הטעות הכי נכונה שלי- פרק 4

נקודת מבט אנה:
התעוררתי למשמע הריב של ניקי ולילי, ניקי ישנה אצלי בגלל שהיא הייתה שיכורה ולא יכלה ללכת הביתה. "נווו, גוש פרווה תעזבי אותי!" ניקי צעקה ושמעו ברקע את לילי חושפת שיניים אלייה.
"מה הסיבה לאהבה הזו על הבוקר?" ציחקקתי טיפה משפשפת את העיניים שלי "הגוש פרווה אשמה!" ניקי צעקה בעצבים "מה כבר קרה?" אמרתי שקמתי מהמיטה מתמתחת. "
היא לא נתנה לי לעבור, אז לא שמתי לב ובטעות דרכתי לה על הזנב."
היא צעקה מצביעה על לילי בשנאה "עוד פעם דרכת לה על הזנב? היא שונאת אותך בגלל שדרכת לה על הזנב מההתחלה, אז לגרום לה לשנוא אותך עוד יותר?" אמרתי מרימה את לילי ומרגיעה אותה ומלטפת אותה, לילי גרגרה והתכרבלה בי "איכ, את מסוגלת לגעת בגוש פרווה הזה אחרי שהיא חשפה שיניים אליי?" ניקי אמרה בייאוש "אני נוגעת בה בגלל שהיא חשפה שיניים אלייך" אמרתי מוציאה לשון וניקי גלגלה עיניים "טוב, לאב את רוצה לאכול?" שאלתי בחיוך. "כן, ואני אוהבת את החיוך שלך!" ניקי אמרה ודקרה את הגומות הקטנטנות שלי גורמת לי לצחוק "טוב די די זה מדגדג" אמרתי צוחקת. ניקי הפסיקה וישבה בשולחן. "טוב אז בייקון וביצים?" שאלתי מצביעה על המחבת "כן" ניקי השיבה בחיוך. אספתי את השיער שלי לקוקו מבולגן ושטפתי ידיים, הוצאתי מהמקרר את שתי ביצים ובייקון קפוא, לבייקון נתתי טיפה להפשיר, ביצה אחת שברתי לתוך קערה קטנה והתחלתי לבלול אותה בסבלנות ועדינות, לבלילה הוספתי מלח ופלפל, אבל לא יותר מדי. ושפכתי למחבת שהיה על הגז, שלפתי מרית מהמגירה והתחלתי לקשקש את הביצה בעדינות לחתיכות קטנות, הביצה החלה להיות זהובה ושפכתי את הביצה המוכנה לצלחת, עם הביצה השנייה עשיתי בדיוק אותו דבר ושפכתי לעוד צלחת, מהבייקון שמתי שש חתיכות והתחלתי לטגן את את הבייקון הפריך, עד שהגיע לחום אדמדם יפה. שפכתי שלוש בייקון לכל אחת והגשתי את הצלחות, הבאתי סכו"ם ומיץ תפוזים.
ישבנו והתחלנו לאכול, אכלתי את הבייקון קודם, כי אני ממש אוהבת בייקון.
"אני לא מבינה אותך, את יהודיה, ואת אוכלת לא כשר?" ניקי אמרה נועצת את המזלג שלה בביצה עם מבט מבולבל.
"זה שאני יהודיה לא אומר שאני מחויבת לאכול רק כשר" אמרתי בפשטות.
הייתה שתיקה קטנה וסיימנו לאכול, פניתי את הצלחות של שתינו ושטפתי אותן טיפה בלי סבון והנחתי בכיור. ניקי ישבה על הספה, והדליקה את הטלוויזיה.
"היי תראי זה החתיכים האלה מאתמול!" ניקי צעקה לי מהסלון. באתי והתיישבתי ליד ניקי בספה הגדולה והכחולה. "וואן דיירקשן מופיעים פה בעיירת צ'לסי הקטנה, איזו גאווה!
הבנים נראו פה באיזור האמנים בסביבות צהריים מקשיבים לזמרת רחוב!"
"היי, זו אני!" אמרתי בהתרגשות כשראיתי צילום מרחוק שלי מופיעה ואת הבנים מקשיבים.
"לאחר מכן בשעה 21:20 נראו הבנים וארוסתו של זאין, פרי מליטל מיקס, במועדון מקשיבים לאותה זמרת מופיעה, האם הזמרת הזו תהיה זמרת ליווי בלהקה? האם היא תופיע מחר?"
השדרנית אמרה בחיוך מפחיד, ומיד כיביתי את הטלוויזיה.
"היי!" ניקי אמרה שניסתה לקחת את השלט "זה היה עלייך למה כיבית?!" היא צעקה בעצבים
"בגלל שזה בולשיט, נו באמת, הם רק יוצאים למועדון וכבר מסיקים שאני חלק מהם?" אמרתי בטון מלגלג. "אבל רציתי לראות את זה!" ניקי שוב צעקה בעצבים. "ואני רוצה להיות עשירה, לא הכל מתגשם בחיים" אמרתי מגלגלת עיניים. "טוב באלך ללכת לאינשהו? לא באלי להיות תקועה כל היום בבית" קטעתי את ניקי שרצתה להגיד משהו "טוב, אני לוקחת ממך בגדים" היא אמרה ופתחה את הארון. אני בחרתי לעצמי גופייה מקושקשת בצבע לבן, מכנס טורקיז ונעליי אולסטאר לבנות. התלבשתי ואספתי את השיער שלי לצמה. שמתי רק איילינר ולקחתי את התיק שלי ושמתי בו את הפלאפון ואת הארנק. "את מוכנה?" שאלתי את ניקי שסידרתי את הגופייה "כן" היא השיבה שאספה את שיערה המתולתל לקוקו גבוה. היא לקחה את הג'ינס הבהיר והקרוע שלי, וחולצה לבנה שכתוב עלייה 'ENTER', והיא לבשה את הנעליים מאתמול, האולסטאר הכחולות, "וואו הבגדים ממש יפים, מעניין של מי הם" אמרתי צוחקת "טוב נצא?" היא שאלה בחיוך קטן "כן" אמרתי בחיוך. יצאנו למכונית השחורה של ניקי, אחרי נסיעה של בערך עשר דקות הגענו לקניון, נכנסו לחנות אקראית, עד שהבנו שזו חנות ליחסים אינטימיים ורצנו משם מכסות עיניים. "איכס! אני חושבת שראיתי משהו שיצלק אותי לכל חיי" אמרתי לניקי ושתינו התחלנו לצחוק. "בואי ניכנס לחנות ונסתכל הפעם איזו חנות זו!" ניקי אמרה צוחקת ואני הנהנתי, אחרי איזה שלוש דקות ראינו חנות של מוזיקה ונכנסתי לשם עם ניקי.
הייתה שם גיטרה חשמלית כזו יפה, הייתי חייבת לנסות אותה. סליחה, אני יכולה לנסות את הגיטרה הזו?" שאלתי את המוכר והצבעתי על הגיטרה הכחולה. "כן, בוודאי" הוא חייך וחיבר את הגיטרה למגבר "ניגנתי כמה מעברים פשוטים ופשוט נהנהתי. ואז ראיתי אותו.
את נייל.