שאתה כותב ! זה מדהים !!
תודה !
וואי איזה מרגש!!
מאוד מרגש..
אני ממש, ממש בוכה פה.
שונאת סרטן. שונאת מוות. שונאת לשנוא.
שמעת את זה ממקור ראשון.
גם אני..