INFINITY – פרק 6-

"אני מיה, ילדה מאושרת". צחקתי לעצמי. אני לא מאמינה שאני סופסוף יכולה להגיד את זה. זה נשמע כל כך לא הגיוני! ממתי שאני זוכרת את עצמי, כל הזמן חשבתי שהחיים שלי דפוקים. ועכשיו אני מאושרת? הלכתי למראה ושוב הבטתי בפניי. אני מכירה את הנערה הזאת שמביטה בי. יש לה עיניים כחולות, כמו שלי. יש לה שיער ארוך מאוד בצבע דבש, בדיוק כמו שלי. רק הפעם היא נראית שונה, היא מחייכת. הייתה לי הרגשה מוזרה בבטן כשחשבתי על זה ,הרגשה טובה כזאת. אני לא רוצה שזה יגמר, זה מחליף את כל המחשבות על הסבל שעברתי ועל הגעגועים הרבים להיילי. "היילי!!" צעקתי, ואז הבנתי מה אני עושה וסתמתי מיד את הפה בתקווה שאף אחד לא שמע. כולם בלימודים, זאת ההזדמנות שלי לדבר איתה שוב!! לא יוצא לי לדבר איתה הרבה, כולם תמיד צצים במפתיע. אני לא מוכנה להסתכן בכך שמישהו בטעות ישמע או יראה. הכל במעון הזה מתגלה בתוך שניות, זה רץ מפה לאוזן וברגע אחד כל המעון יודע, אפילו גברת בלאק. ואז היא בטח תכריח אותי לנתק קשר עם היילי. בגלל זה אני תמיד נעלמת, מוצאת מקום שקט כדי שנוכל לדבר. הלכתי לכיוון המיטה, הוצאתי את הפלאפון מהקופסה ואחזתי בו בחוזקה. חייגתי למספר, ובעוד שאני מחכה להיילי שתענה לפתע נזכרתי שהדלת לא נעולה. ואם מישהו יכנס? אני אמות על המקום. הלכתי במהירות אל הדלת. ושנייה לפני שהספקתי להגיע אליה מישהו פתח אותה. זה היה אלכס מופתע למראה פני המבוהלות. שיט, שיט, שיט!! מה אני עושה?! מיד החבאתי את הפלאפון מאחורי גבי. "אלכס! מה.. מה אתה עושה פה? אתה לא בלימודים?" שאלתי בחיוך מאולץ. "באתי לבדוק מה איתך" אמר אלכס בחיוך וסגר את הדלת. אני לא מאמינה שאני באמת חושבת על זה, אבל כל מה שרציתי באותו רגע זה רק לראות אותו הולך. לא היה אכפת לי שהוא בא לבדוק מה איתי או שהוא דואג לי, לא היה אכפת לי מכלום רק שילך!! "אני לא מרגישה טוב, אני חושבת שכדאי שתלך" אמרתי. "טוב" פניו נעשו עצובות. "אבל לפני שאני הולך, יש לי שאלה" אמר אלכס. אני מקווה שזאת לא השאלה שאני חושבת עליה. "אוקיי, תשאל" אמרתי בהיסוס. "מה יש לך מאחורי הגב?" שאל והתקרב אליי. והמזל שלי ממשיך. ידעתי שאין סיכוי שאפילו יום אחד אני אהיה מאושרת. "מה? אין לי כלום מאחורי הגב" אמרתי והתרחקתי ככל האפשר מאלכס. "מיה אל תשקרי, אני יודע שאת מחביאה משהו" אמר ומיהר לכיווני. הוא תפס אותי ושנינו נפלנו על המיטה כשהוא מעליי. הפלאפון כבר לא היה ביד שלי. "מיה, מה זה?" שאל אלכס כשהוא אוחז בידו בפלאפון. ברגע אחת נעצרה נשימתי, הלב שלי דפק בחוזקה בתוך החזה שלי, זה הרגיש כאילו הוא עומד לצאת ממקומו. הוא הביט בפלאפון בתדהמה ואז הישיר את מבטו אליי, מבט מפחיד שחדר לי לתוך הנשמה. זהו, עכשיו אני רשמית מתה.