זה שינה את החיים שלי- פרק 11

19/04/2014 733 צפיות אין תגובות

~פרק 11~
בדרך כלל, רוי מאוד אוהב לדבר, לצחוק, להצחיק, אבל היום הייתה הנסיעה הכי שקטה שיש, כולם היו עסוקים במחשבות שלהם, כולם בכו….
כשהגענו הביתה, כל אחד הלך לחדר שלו. השתיקה שבינינו המשיכה, לאף אחד לא היה מצב רוח כדי לדבר אחד עם השני, הרגשתי כאילו כל חדר הוא עולם אחר ואין קשר בין כל העולמות.
כאשר קורה לי משהו עצוב, אני אישית חייבת לשתף את זה עם מישהו קרוב, כדי להרגיש טוב יותר, לשחרר את מה שיושב לי הלב. ניסיתי לשתף את האדם הכי קרוב אליי- אמא. נכנסתי לחדר שלה, ראיתי אותה בוכה על הרצפה, לא ראיתי ככה את אמא שלי בחיים! נבהלתי, קשה לי לראות אותה מפורקת ככה. ישר שנכנסתי אמא צעקה עליי- "מה את נכנסת? לכי כבר זה לא זמן טוב!" השפלתי את הראש, הקשבתי לה וכיבדתי את בקשתה למרות הצורה שבה היא ביקשה אותה ויצאתי. חשבתי לעצמי עם מי עוד אני יכולה לדבר. אמא כבר לא אופציה, וגם רוי כי הוא קטן וגם ככה קשה לו לעכל את המצב. חשבתי על שיר או אביטל או עומר. התקשרתי בהתחלה לשיר, היא לא ענתה לי, לאחר מכן התקשרתי לאביטל וגם היא לא ענתה לי. אז הייתה לי אפשרות יחידה- עומר. כתבתי לעומר הודעה שאני צריכה אותו, וכמו חבר טוב הוא מיד ענה לי- "בטח, כל מה שתרצי יפה שלי" הסברתי לו מה קורה בבית וכמה אני חייבת לפרוק למישהו כל מה שיושב לי על הלב. הוא הציע שנפגש וככה יצא שאחרי שעתיים נפגשנו בפארק, חשבתי לעצמי אולי אחרי שאחזור משהו ישתפר בבית.
"היי!" עומר נפנף לי עם היד כשראה שאני מתקרבת לפארק.
נפנתי לו חזרה והתיישבתי לידו.
"אני משתתף בצערך ופה בשבילך תמיד, שתדעי…" עומר אמר לי ונתן לי חיבוק חם ואוהב, בדיוק כזה כמו שהייתי צריכה כדי להרגיש קצת יותר טוב.
"אני מאוד מעריכה את זה, תודה. ותודה על זה שאתה מוכן לשמוע את כל מה שעובר עליי, זה ממש חשוב לי. כמו שאמרתי לך, אני חייבת לפרוק את זה למישהו ופשוט לא היה לי למי."
ככה סיפרתי לו כל מה שעבר עליי היום ובכללי בימים האחרונים, הוא הקשיב וחיזק אותי, הרגשתי נוח לדבר איתו ושאפשר לסמוך עליו. ככה עברו שעתיים שהיינו בפארק, דיברנו, אכלנו חטיפים והגיע הזמן לחזור הביתה.
עומר החליט ללוות אותי, אבל כמעט כל הדרך בקושי דיברנו. ככל שהתקרבנו יותר ויותר לביתי חשבתי על מה קורה בבית והאם המצב השתנה מהרגע שעזבתי את הבית, חשבתי האם כבר אפשר לדבר עם אמא שלי, במצבים לא נעימים אני צריכה אותה איתי.
הגענו הביתה, נתתי לעומר נשיקה על הלחי והוא המשיך לבית שלו. נכנסתי לדירה וכאשר נכנסתי רוי ישר רץ אליי וחיבק אותי כאשר הוא בוכה חזק……


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך