שיברון לב
אתה מסתכל עליה ונאנח בעצב כשאתה רואה שהיא הולכת עם מישהו אחר.
שבור לב, אתה נשאר מאחור.
אתה לא מפסיק לקוות שאולי היא תסתובב אליך שוב ותחזור אליך. אבל היא ממשיכה ללכת קדימה עד שאתה כבר לא יכול לראות אותה.
וכשאתה בטוח שהיא כבר לא יכולה לשמוע או לראות אותך גם כן, אתה נופל על הברכיים ונותן לדמעות לרדת.
בגלל כשהיא לא כאן אתה מרגיש ריק וחלול. כאילו סיבת הקיום שלך הרגע התנפצה מתחת לרגלייך.
ואתה נשאר במקום גם כשהחושך יורד.
ובאותו זמן אתה מרגיש כול כל בודד, כול כך לבד, כול כך ריקני שאתה מתפלל שהאדמה תבלע אותך ולא תשאיר זכר ממך.
ואז אתה חושב כאילו גם האדמה עצמה בגדה בך בגלל שהיא לא עשתה זאת.
ובפעם הראשונה אתה מרגיש כאילו הירח נצבע בשחור, הכוכבים נעלמים אחד אחר השני, והשמש החמה במקום לחמם את לבך הקפוא, מסתתרת מאחורי העננים..
תגובות (4)
זה יפה ועצוב כול כך אבל אהבתי..
דירגתי ל5 :)
אני שמחה שאהבת… ♥
שכשהיא כאן…
סיפור יפה