יומנו של ווירדו- פרק 4- מה שאני חושב על מוזיקה

טוב. חזרתי
הזכרתי פעם עד כמה אני אוהב מוזיקה?
לא משנה איזו.
רוק, פסיכדלי, מטאל, ת'ראש, פאנק, ג'אז,בלוז, סינת'פופ, ניו וויב- כל האלה.
אני מאוד מתחבר לזה.

ההגדרה שלי למוזיקה-
אין הגדרה. זה דבר כל כך עילאי, כל כך אלוהי, כל כך אגדי.
אם לא הייתה מוזיקה- העולם חדל מלהתקיים.

בגלל זה אני כל הזמן רב עם אנשים ששומעים מזרחית על ההגדרה של מוזיקה.
הם חושבים שמזרחית זה סוג של מוזיקה.
למה אני רב איתם על זה?

קודם כל:
1) הסוגים שאני אוהב הם רבים. לרוב הסוגים של מי ששומע מזרחית הוא רק ורק מזרחית ודיכאון. שזה מעצבן.

2) המבנה של מזרחית.
אם נשווה בין המבנה של השיר Bohemian Raphsody של קווין לשיר כלשהו של אייל גולן, נראה הבדל.
אצל אייל גולן אין בתים. יש משפט אחד שחוזר על עצמו.
בבוהמין רפסודי אין מחזוריות בשיר. שזה טוב.
ויש עוד מלא סיבות

טוב. די חפרתי.
אז ביי…. אני ממשיך לשמוע את The Velvet Underground.