ממנודה ל.. מקובלת? -פרק 3

Love Books 16/04/2014 2030 צפיות 10 תגובות

פרק 3-
~בואו נדלק על החלק המשעשמם והלא רצוי של בית הספר ונעבור לשעה שלוש :)~
נ.מ. ירדן.
החלטתי לבוא מוקדם יותר. נשכבתי בדשא והסתכלתי על השמיים הכחולים, על העננים הצמריים הגדולים, וחשבתי. חשבתי על אבא שלי, על אסי, על שירז. חשבתי על כמה שהשמש נעימה, ועל כמה שהרוח מעודדת. חשבתי על הכל. עבר הרבה זמן של חשיבה, שלפתע שמעתי מישהו מכחכח בגרון. נתנאל. חזרתי למצבי הרגיל, והתיישבתי במהירות.
"אוקיי," אמרתי כשהתיישב "אז בוא נתחיל." עבדנו עד השעה שמונה כשלפתע קיבלתי הודעה.
'שלום ירדן. את זוכרת אותי?' המספר לא היה מזוהה.
'לא,' השבתי 'מי זה?'
'את לא זוכרת את אביך היקר? זה לא יפה' ענה. ואני כבר התנתקתי.
לא היה לי אכפת מהעבודה, ורצתי. הדפתי את כל מי שרצה לעזור, ורצתי. אבא? מה הוא עושה כאן? זה לא יכול להיות. זו סתם מתיחה. לא! סיוט. כן, זה רק סיוט. אוף, על מי אני עובדת? אבא שלי כתב לי בהודעה!! זה לא יכול להיות.
אבא שלי נעלם לפני 12 שנה, זה בלתי אפשרי.
החלטתי להשיב לו 'אבל זה לא יכול להיות.. תוכיח!'
'בסדר.' ענה 'תיפגשי אותי ברחוב @#$#^# (חירבשתי) מחר בתשע. בערב'
'טוב..' כתבתי. אני מוכנה לעשות הכל בשביל אבא.
לפתע עלה זיכרון בראשי. הלכנו לפארק, זה קרה עוד שגרנו בעיר אחרת. אבא לקח אותי בידיים שלו ושיחק איתי. הייתי אז בת ארבע, וזה היה יום הולדתי. אכלנו מהעוגה. אני זוכרת שאמרתי משהו, אני לא יודעת מה, ואבא צחק. זה שבר אותי. איך הוא יכל לעזוב אותי? להשאיר אותי לבד, בלי חברים?
התיישבתי בספסל, כשלפתע נתנאל נעצר, והתיישב לידי. מתנשף.
"מה קרה?" שאל "למה ברחת? את בסדר?"
"כן, הכל טוב. לא צריך את העזרה שלך." אמרתי והלכתי. ראיתי שנתנאל מתעצבן, ובעט בספסל. חזרתי אליו.
"הי, תירגע" אמרתי לו "לא התכוונתי לעצבן אותך."
ראיתי שהוא לא נרגע לגמרי, אבל בכל זאת ניסה "אז מה קרה?" שאל, ואני סיפרתי לו את הסיפור על אבי שברח, ועל ההודעה.
נ.מ. נתנאל.
ישבנו ועשינו את העבודה, עד שמישהו שלח לירדן (?) ככה קוראים לה? הודעה.
ירדן נראתה מבולבלת, ואז כשצליל הודעה נוסף נשמע, היא פערה את עיניה וברחה.
'מה קרה לה?' חשבתי 'היא פסיכית או משהו?'
אבל ידעתי שזה לא זה. רצתי אחריה, והתנשפתי. סגריות מקוללות.
אני צריך לחזור לכושר.
הגעתי אליה לבסוף כשהיא ישבה על הספסל, מתמודדת עם רגשותייה.
"מה קרה? למה ברחת? את בסדר?" שאלתי
"כן, הכל טוב. לא צריך את העזרה שלך." אמרה בעצבנות והלכה. ואז עלו לי הפיוזים.
מי היא שתגיד לי מה לעשות?! שתגיד תודה שאני עוזר לה! בעטתי בספסל, והיא הסתובבה וחזרה.
"הי, תירגע" אמרה "לא התכוונתי לעצבן אותך"
לא נרגעתי לגמרי, וידעתי שהיא יודעת את זה, אבל שאלתי בכל זאת מה קרה לה.
ואז היא סיפרה לי, איך אבא שלה עזב כשהייתה בת 5, ורק כתב משפט אחד 'זה לטובתכם, לא ברחתי לאישה אחרת, ואני אוהב אתכם תמיד.'
סיפרתי לה איך אני התמוטטתי כשאבא שלי נפטר וחיבקתי אותה. אמרתי לה שנעבור את זה, והכל יהיה טוב.
הסתכלתי עליה. איזה עיניים! אח, למה לעשות את זה? למה?
ראיתי שהיא הסתכלה עליה, ובעוקצנות אמרתי לה: "נתקע לך המבט"
והיא צחקה והנידה בראשה. אחח, איזה צחוק, יענו למה לעשות את זה?
הי, מה קרה לך, נתנאל מלכה? אתה ה-מלך של השכבה. אתה מוצא בחורה וזורק אותה אחרי יומיים, מה נהיית כוסית?
הנדתי גם אני בראשי, וליוותי את ירדן הביתה.
אני חושב שאני מאוהב! נתנאל מלכה מאוהב? חה!


תגובות (10)

הצלחתי!!
~העניינים מתחממים~

16/04/2014 18:45

מהמם! תמשיכיייייייייייייי

16/04/2014 19:57

תמשיכי מושלםםם

16/04/2014 20:36

קודם כל, כתבת "נדלק". האם הכוונה היא ל"נדלג"?
דבר שני, לא יודעת מה איתך, אבל כשאני קוראת משהו כזה: "אני חושבת על אבי, אסי ועל שירז" בא לי לצחוק. לא יודעת למה. פשוט כי זה קצת..מוזר.
כשאני חושבת על אבא שלי, אני לא חושבת "אבי *שם כלשהו*" אלא פשוט חושבת עליו בתור אבא שלי.
בנוסף, במקום להיפגש ברחוב #$%&# היית יכולה לרשום שם של איזה מקום, שיכול להיות בכל מקום ושום מקום. או מקום פשוט אך מוכר לכולם, פארק, המכולת של וכדו'.
או שאת יכולה ללכת יותר רחוק אל זיכרון כלשהוא. על הספסל ששיחקנו בכך וכך, בפינה של המגרש ליד הציור שציירת בגירים וכו'.
בנוסף, הקשר הפתאומי בין דניאל וירדן, שפתאום הם מספרים אחד לשני על דברים כאובים כל כך, נדמה מאולץ ובלתי טבעי. חוץ מזה, אם ההוא כבר מחבק אותה ואומר "אנחנו נעבור את זה ביחד" הוא עוד מופתע שהוא מאוהב?

טוב, בטח הייתי חופרת עוד, אבל אין לי כוח.

16/04/2014 20:55

אוקיי… הרעיון עצמו הוא מקסים אבל יש לי כמה ביקורות קטנות:
– משום מה העלילה זורמת לי יותר מידי מהר.
-חסרים לי קצת תיאורים כדי שאני אוכל לשקוע בסיפור.
– לא יודדעת למה, אבל לדעתי, ההודעה מאבא שלה הגיעה במקום לא כל כך קשור בעלילה.
-איך ירדן לחשוף בפני בחור שהיא לא סובלת את אחת מן הנקודות הרגישות שלה?
לדעתי היית צריכה לתאר קצת את ההתחלה של השיחה, על ההיסוס הקל שלה, על הסקרנות שלו ועל ניסיונו לשכנע אותה וכאלו….
– אני מסכימה עם Stingray אודות ביקורתה, ובעיקר על הקטע האחרון שבו הקשר הרגיש קצת מאולץ.

חשוב לי מאוד שתדעי שזו ביקורת בונה ואני מאמינה לגמרי שאת מסוגל ליותר כי רואים שיש לך כישרון ואחלה בסיס.
מצפה להמשך ^.^

16/04/2014 21:20

ממש יפה! ♥
אהבתי מאוד את הרעיון! אני מסכימה בזה שהעלילה מתקדמת מהר מדי ..אבל אני בטוחה שאת יודעת מה את עושה ;)
תמשייכיי♥

16/04/2014 23:37

יודעת שהעלילה מתקדמת מהר מדי, אין לי זמן כמעט, ואני מנסה לכתוב את הפרק מהר.
אני לא רוצה לכתוב שם של מקום, כי אני לא מכירה כל כך הרבה מקומות, ואני לא רוצה לכתוב את השם של העיר שלי, בשביל שלא יעקבו אחרי פדופילים. מישהי כתבה בבירור באיזשהו סיפור את השם של העיר שלי ורחוב, ואפשר בקלות לעלות על זה, ולעקוב אחריה, בעיקר משום שהזכירה את העיר פעמים רבות.
בנוגע לנדלק,, אני לא יודעת מה זה, אז כנראה תחשיבי את זה בתור נדלג,
ואני אנסה לתקן את הסיפור, ואשחזר את הפרק :)

17/04/2014 05:32

אה כן, זה משתמש אחר שלי, כי אני מהטלפון..

17/04/2014 05:48

היי,יש אתר נוסף שבו את יכולה לפרסם את הסיפורים\שירים שלך!
כנסי – http://bookcity.co.il/?utm_source=ref1539&utm_medium=referral&utm_campaign=ref1539

17/04/2014 06:11

תמשיכיי

17/04/2014 10:56
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך