Well Liam payne? Thank you פרקים 29, 30❤️

פרק כפוללללל

– פרק 29 –

״בא לי לראות משחקי הרעב״ אמרתי
״גם לי״ אמר הארי
״יש לכם פה?״ שאלתי והארי הנהן ושם את הסרט, המזגן פשוט הקפיא אותנו. וחום גופו של ליאם בכלל לא היה ליידי, אני חושבת שהוא בידיוק היכן שפתחי המזגן נמצאים.
״קר לי״ מילמלתי כשניסיתי למצוא מקור חם בגופי לדחוף אליו את ידיי.
״בואי לפה״ אמר נייל כשפתח את ידיו לחיבוק
״למרות שאתה רשע, קפוא לי״ מילמלתי והתישבתי עליו, והוא עטף סביבי את זרועותיו החמות.
״נייל תתרחק ממנה״ אמר לו ליאם בהזהרה
״אבל קר לה״ אמר בפשטות
״אני שניה בא״ מלמל ליאם והלך לכיוון המיטות שיש בטורבאס, לכל אחד יש מיטה קטנה משלו עם שמיכה וכרית ווילון שמסתיר הכל. ״תעשי מקום״ אמר ליאם שהתיישב בייני לבין נייל עם שמיכת הפוך שלי ותפס את כל המקום.
״סוף סוף״ אמרתי בחיוך קטן והתיישבתי על ליאם מתכסה בשמיכה החמה.
״אחריי צרפת יש לנו הפסקה טיפה מהסיבוב״ לחש לי ליאם.
״באמת? יאו כל כך חיכיתי לזה!״ אמרתי באושר.

*

״איפה כולם?״ שאלתי את נייל
״באוטו מחכים לכם למטה״ אמר
״אעאע מי זאת הכוסית הזאתתת??״ התרגשה אלי כשהגענו לכולם
״את מדברת?? תיראי אותך את מהממת!!״ קראתי בהתלהבות
״לעזאזל אני שונאת עקבים״ נאנחתי כשהתיישבנו בתוך האוטו
״תורידי אותם זאת דרך ארוכה עד אליו״ אמר זאין שישב עם פרי
״תגידו עוד כמה חודשים נשאר לסיבוב הופעות?״ שאלתי בבילבול
״שלוש וחצי״ אמר הארי
״ואו זה המון״ נאנחתי
״מחר היילי באה אלינו לביקור״ אמר נייל בחיוך נבוך
״היא ממש חמודה״ חייכתי אליו, היילי זוהי הבחורה שנייל מאוהב בה, היא חמודה. יצאנו איתה לארוחת ערב כי נייל רצה שנכיר.
״הגענו״ הודיע הנהג
״אוקיי בנות, לחייך ולא לענות לכלום.״ אמר לנו פול המאבטח של הבנים.
״אוקיי..״ מילמלתי ואני וליאם יצאנו מהלימו, אחוזיי ידיים ומחייכים.
״אלה! ליאם! זה נכון ששילשום בערב שכבתם?״ שאל אחד מהם. נייל!!!!!!!
״ליאם! האם הסינגל הבא שלכם הוא עלייך ועל אלה?״ צעק אחד אחר
״היי אלה וליאם! איך אתם היום?״ שאל אחד אחר וליאם חייך אליו והנהן כתודה אנחנו בסדר
הגענו לשטיח האדום, היה שם קיר עם מלא כתוביות של MME- שזהו שם הטקס. כלומר, MTV Music Awards.
הבנים כולם הצטרפו והם לקחו תמונה של כולנו
״בייב לכו בינתיים לצד יש לנו ראיון קטן עכשיו״ אמר לי ליאם שנשק לי.
״אלי, פרי, בואו.״ אמרתי להם שגם הן עמדו בצד.
״סלילה סליחה, אני מצטערת.״ התנצלתי כשהתנגשתי במישהו.
״זה בסדר, הכל בסדר, את?״ שאל קול נשי ועדין והבטתי בה, זאת הייתה דמי לובאטו. כמה מפתיע?
״הו היי את החברה של ליאם!״ אמרה וחייכה ואני הנהנתי בחיוך.
״אלה נכון?״ שאלה והנהנתי שוב.
״אז את דמי, את נראת מהמם.״ אמרתי בחיוך קטן.
״תודה מתוקה גם את.״ אמרה מצחקקת.
״היי פרי!״ אמרה בחיוך לפרי.
״היי לאב, קראי לסלינה בואו תישבו איתנו.״ אמרה פרי בחיוך כשחיבקה את דמי.
״אוקיי״ היא אמרה צוחקת בקול מתוק.
״אז תכירו, סלי זאת אלה החברה של ליאם מוואן דיירקשן וזאת פרי.״ אמרה בחיוך.
״ואת אלינור נכון?״ שאלה בהיסוס דמי. כשהצביעה על אלי שהנהנה בבישנות.
״אני צריכה ללכת להתארגן לפני שאני מגישה תפרס, דברי איתי אהובה, ביי בנות.״ אמרה סלינה בחיוך והלכה.
״אני אשאר להגיד שלום לנייל.״ אמרה בחיוך דמי.
״את ונייל מכירים?״ שאלתי בבילבול.
״הוא ידיד טוב שלי.״ אמרה בחיוך.
״איפה הבנות? יאו אני ירביץ להם יש לנו ראיון!״ אמרה פרי בכעס.
״עם שואלים אותך על הסיבוב הופעות, תיזכרי לא לענות כלום.״ אמרה לה דמי
לפתע שיר הסלפי נשמע.
״יאא בואו נעשה סלפי.״ אמרה דמי בהתלהבות והוציאה את הטלפון, מצלמת את כולנו עם פרצוף מצחיק ומעלה לרשתות החברתיות.
״בייב״ אמר ליאם שהתקרב אליינו עם שאר הבנים, מניח את ידיו על מותניי ברשלנות ומקרב אותי אליו.
״היי לאב.״ אמר נייל בחיוך לדמי כשחיבק אותה.
״היי בבון.״ אמרה מצחקקת.
״היי ליאם.״ אמרה מישהי לליאם בחיוך.
״היי מיי.״ אמר לה בחיוך.
״אז זאת החברה שלך? היא מהממת.״ אמרה בחיוך ענקי שחייכה אליי.
״תודה״ מילמלתי במבוכה.
״אני רצינית את ממש מהממת כבר התחלת דוגמנות?״ שאלה.
״לא״ אמרתי מצחקקת במבוכה. כשהתקרבתי עם ראשי לחזהו של ליאם
״אז אני אכיר לך את הסוכן שלי, הוא מחפש דוגמניות״ אמרה ואני הסמקתי.
״את בעיניין?״ שאל ואני הבטתי אל ליאם שהנהן לי.
״אני אשמח״ עניתי בחיוך קטן.
״אז בואי איתי אני אכיר לך אותו לפני שהטקס יתחיל״ אמרה ומשכה בידיי.
״את לא יודעת כמה שנים ביזבזת שיכול לדגמן״ אמרה בחיוך כששילבה את ידנו על מנת שאשאר קרובה אליה בלי שאאבד בין כל המפורסמים.
״ג׳ייק!״ קראה לבחור רזה ונאה, קירח עם עיניים חומות.
״היי מיי, מי זאת?״ שאל.
״חיפשת דוגמניות״ אמרה בחיוך קטן כשהרימה את גבותיה.
״כן אני חושב שזה יעבוד״ אמר כשבחן אותי.
״אז איך קוראים לך?״ שאל.
״אלה פלוין/פיין, זה לא משנה״ אמרתי מצחקקת.
״פיין זה לא ליאם פיין?״ שאל מבולבל.
״הוא החבר שלי, הוא אומר לי להגיד לאנשים שאני אלה פיין ולא פלוין״ אמרתי בחיוך מובך.
״חמוד הא?״ שאל מצחקק ואני הנהנתי טיפה צוחקת.
״אוקיי אז בת כמה את?״ שאל בהתענינות ולקח אותי לפינה שקטה לשבת.
״עוד מעט 19״ עניתי.
״בעיות רפואיות? ילדים? כל דבר אחר?״ שאל.
״אממ״ אמרתי בהיסוס, כדי לקבל את העבודה הזאת אני צריכה לספר לו שאני בהריון.
״אני בהריון, אבל אתה חייב לא לספר את זה לאף אחד״ אמרתי והוא הנהן.
״מזל טוב, אז אני חושב שקיבלת את זה, את דוגמנית״ אמר בחיוך ענק.
״באמת? יאו תודה רבה!״ אמרתי בהתלהבות שחיבקתי אותו.
״אז אני אתקשר אלייך עוד כמה ימים להודיע לך מתי הצילומים הראשונים שלך״ אמר לאחר שהחלפנו מספרים ואני הנהנתי בחיוך.
״תודה רבה, אז תהנה מהטקס״ אמרתי בחיוך, אני כבר שמעתי עליו, הוא מביא דוגמניות לרמות ממש גבוהות!
״נו אז איך הלך?״ שאלה אותי מיי.
״אני דוגמנית!״ אמרתי בחיוך.
״אז את חברתי לעבודה, ברוכה הבאה לעולם הדוגמניות״ אמרה בציחקוק קל.
״את יכולה להראות לי רק איפה ליאם יושב? אני גרועה בכיוונים״ אמרתי.
״כן ברור״ אמרה והובילה אותי.
״אז אני אראה אותך״ אמרתי בחיוך כשהגענו אל המקום בו ישבו הבנים ואלי, פרי לבד עם הלהקה שלה.
״אני בטוחה, יהיה לנו בטח צילומים ביחד״ אמרה מצחקקת וחיבקה אותי לשלום והלכה.
״אז?״ שאל ליאם בסקרנות.
״יש לך חברה דוגמנית״ אמרתי צוחקת.
״באמת בייב? מזל טוב!״ אמר בחיוך שנשק לי.
לפתע מוזיקה נשמעה ברקע.
״ברוכים הבאים לטקס הMTV Music Awards!" צעק המנחה בהתלהבות.
״אז אני מעריץ גדול של וואן דיירקשן, איפה אתם בנים??״ שאל צוחק והבנים הצביעו.
״אחרי הטקס, אני אתם, מאחורי הקלעים, סלפי״ אמר וקרץ, סוחף את צחוקו של הקהל הגדול.
״אז אנחנו נתחיל בזמר השנה, שאותו יגישו זאנדיה וסלינה גומז!״ צעק וזאנדיה וסלינה התקדמו אל אמצע הבמה.
״שלום לכולם! אז זמר השנה, מי זה יהיה?״ שאלה זאנדיה בחיוך לפני שצג ענקי הופיע.
״המועמדים הם ; ג׳סטין ביבר״ אמר קול וחלק מהקליפ של ג׳סטין הופיע על המסך.
״ברונו מארס״ אמר שוב וחלק מהקליפ שלו גם כן הופיע.
״אמינם״ אמר וקטע מקליפ שלו הופיע.
״כריס בראון״ אמר שוב וקטע גם שלו הופיע.
״אד שירן״ אמר וחלק מהקליפ שלו הופיע.
״ג׳סטין טימברלייק״ אמר וקטע של הקליפ של ג׳סטין הופיע.
״והזוכה הוא…״ אמרה זאנדיה במתח.
״ברונו מארסס״ צעקו שניהם בקול וברונו עלה על הבמה.
״וואו וואו, תודה רבה״ אמר בחיוך כשחיבק כל אחת מהן
״זה כבוד גדול לזכות בזה, אני רוצה להודות לכולכם, תודה רבה!״ אמר וירד מהבמה.
כמה פרסים הומשכו להגישם והבנים כבר זכו בשני פרסים, הקליפ הכי טוב השנה על הקליפ של Best song ever, ולהקת הפופ הכי טובה השנה, שבה הם ניצחו את ליטל מיקס.
כמה הופעות כבר עברו, של אמינם וריאנה, דמי, ג׳ייסון דרולו ועוד כמה אמנים.
״אז אנחנו ניגשים לפרס האחרון של הטקס!״ אמר אולי מארס, המגיש לפרס הבא.
״הלהקה הכי טובה השנה!״ צעק והמסך ירד שוב, המעומדים היו הבנים, ליטל מיקס, דה וואנטד, JLS, קולדפלי, דה סאטרדייס, ו- Imagine Dragons.
״והוזכים הם… וואן דיירקשן!״ צעק בחיוך והבנים עלו לבמה בחיוך, בכל הפעמים שאר הבנים דיברו אך הפעם ליאם ונייל דיברו.
״וואו, תודה רבה. אנחנו ממש מודים למעריצים שלנו, לא היינו כאן בזכותכם.״ אמר נייל בחיוך.
״אני רוצה להודות לכם כולם, לכל מי שהצביע. ובמיוחד למעריצים, ההורים שלי והחברה שלי אלה, שיש לנו חדשות מסעירות לספר למעריצים״ אמר ליאם, הוא מתכוון לזה?, אני יהרוג אותו.
״תודה רבה לכם וערב טוב!״ צעק המנחה הראשי של הטקס, הבנים ירדו מהבמה עם הפרס, ״אתה פאקינג אדיוט!״ צעקתי על ליאם שרק צחק.
״מה אתה צוחק בגללך צריך לספר להם בקרוב אוף!״ צעקתי ביאוש.
״תירגעי אנחנו לא נספר בקרוב אבל הם חייבים לדעת״ אמר ליאם.
״ועכשיו חזרה ללונדון!״ צעק לואי בחיוך.
״אלה!״ קולה של מיי נשמע.
״היי מיי״ אמרתי בחיוך.
״תקשיבי, אני חייבת אותך. את גרה בלונדון נכון?״ שאלה .
״אממ כן״ אמרתי בבילבול, לא כל כך הבנתי מה היא רוצה.
״תקשיבי, יש לי שם כמה צילומים שג׳ייק קבע לי ובאותו יום אח שלי מתחתן, וג׳ייק חייב את הצילומים האלה דחוף, את תוכלי להחליף אותי?״ שאלה בהתחננות.
״אממ אוקיי אין לי בעיה״ אמרתי והיא נרגעה.
״וואי תודה תודה תודה, אני כבר אדבר איתך, ביי ושוב תודה״ אמרה בלחץ לפני שעזבה את המקום.

– פרק 30 –

'And i know i shouldn't tell you but i just can't stop think on you….- '
קטעתי את צלצול הטלפון המרעיש והחלקתי את המסך לענות לשיחה
״הלו?״ מילמלתי בעודי טוחבת את ראשי לתוך הכרית ועוצמת את עיניי בחוזקה
״היי בייב״ אמר ליאם בחיוך לטלפון
״שלום..״ מילמלתי
״ממתי את ישנה צהורים?״ שאל בבילבול
״בוקר כאן״ אמרתי בציחקוק קטן
״באמת? אז בוקר טוב?״ שאל מצחקק
״הוא היה טוב יותר עם לא היית מעיר אותי״ אמרתי בהרמת גבה, מחכה לשמוע את תגובתו
״אני מצטער בייב לא התכוונתי״ אמר בחרטה
״תירגע אהובי, אני סך הכל מתבדחת״ אמרתי מצחקקת
״איך אתה?״ שאלתי בהתענינות
״מתגעגע אלייך. זאת הפעם הראשונה שאנחנו נפרדים לכל כך הרבה זמן״ אמר
״אני יודעת.. זה עדיין מוזר לקום בילעדייך״ הודתי
״מה אתם הולכים לעשות היום?״ שאלתי בהתענינות
״שלושה ראיונות, הופעה בערב, ויש מצב השקה״ אמר
״ואו עמוס״ אמרתי מתפארת כשקמתי מהמיטה ונעלתי לרגליי את נעלי הבית האפורות של ליאם
״כן.. ההנהלה מעמיסים עלינו כי אנחנו יותר פנויים שאתן לא כאן״ אמר צוחק
״אחלה דרך להגיד לכם שיש לכם חברות נדבקות״ אמרתי בגיחוך
״אני לובשת את הנעלי בית שלך״ אמרתי בהתגרות, תמיד כשליאם כאן אני לוקחת לו אותם ולו קפוא ברגליים, ואז הוא לוקח לי אותם ומביא לי את הנעלי בית שלי
״חצופה. אני אקח אותם כשאנחנו נבוא ללונדון.״ אמר צוחק
״מה את עושה היום?״ שאל בהתענינות
״אני חשבתי ללכת לסטייסי ולאור לבקר אותם, הרבה זמן לא הייתי בפנימיה. ואני רוצה לספר להם על ההריון״ אמרתי בחיוך
״עם קורה משהו את מתקשרת אליי מיד״ אמר
״אוקיי״ מילמלתי
״מה באמת עם ההריון? מתי יש לך פגישה?״ שאל מעוניין
״ליאם חזרווותתתתת״ צעק זאין
״אני באאאאא״ החזיר לו
״אתה צריך ללכת״ אמרתי בשקט
״אני אתקשר אלייך מאוחר יותר, אוהב אותך״ אמר לפני שניתק במהירות.
ליאם נשמע מתוסכל ומבולבל. אבוד בתוך עצמו, ואני הולכת לברר מה זה.
התקדמתי לעבר המקלחת מסדרת את שיערי לגוש בלגן אחד גדול אך אסוף ולא יפריע לי כשאני אצחצח שיניים, לקחתי את המברשת והמשלה ומרחתי מעל המברשת את המשחה הלבנה, ודחפתי אותה לפני, מנקה ביסודייות את שיניי, נכנסתי להתקלח עקב בעיית השיער המבולגן שלי נותנת למים החמים להשפריץ לכל עבר. אני מתגעגעת לשיחות שלי עם ליאם במקלחת, ששם אין שום מסכות, שום שקרים, שנינו מתנקים מהשקרים והמסכות בעזרת המים החמים והסבון. ופותחים את הכל, את כל האמת. אני חושבת שהעובדה שאנחנו ערומים בשיחות האלו עוזרת. כלומר, זה כאילו שהמסכות הם הבגדים, וכשאנחנו מורידים אותם הכל נחשף. כל האמת.
אני מתגעגעת לזה שהוא שר לי במקלחת, הקול הנעים שלו משרה שלווה וחמימות בילתי מוסברת בגופי.

חודשים רבים עברו, אני כבר בחודש הרביעי וחצי להריון, אין לי עדיין בטן בכלל, אולי ממש קטנה כאילו השמנתי, אבל אין לי בטן. הבנים חוזרים הביתה מסיבוב ההופעות לתמיד עד לסיבוב הבאעוד 20 ימים בדיוק.
אחרי ההפסקה של לונדון, אני ואלי נשארנו בבית, אני בגלל הצילומים שג׳ייק דוחף לי בלי הפסקה ואלינור בגלל האוניברסיטה.

הסתכלתי על ביטני שהחלה לגדול, דיי מפחיד לדעת שיש לי תינוק ביפנים, אבל זה פחות מפחיד כשאתה יודע שיש איתך מישהו, שליאם איתי.
יצאתי מהמקלחת אחריי עם המגבת על גופיי נכנסת לחדר ארונות ומוציאה טיץ פירחוני גבוהה עם גופייה שחורה ולקחתי עקב שחור. אני בדרך כלל לא נועלת עקבים אבל החלטתי לגוון. מרחתי איילינר ועיפרון שחור על עיניי והוספתי מסקרה, שמתי מייקאפ, עקב החצקון המכוער שנתקע לי על הפרצוף ואודם ורדרד, פיזרתי את שיערי ושמתי סיכה על חלק מהשיער שהעברתי אחורה.
הצטלמתי ושלחתי לליאם עוד הודעה מצורפת
׳אני מוכנה? (;׳ ושלחתי לו והוא בשניה החזיר לי תשובה

׳מאוד. איך זה שאת לא מתגנדרת ככה ליידי?׳ החזיר

׳נממ אתה לא שווה את ההשקעה(:׳ שלחתי

׳מכוערת שלי, תהני בייב ותיזהרי, תתקשרי עם קורה משהו, אני חייב לעוף.׳ שלח, עוד מההתנהגות המוזרה שלו. בדרך כלל הוא תמיד שולח לי אני אוהב אותך ודברים כאלה והוא שולח את עצמו עושה פרצופים מצחיקים שגורמים לי לצחוק. וחופר לי על זה שהוא מאושר שיש לנו תינוק ביחד.

ירדתי למטה ולקחתי כוס מים
״לאן שאת כזאת יפה?״ שאלה היילי
״פנימייה, באה איתי?״ שאלתי
״ברור״ אמרה בחיוך
״10 דקות אני באה״ אמרה ועלתה להחליף בגדים
עברו להם 10 דקות שבהם השבתי למעריצות של ליאם על השאלות המצחיקות שלהם. אחת מהן שאלה עם הוא מחטט באף. אין להם דברים יותר חשובים לשאול??
היילי ירדה לה למטה עם עקבים שחורים, שורט צמוד משופשף בהיר וגופיה של נייל עם 'crazy mofos' מאופרת הייטב עם צמה לצד
״אחלה שילוב?״ סוג של שאלתי צוחקת
״היה לי חשק למשהו נועז״ אמרה בפרצוף שאמור להדגים נועז גורמת לצחוקי המתגלגל לפרוץ החוצה
״בואי נצא כבר קופה״ אמרתי לה ומשכתי בידה ליציאה
״בואי נלך ברגל זה קרוב״ אמרצי והיא הנהנה
עברנו באיזה גן שעשועים שהיה שם, היו שם כמה בנים ששרקו לנו, התחלתי להילחץ. אף פעם לא הייתי במצב כזה בלי ליאם. והיילי שרק חייכה אליהם בפלרטטנות
״מה את עושה? יש לך חבר״ אמרתי נועצת בה את מרפקי
״עם את לא זורמת איתם יש מצב שתימצאי את עצמך זרוקה ברחוב אחריי אונס. פשוט תראי להם שאת בעיניין אבל קשה להשגה, גם עם זה אומרת לשחק איתם בדברים שאת וליאם עושים. תיזכרי לא להתנגד״ היא אמרה ואני הנהנתי, הם התחילו להתקרב אלינו, התחלתי לפחד. מה שהיילי מנסה לומר שצריך לשחק את עצמנו זונות כדי שהם יעזבו אותנו.
אחד מהם עבר ליידי ואני חייכתי חיוך פלרטטני לפני שהבטתי על היילי שהנהנה לי ואחד מהם נגע לי בישבן, התאפקתי לא לצרוח ולהתקשר לליאם שיבוא וירביץ לו, ושישמור עליי מהכל ושיגיד לי שהוא אוהב אותי וינשק אותי נשיקות מעצבנות שאני אוהבת. אך זה לא יקרה בזמן הקרוב, ובמיוחד עם אני ימשיך לחשוב ככה במקום לעשות מה שהיילי אמרה.
המשכתי לחייך אליו בעודנו עדיין הולכות ואחד מהם התקרב להיילי
״אז מה השם של יפה כמוך?״ הוא שאל אותי בקריצה לפני שנשק לאזור קרוב לחזה שלי
״מממ לגלות לך על ההתחלה? לא כזה קל להשיג אותי״ אמרתי לפני שהעברתי את ידיי על ביטנו
״נדבר הא?״ שאלתי בקריצה ואני והיילי יצאנו סוף סוף מהגן שם
״זה היה מזוויע״ מילמלתי
״אני יודעת. אבל אסור להתנגד לבחורים האלה, העבר שלהם לא זהב״ אמרה
״מה זה אומר?״ שאלתי
״הם הרגו את חברה שלי״ היא אמרה
״אחרי שכל אחד מהם אנס אותה״ אמרה. הייתי מזועזעת. איך אנשים מסוגלים בכלל לעשות את זה?!
״אני מצטערת..״ מילמלתי לפני שחיבקתי
״מי אני שתגיד לך כמה קשה זה לאבד מישהו״ אמרתי בשקט
״אני יודעת יפה שלי, זה בסדר. הם במקום טוב יותר לא?״ שאלה ואני הנהנתי בעצב
״ועכשיו חיוך ענקי, את הולכת לפגוש חברים״ אמרה צוחקת
״קשה לחייך אחרי מה שאמרת..״ מילמלתי בנשימה עמוקה
״אוקיי הגענו״ הודעתי ונכנסו למבנה הגדול והחדש שהבנים בנו, הוא מהמם, גדול ורחב. ויש להם בחוץ בריכה לקיץ.
אחת התלמידות עברה שם ואני לא היססתי והלכתי אלייה
״סליחה, יש מצב את מראה לי איפה דאינה? אני לא מכירה כאן כלום״ אמרתי והיא הצביעה לי על חדרה הלכתי לשם עם היילי מיד אחרי שהודתי לה
״שאאלום״ אמרצי מחויכת כשנעמדתי מולה, היא לא זיההתה אותי.
״אוי אלוהים זאת את אלה לא הבנתי מי את״ היא אמרה לפני שמעכה אותי בחיבוק
״אז את מביאה אחד אחד שיכירו אותי? תביאי את כולם בבת אחת!״ היא אמרה צוחקת
״הבנים בסיבוב הופעות וחברה של לואי באוניברסיטה והחברה של זאין הייתה צריכה לחזור ללהקה שלה.. אז נשאר את היילי החברה של נייל״ אמרתי בחיוך והיא והיילי הכירו.
״בואו שבו״ היא אמרה והתיישבנו שנינו והיא מיד קמה להביא משהו לאכול
״דאינה שבי אנחנו אכלנו״ הודעתי לה
״בטוח?״ היא שאלה
״בטוח עכשיו שבי יש לי משהו לספר לך״ אמרתי והיא סידרה הכל וחזרה לשבת מולנו
״זהו?״ שאלתי מצחקקת
״כן כן״ היא צחקה
״אני בהריון״ הודעתי בחיוך
״מזל טוב ילדה יפה שלי!״ היא אמרה בהתרגשות לפני שקמה לחבק אותי בחוזקה
״רגע הוא מליאם נכון?״ שאלה כשהתרחקה במעט ואני הנהנתי והיא חזרה לחבק אותי
״וואו! איך אני מתרגשת עכשיו״ היא אמרה ודמעות החלו להיווצר בצידי עינייה
״את בסדר?״ שאלתי בדאגה שהיא החלה לבכות
״זה מאושר פשוט.. אני מגדלת אותך כל החיים ופתאום מישהו לוקח לי אותך ומכניס אותך להריון. והולך להיות לך תינוק שאני עוד חושבת שאת התינוקת שלי״ היא אמרה כשניגבה את עינייה בנייר הטישו
״אווו דאינה״ אמרתי בחיוך מומס
״אני תמיד אשאר שלך, בכל זאת את גידלת אותי. אבל אני באמת מאושרת שהתקדמתי בחיים, זה כמו התחלה לחיים שלי, ליאם קורא לנו משפחה, אז יש לי משפחה קטנה משלי״ אמרתי בחיוך קטן
״יאו כמה שהתגעגעתי אלייך!״ היא אמרה וקמה לחבק אותי שוב בחוזקה
״אז מה איתך?״ היא שאלה את היילי
״אני בסדר, איתך?״ היא שאלה מובכת
״זמנים קשים בפנימייה אבל מסתדרים״ אמרה בחיוך
״למה מה קרה?״ שאלתי
״באו שניי ילדים חדשים. אחת שהיא סגורה ולא נפתחת לאף אחד, תמיד יושבת באוזניות ואנחנו חייבים לדבר איתה ושהיא תיפתח אלינו. ואחד שתמיד משתולל ומתפרע הוא שבר שלושה שולחנות כבר״ אמרה ביאוש שנאנחה
״אני יכולה לנסות לדבר איתם?״ שאלתי
״תנסי, זה לא כזה קל״ היא אמרה
״אוקיי אני אלך אליהם באוכל״ אמרתי והיא הנהנה
״אוקיי דאינה אני אדבר איתך מאוחר יותר, אני אלך לשני הסתומים״ אמרתי צוחקת והיא נופפה לשנינו לשלום כשיצאנו
״היא ממש חמודה״ אמרה היילי והנהנתי
״היא כמו אמא שנייה שלי״ אמרתי
״פאקינג זונה יאו שונאת את המורה הזאת!!!!!״ צרחה סטייסי שיצאה מהכיתה בתריקת דלת של עצבים
״מה את עושה פה???״ היא נבהלה ורצה לחבק אותי
״באתי לבקר״ אמרתי בחיוך
״עם איזה מורה את?״ שאלתי מצחקקת
״לספרות״ אמרה
״יאו אני אוהבת אותה היא חמודהה״ אמרתי
״ומי את?״ שאלה את היילי
״זאת היילי, החברה של נייל״ הכרתי בין שתיהן
״נעים להכיר אותך״ אמרה היילי בחיוך
״גם לי״ החזירה סטייסי מחוייכת
״בואי סטייסי אני מכניסה אותך לשיעור״ אמרתי לה ומשכתי בידה להיכנס, דפקתי על דלת הכיתה וקול המורה קרא לי להכנס. דחפתי את סטייסי ראשונה לביפנים ונכנסתי אחריה , בהתחלה המורה לא ראתה אותי ובאה לצרוח אך ישר התנפלה עליי
״אלה! כמה זמן לא ראינו אותך!״ היא אמרה מופתעת
״אממ כן.. התחלתי חיים״ אמרתי בחיוך
״את ממש חסרה לי בשיעור״ היא אמרה
״גם חסרים לי השיעורים שלך״ אמרתי מצחקקת
״יש מצב את מחזירה את סטייסי לכיתה? היא הגזימה והיא מצטערת״ אמרתי והיא הנהנה
״סטייסי שבי״ היא אמרה לה
״אוקיי אני לא יפריע עוד בייוש״ אמרצי מצחקקת ויצאנו מהכיתה
״יאו מגניב פה רצח״ אמרה היילי
״כן..״ אמרתי בחיוך
״בואי לחדר הקודם שלי״ אמרתי לה ושילבנו ידיים כדי שהיא לא תאבד כאן
״ואו הוא קצת הרבה מבולגן״ היא אמרה שנכנסנו
״כן.. מוכנה לסדר אותו?״ שאלתי
״אין לנו משהו אחר לעשות״ היא מילמלה
התחלנו לסדר את החדר, זורקות בגדים מלוכלכים לכביסה ומרימות דפים שהיו זרוקים לכל עבר
סיימנו לסדר הכל וחייכנו לחדר המסודר והנקי, הוא היה נראה חדש. רק עכשיו יכולתי להבחין איזה שינוי עשו פה הבנים מבחינת הגודל, כל ילד קיבל מיטה וחצי והחדר ענקי.
״אני לא מאמינה שעשינו את כל זה עם עקבים״ אמרתי צוחקת
״גם אני לא״ היא אמרה מטלטלת את ראשה
״אתה יודע שאלה פה? היא הביאה איתה חברה שלה״ שמעתי את קולה של סטייסי מעבר לדלת
״באמת? והיא לא באה להגיד שלום״ אמר אור מטלטל את ראשו ושניהם נכנסו לחדר
״שלום?״ שאלתי צוחקת
״התגעגעתי אלייך ילדה״ אמר ומשך אותי לחיבוק מוחץ
״גם אני״ אמרתי ונשקתי ללחיו
״תכיר, זאת היילי, היילי זה אור״ הכרתי בין השניים
״מה עבר פה על החדר?״ שאלה סטייסי פעורת עיניים
״לא טוב שסידרנו?״ שאלה היילי
״זה מעולה, תודה רבה. ממש לא היה לי כוח לסדר״ אמרה צוחקת
״בואו לאכול״ אמר אור ומשך בידיי לקום מהמיטה
״אוקיי״ מילמלתי
״היילי בואי״ קראתי לה והיא שילבה את ידנו, המקום כאן ממש ענק ואפילו אני מפחדת ללכת כאן לאיבוד
״אני לא רעבה לכו קחו לכם אוכל״ אמרתי והם הנהנו, חיפשתי בעיניי ילדה לבד עם אוזניות. מחייכת לעצמי שמצאתי ומתקדמת אלייה ומתיישבת לידה
״מה את רוצה״ היא ירקה בכעס כשהורידה את האוזניות
״איזה שיר את שומעת?״ שאלתי בהתענינות
״וואן דיירקשן- רגע למה אני בכלל עונה לך?״ היא מילמלה בעצבים וגילגלה עיניים
״היית רוצה לפגוש אותם?״ שאלתי
״זה החלום השני שלי אחרי לעוף מהפנימייה המזדיינת הזאת ולקבל את ההורים שלי חזרה״ היא אמרה
״אני מבינה אותך.. ועם אני לוקחת אותך אליהם, את תסכימי לדבר עם מישהו?״ שאלתי
״איך בידיוק תיקחי אותי אליהם? ומה את בכלל מבינה בכל הקטע של ההורים והפנימיה הזאת? את סתם איזה סנובה טחונה שההורים שלה אמרו לה לבוא לפה ולדבר עם ילדים״ היא ירקה בעצבים
״תאמת שלא״ אמרתי והיא גילגלה את עינייה
״אוי סליחה את לא סונבה טחונה עם הורים, את פרחה מיליארדרית שההורים שלה מכרכרים סביבה כל היום״ אמרה בעצבים
״עם הקברים היו יכולים להיות סביבי כל היום אז כן״ אמרתי
״הא?״ שאלה מבולבלת
״אני אלה פלוין, פעם הייתי פה בפנימייה ויצאתי מלפני שנה וחצי בערך, יצאתי מהפנימייה לטיול קטן וכמעט אנסו אותי, שמה פגשתי את ליאם מוואן דיירקשן שהציל אותי מהאונס והוא כרגע החבר שלי עוד מעט שנתים שלמות. עברתי פה ביריונות בפנימיה ונקראתי ילדה מוכה בפשט המשמע. אני יתומה ואני גרה אצל ליאם ושאר חבריי הלהקה, ושלא תביני לא נכון. אני יתומה מגיל שנה״ אמרתי
״לא שופטים בן אדם על פי המראה החיצוני״ אמרתי כשראיתי שהיא הייתה בשוק ועם פרצוף מלא בחרטה
״א-אני מצטערת. סליחה״ היא אמרה והרכינה את ראשה
״כולם כאן מנסים לדבר איתי אבל אני לא רוצה. אני אוהבת את השקט של האוזניות אני פשוט צריכה זמן כדי להבין שאין לי הורים יותר״ היא אמרה עם ראש לשולחן
״את חושבת שוואן דיירקשן הם אלא שעושים אותך חזקה?״ שאלתי והיא הנהנה
״המילים של השירים..״ היא מלמלה וחייכה בינה לבין עצמה
״אני נוסעת עוד שבוע לבקר את ליאם בסיבוב הופעות, את רוצה שאני אקח אותך איתי?״ שאלתי והיה הנהנה בהתרגשות
״באמת? ואו תודה רבה אני אשמח!״ היא אמרה מתרגשת
״אבל את חייבת להבטיח לי שאת נפתחת לאנשים, את נותנת להם לדבר איתך ואת לא עושה בעיות לדאינה״ אמרתי והיא הנהנה
״אוקיי אז אני יבוא לקחת אותך שבוע הבא מפה, תביאי איתך מזוודה אנחנו נישן שם יומיים״ אמרתי והיא חייכה
״יש לך חיוך יפה״ אמרתי והיא הסמיקה
״תודה, אני לא מחייכת הרבה״ היא הודתה לי
״עכשיו בואי, אני יכיר לך שניי ילדים מהפנימייה״ אמרתי והיא הנהנה וקמה
״תודה, אני ממש מודה לך״ היא אמרה
״זה בסדר. אני אוהבת לעזור״ אמרתי בחיוך
״רק איך קוראים לך?״ שאלתי במבוכה
״שרלוט״ היא ענתה
״ובת כמה את?״ שאלתי
״14״ היא השיבה
״אז יהיו לך פה חברים גדולים״ אמרתי מצחקקת והיא הנהנה
״סטייס, אור, היילי, תכירו זאת שרלוט. שר תכירי זאת סטייסי, זה אור וזאת היילי״ אמרתי
״בת כמה את?״ שאלה אותה סטייסי
״14״ השיבה
״ואתם הולכים להיות החברים שלה כאן״ אמרתי וסטייסי נחנקה טיפה
״אלה אפשר אותך שניה לצד?״ שאלה תופסת ביידי בחוזקה ומושכת אותי לצד
״אווצ׳ אווצ׳ אני עקבים בהמה״ אמרתי בעצבים
״מה אני אמורה לעשות עם ילדה בת 14?״ שאלה בעצבים
״תקשיבי, היא חדשה, אין לה כאן שום חבר או חברה, ההורים שלה מתו לפני שבוע בערך וזה פעם ראשונה שהיא מסכימה לדבר עם מישהו, אז תיסתמי תפה ותיהיי אליה נחמדה״ אמרתי בעצבים
״אוקיי אוקיי״ היא מלמלה וחזרנו אליהם
״אוקיי, יש לי משהו חשוב להגיד לכם״ אמרתי והבטתי על היילי היה הנהנה לי ואני המשכתי
״שרלוט את חייבת להבטיח לי שאת לא מספרת כלום. גם אתם לא״ אמרתי להם והם הנהנו
״בעוד כמה חודשים, הולך להיות לי תינוק״ אמרתי בחיוך קטן
״ אומיגאד, את עובדת עליי נכון?״ שאלה סטייסי
״תינוק תינוק?? תינוק קטן שעכשיו בבטן שלך??״ שאל אור המום
״אממ כן״ אמרתי בחיוך
״אומיגאד אומיגאד, יהיה לי אחיין קטן וחמודדד״ אמרה סטייסי בהתלהבות
״רגע, הוא מליאם נכון?״ שאל אור
״ברור דביל. ממי עוד זה יכול להיות?״ שאלתי מגלגלת את עיניי
״לא יודע.. אולי שכבת עם מישהו אחר..״ מילמל ואני נתתי לו מכה מאחורי הראש
״אדיוט נראה לך שאני ישכב עם מישהו אחר חוץ מליאם?״ שאלתי בכעס
״סליחה סליחה, מאיפה אני יודע״ אמר
״שרלוט מה את אומרת?״ שאלתי אותה
״אממ מזל טוב? אני לא יודעת עם אני שמחה או לא״ אמרה בכנות
״את אוהבת תינוקות?״ שאלתי
״מאוד״ ענתה
״אז אני יכיר לך אותו אחריי שאני אלד״ אמרתי בחיוך
״סטייס?״ שאלתי
״מזל טוב אחותי״ היא אמרה וקמה לחבק אותי
״תודה״ אמרתי בחיוך
״שיט אלה מה השעה?״ שאלה היילי בלחץ
״אין לי מושג למה?״ שאלתי מבולבלת
״הפגישת הריון היום שכחת? היום אומרים לך עם זה בן או בת!״ היא אמרה
״עכשיו 11״ אמרה שרלוט
״שיט זה באחד עשרה וחצי! אנחנו חייבות לעוף מפה!״ אמרתי בלחץ
״אני באה איתכם״ אמרה סטייסי והנהנתי וקמנו כולנו
״ביי אור, דבר איתי״ אמרתי לו וחיבקתי אותו
״ביי יפה שלי, אני יתגעגע, ומזל טוב״ אמר בחיוך והודתי לו
״ביי שרלוט, זוכרת? שבוע הבא ביום שני תיהיי מוכנה בשמונה בבוקר עם מזוודה״ אמרתי לה והיא הנהנה
״היא תסביר לך״ אמרתי לאור שהיה מבולבל
״בייוש״ אמרתי ורצנו לחדר של דאינה
״דאינה שבוע הבא יום שני אני לוקחת איתי את שרלוט הילדה החדשה איתי, אני כבר יסביר לך את הכל אחרי שאני מחזירה את סטייסי, דרך אגב אני לוקחת אותה עכשיו איתי״ אמרתי לה
״לאן את הולכת?״ שאלה
״יש לי בדיקת הריון ואני מאחרת, ביוש״ אמרצי לה ונשקתי ללחיה ורצנו לבחוץ
״שיט היילי אנחנו בלי אוטו״ אמרתי בלחץ
״מונית באה לקחת אותנו עכשיו״ הודיעה לי
עברו להן חמישה דקות והגיעה המונית, נכנסנו כולם והיילי אמרה לנהג את שם המקום
הטלפון שלי צילצל 'מיקי אהובי ❤️' הופיע על המצג, החלקתי את האצבע ועניתי לשיחה
״אהובי״ אמרתי נאנחת באהבה, לא דיברתי איתו בטלפון כבר הרבה זמן
״בייב״ נאנח בכבדות
״אתה לא יודע כמה אני מתגעגעת״ אמרתי
״גם אני..״ מילמל
״תקשיב, נכון שבוע הבא אני באה אליכם?״ שאלתי
״כן״ ענה
״אז אני יכולה להביא איתי מישהי?״ שאלתי
״אממ כן, כאילו שתיהיה איתנו כל היומיים?״ שאל
״כן״ עניתי
״את יכולה עם את רוצה״ ענה
״את לא שכחת את הפגישת הריון היום נכון?״ שאל
״ברור שלא אנחנו בדרך לשם״ עניתי
״הלוואי והיית איתי כאן, זה הפגישה הראשונה שלי בילעדייך ואני מפחדת״ אמרתי בחשש
״אני איתך בלב גם אני בחצי השני של העולם נכון?״ שאל
״כן..״ מילמלתי
״אני אוהב אותך..״ אמר
״גם אני אותך, אתה לא יודע כמה״ אמרתי
״אני צריכה ללכת, הגענו עכשיו״ אמרתי
״ביי בייב, תתקשרי אליי אחר כך״ אמר
״אוקיי, ביוש אני אוהבת אותך״ אמרתי וניתקתי
״הוא גורם לי עוד יותר להתגעגע אליו״ מילמלתי כשיצאנו מהאוטו
״גם נייל ככה, כאילו אתה לא יכול להתחשב בזה שאתה אומר לי אני אוהב אותך בא לי לטרוף לו את הפה אבל אי אפשר בידוק לעשות את זה מהטלפון!״ אמרה בעצבים
״כן..״ מילמלתי
״ורק אני בדדי״ אמרה סטייסי ונכנסנו לביפנים
״עם זה יהיה בן בבדיקות, את יכולה לצאת איתו״ אמרתי צוחקת
״יאו כן! יהיה לי חבר חתיך!״ אמרה בהתלהבות
״לפני כמה דקות אמרת שיהיה לך אחיין, את תיצאי עם האחיין שלך?״ שאלתי צוחקת
״וואלה לא חשבתי על זה״ היא אמרה
״אלה פלווין?״ שאלה אישה שהייתה שם
״אני״ אמרתי וקמתי והבנות קמו אחריי
״כבר יש לה מלווה אחד בחדר, אסור יותר״ אמר במבט מתנצל והלכה שאני אחריה
״איזה מלווה אחר יש לי?״ שאלתי מבולבלת
״למה שלא תיראי בעצמך״ היא אמרה ופתחה את הדלת, ליאם עמד שם בחיוך. התנפלתי עליו בחיבוק, כמה שהתגעגעתי אליו!
״התגעגעתי אלייך״ אמרתי והמשכתי לחבק אותו
״נראה לך שהייתי נותן לך לעשות בדיקה כזאת בילעדיי?״ שאל ואני נתתי לו נשיקה
״אני מצטערת להפריע אבל אנחנו צריכים להתחיל״ אמרה הרופאה
״בואי שבי כאן״ היא אמרה התיישבתי על המיטה
״את נמוכה מידיי, צריך להגביהה אותך״ היא אמרה ולחצה על כמה כפתורים
״לעזאזל זה לא עובד״ אמרה בעצבים
״יש מצב שאתה שוכב כאן והיא עלייך? צריך להרים אותה ללמעלה וזה לא עובד״ ביקשה הרופאה וליאם הנהנן, קמתי מהמיטה וליאם נשכב עליה ואני עליו
״זה בסדר עכשיו?״ שאל
״זה מעולה״ הנהנה
״אוקיי מתרגשים?״ שאלה בחיוך ושמה עלייה כפפות
״מאוד״ אמר ליאם ונשק ללחי
״אוקיי תרימי את החולצה עד לקו של החזיה״ אמרה
״אממ, אי אפשר, זה לא גופיה שאפשר לקפל או משהו כזה״ אמרתי
״אממ אז את תיצטרכי להוריד אותה״ אמרה והתעסקה במשהו במחשב
״אוקיי״ מילמלתי והתרוממתי לישיבה
״ליאם אתה יכול לפתוח לי את הריצרץ׳?״ שאלצי אותו והוא פתח את הריצרץ׳ של הגופייה והורדתי אותה מגופי, נשארת בחזיית תחרה ורודה בלבד
״זאת חזייה מהממת, היא חדשה?״ לחש לאוזני ונעצתי בו את מרפקי
״אוקיי תימרחי את זה על הבטן ואנחנו כבר ניראה את התוצאות״ היא אמרה והושיטה לי קופסא עם ג׳ל, ליאם לקח אותה ממנה והתחיל למרוח לי בעדינות על הבטן
״זה קר״ מילמלתי
״אני מצטער בייב״ מילמל והמשיך למרוח בעדינות את הג׳ל
״אוקיי זהו״ היא אמרה ושמה לי מכשיר מוזר מעל הבטן שהחלה לתפוח
״ואו הגדילה שלו טובה״ אמרה
״או שאפשר להגיד שלה, מזל טוב. יש לכם בת״ היא אמרה בחיוך והושיטה לנו נייר לנגב את הג׳ל, הבטתי על ליאם שחייך אליי
״תיהיה לנו ילדה בייב״ הוא אמר ודמעות האושר התגלגלו על לחיי
״אני אוהבת אותך״ מילמלתי
״גם אני אותך אהובה שלי, בואי ננגב את הג׳ל וניראה מה עוד יש לנו לדעת״ הוא אמר ואני הנהנצי וניגבתי את הדמעות בעוד ליאם מוריד מביטני את הגל עם מספר מגבונים
״אוקיי את יכולה להתלבש חזרה״ היא אמרה ושמתי מעלי את הגופייה וליאם סגר אותה
״אתם נשואים?״ היא שאלה
״בני זוג״ עניתי בחיוך
״אתם ניראים כמו זוג נשוי, אף פעם לא ראיתי בני זוג שככה פתוחים אחד עם השני״ היא אמרה ואני חייכתי וגם כן ליאם
״תודה״ עניתי בחיוך
״אוקיי אז, המוח שלה כרגע מתפתח מעולה, גם שאר הגוף, אבל הכליות מתפתחות לאט, למישהו מכן יש בעיה בכילייה?״ שאלה
״לשנינו חסר כילייה״ השיב ליאם בחשש
״אממ זה יה טיפה בעייתי, אני מקווה שזה יסתדר. אני לא אגיד שאין סיכוי שהיא לא תיהייה בסדר אבל יש לה סיכויים להיות עם בעיות בכליה״ היא אמרה ואני הנהנתי בחשש
״טוב וזהו, הנה התמונות״ אמרה בחיוך והושיטה לנו מספר תמונות
״מזל טוב ויום טוב״ אמרה בחיוך ואנחנו יצאנו מהחדר מביטים בתמונות
״אומיגאד יאו, אתה לא יודע איך אני מתרגשת״ אמרתי וחיבקתי אותו בחוזקה וכך גם הוא
״תיביאי נשיקה בייב״ אמר מצחקק והפנה לי את שפתיו, ובשניות היינו בתוך נשיקה עמוקה במיוחד
״מה התוצאוות???״ שאלה היילי
״היי ליאם ממתי אתה פה?״ שאלה בבילבול
״נו תיתנתקו כבר מעצבניםםם״ המשיכה לחפור
״מציקה את לא יכולה לתת לזוג להתנשק?״ שאלתי בעצבים כשהתנתקנו
״זאת בת״ ענה ליאם וכרך את ידו סביב מותני
״ככה אומרים שלום היילי? תביאי חיבוק״ אמר לה צוחק ופתח את ידיו לחיבוק והיא חיבקה אותו ונשקה ללחיו
״שלום ליאם״ אמרה וצחקה
״בואו נחזור הביתה להגיד לכולם״ אמר ליאם
״כולם כאן? יאו אני התגעגעתי לסתומים האלה!״ אמרתי בחיוך
״בואי סטייס אני יתקשר לדאינה שאני מחזירה אותך מחר את ישנה איתי״ אמרתי לה והיא הנהנה
״ליאם סטייסי יכולה לישון אצלנו?״ שאלתי אותו והוא הנהן
״בואו יש לי אוטו כאן״ אמר ושילב את ידנו ביחד מוביל אותנו לאוטו שלו

*

״שאלוווםםם״ צעקתי שכנסנו
״איפה כולם?״ שאלתי מבולבלת
״הם בטח ישנים, הם מותשים״ אמר
״בואו נכין להם לאכול ואז נקרא להם״ אמרתי והיילי וסטייסי הנהנו
״בייב לך לישון רואים שאתה עייף״ אמרתי לו
״אבל אני רוצה להישאר איתך״ אמר ושם את ידיו על מותניי מקרב אותי אליו
״אבל אתה עייף״ אמרתי, מניחה את ידיי על כתפייו ברפיון ומלטפת את הזיפים שלו
״אבל אני התגעגעתי אלייך״ אמר ונישק אותי נשיקה קצרה
״אבל . אתה . צריך . לנוח . בייב״ אמרתי ובין כל מילה הוא הכניס לי נשיקה
״אז אחר כך את כל היום איתי״ אמר נושק לי שוב
״איתך ועם סטייסי וכולם״ אמרתי בחיוך
״נגיד ש.. , לילה טוב בייב״ אמר ונשק לי
״רגע מתי להעיר אותך?״ שאלתי
״כשאתן מעירות את כולם״ אמר ואני הנהנתי והוא עלה למעלה
״מה נכין לאכול?״ שאלתי והתיישבתי על שולחן העץ
״מה הבנים הכי אוהבים לאכול כולם?״ שאלה סטייסי
״הם אוהבים פיצה, שניצל ופסטה, ובקיצור כל דבר שהוא אכיל״ אמרתי צוחקת
״אז בואו נכין פיצה שניצל ופסטה״ היא אמרה ואני והיילי הנהנו
״מי מכינה מה?״ שאלה היילי
״אני את הפיצה״ אמרה סטייסי
״בא לי את הפסטה״ אמרתי
״אז אני אכין את השניצל״ אמרה היילי
״סטייס תרגישי בבית״ אמרתי לה והיא הנהנה לי בחיוך קטן
לקחתי סיר והרתחתי בו מים הוספתי מעט שמן וחצי כפית מלח, מחכה שהם ירתחו מספיק. כעבור שבע דקות הכנסתי את כל תכולת חבילת הפסטה מערבבת היטב והולכת לישתות משהו, עברו להם 10 דקות והפסטה מוכנה. שפכתי את כל הפסטה למסננת ושטפתי אותה היטב, מכינה את הרוטב האדמדם ומכניסה את הפסטה לביפנים מערבבת הכל ביחד ומחייכת לתוצאה, פסטה חמה שהייתה ניראת טוב, טוב מאוד.
״בנות אני סיימתי איתכן?״ שאלה היילי
״אני עכשיו סיימתי״ אמרתי
״הפיצה בתנור צריך רק לחכות שהיא תיהיה מוכנה״ אמרה סטייסי
״בואו נערוך ביינתים״ הציעה היילי והנהנו, שלפתי שמונה צלחות מהמגרה, מסדרת אותם על שולחן האוכל, ואחריי היילי עם סכום, ומאחורייה סטייסי עם כוסות. לקחתי שתיי קרשי עץ ושמתי על השולחן כדי שהחום לא יגע בשולחן ויהרוס אותו, ושמתי מעל את הסיר של הפסטה ואת השניצלים, והיילי וסטייסי שמו ביחד את הפיצה העגולה על השולחן
״מתי למדת להכין פיצה?״ שאלתי את סטייסי
״מי שסיים תיכון יכול לבחור כמה שיעורים שהוא רוצה, לקחתי בישול ועוד כמה שאני מתחרטת עליהם״ אמרה
״טוב בואו נלך להעיר את הבנים״ אמרה היילי והנהנתי
״מה פדיחות להעיר אותם הם לא מכירים אותי״ אמרה סטייסי
״נממ אז את יכולה לחכות ביינתים למעלה זה יקח כמה דקות״ אמרתי והיא הנהנה וירדה במדרגות
״אני חייבת לשירותים״ אמרה היילי ונכנסה לחדר השירותים. איך יצא שבסוף אני מעירה את כולם?????
נכנסתי לחדרו של לואי
״בוו ברררר שאלווום״ צעקתי בקול ומשכתי את השמיכה
״איך לא התגעגעתי לצעקות שלך״ מילמל והתרומם לחבק אותי
״רד למטה יש אוכל מוכן״ אמרתי
״תודה לאב״ אמר בחיוך ונשק ללחי
״אתה לא מתכוון לרדת ככה נכון?״ שאלתי אותי והצבעתי על גופו שהיה חשוף פרט לבוקסר השחורים שהיו עליו
״ואללה״ אמר מתקדם לארון ואני צחקתי ויצאתי מהחדר
״האריייייי אתה לא מבין מה קרה!!!״ צעקתי בלחץ
״מה ??? מה קרה???״ שאל בלחץ קופץ מהמיטה
״יש אוכל למטה שמחכה לך״ אמרתי בחיוך
״סתומה הבהלת אותי״ אמר ונשם לרווחה וחיבק אותי
״התגעגעתי אלייך״ אמרתי לו בחיוך
״גם אני אלייך קופה״ אמר צוחק ויצאנו מהחדר
נכנסתי לחדרו של זאין, את זאין צריך להעיר בעדינות כי אחר כך הוא לא קם.
נכנסתי למיטתו, מחבקת אותו מאחורה
״זאין״ לחשתי מנערת אותו במעט
״זאין, יש אוכל למטה״ אמרתי בקול שקט ורגוע
״אני קם..״ מילמל
״בוקר טוב קטינה״ אמר בחיוך קטן וחיבק אותי
״בוקר טוב טרול״ אמרתי בחיוך מחזירה לו חיבוק
״רד למטה יש אוכל״ אמרתי לו והוא הנהנן ונכנס למקלחת, יצאתי מחדרו וניכנסתי לחדר של נייל, נייל שכב על המיטה ומעליו היילי והם מתנשקים, טוב זה דיי היה צפוי
״אל תישכחו שיש אוכל למטה, לא צריך לבלוע אחד את השני״ אמרתי מגחחת ויצאתי מחדרו, נכנסת לחדר שלי ושל ליאם, נשכבת במיטה הגדולה וממקרבת לליאם, מנשקת את שפתיו נשיקה קצרה, ועוד אחת, ועוד אחת עד שהוא החל לפקוח את עינייו
״בוקר טוב אהובי״ אמרתי בחיוך ונשקתי לו שוב
״איזה כיף זה לראות אותך שאני קם״ אמר כשנשק לי שוב
״בוא האוכל מוכן״ אמרתי והוא התיישב על המיטה
״את לא רוצה להחליף בגדים?״ שאל
״כן.. לא כל כך כיף להיות עם הבגדים האלו״ אמרתי והלכתי לארון שולפת טיץ׳ סגול שמגיע עד הברך וחולצה לבנה של ליאם. הורדתי את העקבים והנחתי אותם בסוף החדר
״ליאם תפתח לי את הגופיה״ ביקשתי מתיישבת עליו והוא פתח לי את הריצרץ׳ והגופייה נפלה על הריצפה, שמתי מעל את החולצה של ליאם והחלפתי את הטיצ׳ים
״את כזאת יפה״ הוא מילמל נושך שפתיים
״אתה נהנה לראות אותי מתלבשת?״ שאלתי צוחקת והתיישבתי עליו כשפניי מופנות אליו
״ממ מאוד״ אמר ונשק לשפתיי
״זוג חרמנים, אין זמן עכשיו לעשות עוד ילד האוכל מתקרר״ צעק לנו נייל מבחוץ
״בואי״ אמר בחיוך והרים אותי איתו בצורה שבה ישבתי עליו
״איך זה שכולכם בלי חולצה?״ שאלתי צוחקת
״להיות בלי חולצה זה יותר כיף״ אמר לואי ממשיל לאכול את הפסטה
״הפסטה טעימה״ מלמל ליאם שכבר התחיל לטחון
״תודה״ אמרתי בחיוך, חותכת לי חתיכה מהפיצה ומניחה בצלחת, חותחת אותה לריבועים ומכניסה חתיכה לפי
״ואו סטייס הפיצה מעולה״ אמרתי והיא חייכה כתודה
״בנים, מי שלא זוכר זאת סטייסי, סטייסי טוב עזבי את כבר יודעת את השמות שלהם״ אמרתי והמשכתי לאכול
״אי אפשר לשכוח תאמיני לי״ אמר לואי צוחק וסטייסי צחקה
״איך בסיבוב הופעות?״ שאלתי שסיימנו לאכול וישבנו כולם בשולחן
״בסדר.. אתן חסרות״ אמר זאין והם כולם הנהנו
״אין משהו יפה שישב ליידכם?״ שאלה היילי בחיוך
״לא, אין מי שיחפור לנו״ אמר צוחק
״אני לא חופרת!״ אמרתי בהתגוננות
״בכלל לא״ אמר נייל בציניות
״את וחופרת? זה בכלל לא קשור!״ אמר הארי גם כן הוא בציניות
״ליאם אני חופרת?״ שאלתי אותו
״אממ.. טוב.. שמעי….טיפה.. אבל ממש טיפה!״ אמר בזהירות, לא מתעסקים עם נשים בהריון!
״טיפה הרבה״ השתעל נייל בציניות
״ככה? מגעילים לא מדברת איתכם״ אמרתי
״לאלאלא אני התגעגעתי לחפירות האלה״ אמר ליאם
״אוף נו תיראו אותו אי אפשר להגיד לו לא הוא כזה חמוד״ אמרתי מנשקת את ליאם
״דוחים״ סינן לואי
״שאתן לא שם כל כך שקט אתן באמת חסרות״ אמר הארי
״וחסר הסקס״ אמר ליאם
״תיסלח לי?״ שאלתי פעורת עיניים
״סולח״ אמר בחיוך
״וואלה חצוף. אתה עוד תיתחנן לסקס״ אמרתי לו בנחירת בוז
״תאמיני לי שלא״ אמר ונשק לעורפי, מעביר צמרמורת בכל גופי
״רק מנשיקה קטנה שלי בעורף תיראי איזה צמרמורת יש לך״ לחש לי באוזן
״תזכירו לי מה אני עושה עם זוג סוטים שכמותכם?״ שאלה סטייסי
״שתקי את אוהבת אותנו״ אמרתי בהתגוננות.
״ברור איך אני לא יאהב אותכם? שאלה בציניות.