אפלה פרק 4

לא נרדמתי , התפכתי מצד לצד
למצוא את התנוחה הנוחה .
קמתי מהמיטה והסתכלתי בשעון השעה 6 בבוקר .
החלטתי לצאת לריצה לפני בית ספר .
התלבשתי לבוש ספורטיבי .
יצאתי מהחדר , וירדתי במדרגות, דואגת שלא להעיר את ההורים .
יצאתי החוצה והתחלתי לרוץ .
הרגשתי איך כל הרוח עלי , הרגשתי חופשיה .
הרגשתי שיותר ויותר קשה לי אבל לא וויתרתי . הסתכלתי קדימה וראיתי אותו .
אותו אחד שהתנגשתי בו . הילד החדש בשכונה , נראלי.
הוא הסתכלת עלי באותו זמן , לא ידעתי אם להגיד משהו .
הוא התקרב עלי יותר ויותר ופתאום הוא עצר .
חשבתי לעצמי אם גם לעצור .
" מה לא אומרים שלום " אמר וחייך .
" היי " אמרתי כולי מסמיקה ומסתכלת למטה
" את יודעת יש לך פנים יפות את לא חייבת להסתכל למטה " אמר והרים את ראשי , הרגשתי איך אני נהיית אדומה יותר ויותר
" טוב ניפגש בבית ספר " חייך והמשיך לרוץ .
רגע הוא איתי בבית ספר ? הייתי מופתעת שדווקא שם הוא לומד .
רצתי לכיוון הבית .
נכנסתי לבית וראיתי את הורי ערים , מוזר .
" היי " אמרתי בחשש
"" למה לא אמרת שאת יוצאת ? התחלנו לדאוג " אמרה בכעס
" אני לא ידעתי שאני צריכה עכשו להגיד מתי אני יוצאת לריצה בבוקר " אמרתי
" זאת פעם אחרונה שאת יוצאת לריצה "
" למה , מה אני כבר עשיתי !"
" את לא מבינה שאת בקושי אוכלת , את הרבה יושנת , ואת עוד עושה ספורט , תפסיקי אם זה מיד "
" אני שונאת אתכם תפסיקו כבר להחליט עלי , נמאס לי מיכם "אמרתי בבכי בעיני עליתי מהר לחדרי וסגרתי אותו
נכנסתי למקלחת והמים הקרים שטפו את גופי .
יצאתי מהמקלחת והסתכלתי על המראה השבורה שעדיין תלויה .
התחלתי להתלבש לבשתי ג'ינס וחולצה , אני לא משקיעה בלבוש .
סירקתי את שיערי , לקחתי את התיק ויצאת מהחדר .
שמעתי את ההורים שלי מדברים
התכופפתי כדי שלא יראו אותי ושמעתי על מה הם דיברו
" אני כבר לא יכולה איתה , היא לא אוכלת , היא לא עושה כלום , רק יושנת ועושה ספורט , היא אפילו לא יוצאת עם חברות " אמרה אימי בוכה
" אל תדאגי הכל היה בסדר "אמר אבא בבטחה
" ואם לא מה נעשה ? , אתה רואה שמיום ליום זה יותר גרוע " לא יכולתי לשמוע יותר לשיחה הזאת הם כבר נמאסו עלי .
" ביי יצאתי לבית ספר " אמרתי מהר וסוגרת את הדלת לפני שירצו לדבר איתי
הטלפון רטט בכיסי הוצאתי אותו וראיתי שיחה מניקול .
" הלו ? " עניתי
" איפה את ? את כבר כמה ימים לא הגעת אני ממש דואגת לך . את באה היום נכון ? בבקשה תבואי ."אמרה בלחץ
" תרגעי אני בדרך לבית ספר, אני אפגוש אותך שם " אמרתי מגחחת
" יופי " אמרה וניתקתי
לפחות מישהי חושבת עלי
הגעתי לבית ספר וראיתי את ניקול רצה עלי וחיבקה אותי הרגשתי שהיא באמת דאגה לי .
אפילו אחרי מה שקרה .