מלחמת המעמדים – פרק ראשון

תמר לעסה מסטיק ברעש שפוצץ את עור התוף של אמה, שנתקעה לשבת לידה עד שינוי המקומות הבא.
"אולי תפסיקי?" סיננה אמה, והמשיכה להעתיק בשקט, בכתב ידה המעוגל והמסודר.
"לא באלי" אמרה תמר והמשיכה ללעוס ברעש הולך וגובר.
"למה?" שאלה אמה בטון מיוסר, "למה? מה עשיתי רע שזה מגיע לי?".
"סתמי ותחייכי, אבלה, את צריכה להיות מאושרת שאני יושבת לידך ולא אחת החברות החנוניות שלך שהן… אוי רגע- אין לך חברות!" ענתה תמר וציחקקה ברשעות.
ברגע זה פסקה אמה מהריב המטופש אליו נקלעה- בכלל, היא חרגה מאופייה בגלל הנערה הזו, עם השער הקצר והעיניים החומות. "היא בכלל נראת כמו חנונית" חשבה לעצמה, "אם לא הייתה פאקצה, אולי הייתי מנסה להתיידד איתה".
"טוב, תלמידים. נתחיל בשאלה הפשוטה ביותר על החומר: הצג שניים מן עקרונות הבאים והסבר מדוע הם הכרחיים לקיומה של הדמוקרטיה: שלטון החוק, שלטון העם, הגבלת הרשויות"
אמה הרימה את ידה ופזלה אל תמר, מבחינה בכך שהיא כותבת את התשובה במחברתה, "כן אמה?" פנתה אליה המורה.
"שלטון החוק: החוק מחייב את האזרחים המנהיגם והרשויות. כיוון שעקרון השוויון חל על כולם, הוא חל גם על הרשויות שמשרתות את האזרח, בלא שלטון החוק מתפוררים סמכות העם וריבונותו.
שלטון העם: העם הוא מקור הסמכות, הריבון, העם הוא שנותן לנציגיו את המנדט, האפשרות לפעול בשמו." ענתה אמה בניסוח מדויק ונכון, כמעט ותואם לתשובתה של תמר.

מדלן הביטה ממקומה בצד, בשורה האחרונה, המקום הכי שקט שמצאה, ואכן גם לא עברה ממנו. היתרון הנוסף, והוא מה שבעיקר אהבה במקום, הוא התצפית המושלמת על יואב- לא חשוב היכן התיישב יכלה לראות אותו אם היתה מעט מזיזה את ראשה, ואם לא את פניו אז את גבו, ושערו השחור.
זה שהייתה מאוהבת בו לא היה בגדר סוד עבור כמעט כולם, מלבדו. כולם ראו איך היא מביטה בו בעיניה החומות במבט כמהה, לוחשת בצרפתית "est parfait" כלומר "הוא מושלם".

דינה נעצה מבטים כעוסים בדרק- למה נפרד ממנה? הם היו הזוג הכי מושלם בכיתה, כלומר היא יפה, הוא חתיך- יותר מושלמים אחד לשני מזה? תעשו לי טובה! חשבה ברוגז. הוא בטח אוהב מישהי אחרת, הוסיפה בלבה, ועד שלא אגלה מי זו ואשנה את המצב, כל מי שיהיה בדרכי ייפגע, הוסיפה במחשבות כועסות, "דינה, את איתנו?" שאלה המורה, גורמת לתחקוקים למראה ניעור פניה של דינה המעופפת.