סיפורי ערסים מאי ודניאל עונה 2 פרק 9

עונה 2 פרק 9
יולי:"ישעו את דניאל מחר"
מאי:"מה?אני יהרוג את המנהל הזה,נשבעת"
דניאל:"לא נורא חיים שלי,בקטנה" אמרתי,ולא היה לי נעים לנשק אותה ליד יולי,הייתה לי תחושה כזו שבאלי לנשק את יולי,אני לא יודע מה יש לי,אני רואה את יולי,ובאלי להיות איתה,סעמק מה עובר עלי

נ.מ מאי
חזרתי לשכבה,וחיפשתי את מור,לא הצלחתי למצוא אותה,בסוף הלכתי למקום היחידי שהיא יכולה להיות בו,באולם ריקודים,נכנסתי,והיא הייתה שם,בוכה,הלכתי אליה,וישבתי לידה
מאי:"מה קרה?"
"אני ואח שלך נפרדנו"היא אמרה,חנוקה מדמעות
חיבקתי אותה חזק,ואמרתי לה "למה?מה קרה?"
מור:"ראיתי אותו ואת רוני מתנשקים,בחיים שלי לא הרגשתי ככה"
מאי:"חיים שלי תקשיבי,עם כמה שאני אוהבת את אח שלי,הוא לא שווה שום דמעה מהדמעות שלך"
חיבקתי אותה,וחזרנו לשכבה,כל השיעורים היא לא הייתה מרוכזת,ואי איזה אח זבל.
לקראת סוף היום הלכתי לשכבה של דניאל,נכנסתי,וראיתי את דניאל על יולי ברצפה,הלכתי אליהם,שילבתי ידיים,ושאלתי "מה נאבד לך אצל יולי?"
שתיהם הסתכלו עלי,וקמו מהר,יולי הלכה,והוא לקח אותי לצד
מאי:"נו,בוא נשמע מה התירוץ עכשיו?"
חפרתי לו,והוא צרח "טוב חלאס,נמאס לי כבר מהפראנוידיות שלך,בסך הכול החלקנו" ושהוא סיים לדבר,הוא פשוט הלך לכיתה שלו.
הלכתי לבית שלי,עליתי לחדר,ובכיתי,אבל לא בגלל שהוא צרח עלי,בגלל שאני מרגישה שקורה משהו בינהם,אחרי כמה שניות היה דפיקות בדלת,פתחתי,וזו היתה מור,היא באה אלי,ואמרה"מה קרה לך עכשיו?"
מאי:"נמאס לי פשוט מההכחשות של דניאל,שהוא אומר שאין לו כלום עם יולי,אבל אני יודעתשיש,ונכון,אני היסטרית,קנאית,פראנודית,הכל,אבל אני מרגישה את זה,אם הוא היה אומר לי את זה היתי נפגעת,אבל גם מבינה",מור ניחמה אותי כל הערב,הלכה,ונרדמתי.
קמתי בבוקר,והגעתי להחלטה ש..