מוות מחרב קדומה
אמצע הלילה שקט מוחלט ערפל קליל והוא מסתובב שם במבט ריק ומרושע… בכל צליל בכל צעד שולף סכין ומכוון לכיוון הצליל… "תשתקי" לוחש לי אדם הייתי לחוצה אך רצינו לדעת מה זוממם האיש…. הגענו למגדלאור רוח ים נושבת גלים קילילים שוטפים את כפות רגלי. לפתע חפץ נוצץ מסב את מבטי קבור בחול…. אני נוגעת בחול החמים גריגירי החול מחליקים מידי והחרב מתגלה. חרב נוצצת חרב עתיקה אני מרימה אותה ואני שומעת קול ירייה ובום קול חבטה ואז דם בכל מקום הכל חשוך ומעורפל עיניי האיש נעוצות בי אני מסתכלת על אדם הוא זה שנפגע…. ניסיתי להגן עליו חסמתי את הפגע מהירייה "ידיי הן מוכתמות בדם! דמו של אדם שחייו אוזלים לו" חשבתי לעצמי ודמעות זלגו מעיניי…
האיש הוא הרים את החרב ולפתע היא נעוצה בגרוני דמי מתערבב עם דמו של אדם.
החרב שנראתה שקטה מתגלה כרוצחת…. זאת מחשבתי האחרונה לפני שנפלתי על הקרקע שמעתי את צחוקו של האיש מהדהד בראשי צחוק מרושע מפחיד ואז שקט הכל שחור זהו זה עבר עכשיו אפגוש את אדם אני לא יותר מרוח לא יותר מנשמה….
תגובות (3)
וואו, נישמע ממש מעניין.
תמשיכי מעניין לדעת לאין זה יתפתח!!!
מסכימה עם מיכלי בכל מלה מבקשת כי תמשיכי כי יש למה לצפות מעניין לאן תיקחי אותנו בסיפור יפה שכזה תודה ובהצלחה ממני ♥ – בקי ♥
אני נוטה לא להסכים עם שתי הבנות החביבות שמגיבות מעליי. הסיפור הזה (יותר בכיוון של קטע קצרצר אבל שויין…) סתמי למדי והפיסוק הלקוי שלך תורם רק לתחושת חובבנות וחוסר הבנה במה שאת עושה. הרעיון כשל עצמו נחמד, אבל אין לו שום פיתוח. ההמלצה שלי היא שלהבא כשיהיה לך גרעין של רעיון, במקום ישר לרוץ לכתוב סיפור, תתחילי לשאול את עצמך את 4 שאלות המפתח: מי, למה, איך, מתי. בכך את תפתחי רעיון, תגבשי דמויות, ויהיה לך בסיס לסיפור טוב ובנוי. מפה והלאה את תצטרכי רק לעבוד על חלוקת פיסקאות ופיסוק נכונים.
בהצלחה בהמשך.