Lucy Koren
יצא לי לכתוב את זה, זה יותר לעצמי מאשר לאחרים, אבל אולי גם אתם תמצאו בזה משהו (:

איך סיפור נולד? הוא לא

Lucy Koren 14/04/2012 924 צפיות 11 תגובות
יצא לי לכתוב את זה, זה יותר לעצמי מאשר לאחרים, אבל אולי גם אתם תמצאו בזה משהו (:

איך סיפור נולד אתם שואלים? טוב.. הוא לא נולד. הוא קיים. הוא נמצא כבר בעולם. כל מה שצריך לעשות הוא למצוא אותו.
לתפוס את הסיפור בעדינות ולקלף את כל השכבות עד שמוצאים את הלב, את המהות. הסיפור כבר שם, הוא לא נעלם, הוא לא בורח, אבל הוא נסתר. צריך לחפש את הסיפור ולא להוריד ממנו את העיניים.
לסיפורים יש כוח מיוחד, הם קסומים. אם תזיז מהם את העיניים רק לרגע אחד, הם כבר נעלמים, אבל אם תצליח לתפוס את הסיפור תוכל לשלוט בקסם שלו, להשתמש בו על מנת לעזור לאחרים ולהקסים אותם.
הסיפור שלך הוא מיוחד, הוא שלך ורק אתה יכול לספר אותו. גם אם שני אנשים מוצאים אותו, כל סיפור הוא שונה. כל אדם מספר אותו מנקודת ראייה שונה, כל אחד חושב על היבטים אחרים, כל אחד רואה דברים מרכזיים המיוחדים רק לו.
תחשבו על זה. הרי להרבה מאיתנו קורים הרבה דברים דומים, אבל כשחוזרים הביתה ופותחים את היומן, גם הרגשות יוצאים אל הדף.
הסיפור הוא לא טכני והוא לא קבוע, הוא אחד הדברים הכי דינמיים שקיימים. כל סיפור אפשר לספר באלף דרכים שונות, וכל סיפור יהיה מיוחד בדרכו שלו, משום שכל סיפור עוצר בתוכו חלק מהאדם שסיפר אותו.
כל סיפור הוא משהו, גם הפרט הכי שולי יכול להפוך לסצינה עקובה מדם. כל ריב עם חברה יכול להפוך לקרב לחיים ולמוות. הכל אפשרי בסיפור, ולא צריך לפחד.
ממה אנשים מפחדים כשהם כותבים? מעצמם. הם מפחדים מרמות הדמיון שהם מסוגלים להגיע עליהן. הם מפחדים מהמחשבות שלהם, מהפנטזיות שלהם. הם מפחדים מחלומותיהם. אבל למה לפחד? קרב החרבות עם החברה הכי טובה לא יהפוך למציאות אם תכתוב את זה על דף, הסצינה של מוות במשפחה לא תתגשם אם תוציא את זה.
אנשים חייבים לסמוך על עצמם לפני שהם כותבים. לסמוך על ליבם ולסמוך על התת מודע שלהם- לתת להם להתפרץ. המוח הוא פרק חשוב, אבל הוא טכני, הוא לוגי והוא פחות מעניין.
את המוח צריך לפתירת בעיות מתמטיות, את הלב צריך כדי לענות על שאלה בספרות ולקרוא, ואת התת מודע- את החלומות הכי עמוקים שלנו ואת המחשבות אנחנו צריכים על מנת לכתוב.
הדף סופג הכל, הוא לא נשבר, הוא לא בוכה איתנו, הוא הכתף שעליה אנו בוכים, הוא הסלע שעליו אנחנו נשענים כשאנו מרגישים חלשים. והדף לא יבוא בטענות למחשבותינו ולרגשותינו. הדף לא שופט אותנו.
זה מה שמפחיד אנשים, השחרור. ולהודות באמת, גם אותי. גם אני אוהבת מסגרת מסודרת, גם אני מפחדת מהרגשות העמוקים שלי, כי אני יודעת שיש סיבה להכחשתם, ובכל זאת אני רוצה ללמוד לשחרר, לתת לעצמי להפתח אל הדף ולהוציא את כל מה שנמצא על ליבי.
הסיפור לא נולד, הוא כבר קיים. רק מחכה שמישהו ישים לב אליו. הסיפור שם.


תגובות (11)

כתבת את זה בצורה מעולה! אני ממש יכולה להסכים עם כל מה שכתבת וציינת כאן…
סיפורים זה באמת דבר דינמי..
לוסייי! את כותבת נפלא ומביעה את עצמך בצורה פשוט…טובה!
בהצלחה בהמשך, מיאו.

14/04/2012 09:58

יש לך מושג את כמה הכתיבה שלך נפלאה? עצם הרעיון של הסיפור הזה מצליח לשמח ולתת השראה, את באמת כותבת מוכשרת בזה שאת נותנת לאחרים לקבל השראה מסיפור שלך עצמך, סיפור הוא אכן דבר שקיים. לפעמים לא קל להשיגו אבל תמיד מצליחים, מאוד קשה לסיים אותו
באהבה רבה
רוני,

14/04/2012 10:17

לוסי יקירתי הכתיבה שלך מושלמת לחלוטין ממני בברכת שבוע טוב בקי ♥♥♥

14/04/2012 10:21

בהתחלה קראתי את הכותרת..אני קוראת את ה- 'איך סיפור נולד' וזה בסדר כזה.
ואז אני קוראת את ההמשך..- 'הוא לא'
ואת ביאסת אותי כזה… חח!!
הכתיבה שלך טובה ויפה♥
את כשרונית ^_^

14/04/2012 11:15

ואו זה כל כך נכון!
הכתיבה שלך פשוט נפלאה איזה יופי!!

14/04/2012 11:16

אהבתי מאוד יפה ונקודת מבט מעניינת! (;
שלא להזכיר את הכתיבה היפה שלך!
תמשיכי לכתוב לוסי 3>

14/04/2012 11:53

תודה רבה לכולכן, באמת שאני שמחה לראות את התגובות (:
אמינה, אם המורים שלי היו רואים את התגובה שלך, אולי הייתי מקבלת בונוס לציון על כל פעם שהם אמרו לי את ההפך חחח.
רוני, אתה באמת חושבת שאני נותנת השראה? אני מאושרת!!!
בקי, התגובות שלך מחממות את הלב, ממש תודה!
אוהבת לכתוב סיפורים, מצטערת על האכזבה חחח אבל אני באמת חושבת ככה..
סיסי ועדידי ממש ממש תודה, שמחה שאהבתן! (:

14/04/2012 14:43

מדהים!!!!!!!!!!!!!!
כבר במשפט השני מצאתי את עצמי מחייכת :)
הכתיבה שלך מעולה, הצלחת לרגש אותי.
יכולתי בקלות להתחבר עם הקטע…
זה הקסם. מה שעשית, גרמת לאחרים להזדהות איתך.
זוכרת שדיברנו על זה? שצריך להקשיב ללב וללמוד להשתחרר?
בקיצור…אהבתי!!!

החולמנית ;)

15/04/2012 01:24

תודה חולמנית ^^
אוקיי, זה עצוב לי אבל אין לי ברירה… אני כנראה לא אעלה סיפורים בקרוב, המתכונות והבגרויות מתחילות מחר… אז נתראה ביוני (:

17/04/2012 05:00

נכון כל כך. סיפור מדהים (:

21/04/2012 12:40

איזה כתיבה מדהימה יש לך! באמת, ואת כל כך צודקת, זה גם כמו בציור, אנשים יכולים לחקות ציור ולמצוא את אותה השראה או לצייר את אותה אישה אבל לבסוף הציור יצא להם שונה לגמרי

21/04/2012 15:25
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך