סיפורי ערסים זוהר ואבי פרק 28

פרק 28
אבי התחיל ללעוס את הספגטי. 
3..2..1
הוא התחיל לצרוח כמו משוגע ורץ לשתות מים. 
אבי מרוקאי, שלא תבינו לא נכון. אבל הוא לא מתקרב לחריף. 
כולם רק צחקו, חוץ מחברה של אבי. טפי עלייה הרס לי את כל הערב לראות את הפרצוף שלה. 
״מי הוסיף לי חריף לאוכל ?״ אבי שאל והתקרב לשולחן עצבני, אם שתי כוסות מים בכל יד.
ליאור רק צחק כמו דפוק. טוב, מה הפלא ? הוא דפוק. 
״יחתיכת מניאק זה אתה ?״ אבי שאל בעצבים את ליאור. 
״אחלה מתיחה אחותי… רק שחכת משהו, אני מרוקאי שלם״ ליאור אמר לי. 
שיט !!! הוא בכלל לא אמר לי !! 
״את שמת ?״ אבי שאל עדיין בעצבים. 
״זה לא היה מופנה בכלל אלייך,״ עניתי גם בעצבים. שונאת שפונים אליי בעצבים, במיוחד אם זה אבי. 
״על תדברי אליי ככה !״ הוא אמר כמעט בצעקה. 
״תנמיח את הטון״ צעקתי אליו חזרה. 
״חיים שלי, חבל שתבזבז את הקול על סתם״ הזונה אמרה בקול פרחי ותפסה בידו. 
״סתם תקראי לעצמך, יחתיכת זונה״ אמרתי לה בעצבים. 
״בואנה שאני לא אעיף לך פה כאפה !״ היא התקרבה אליי. 
״שמעי אני משקשקת !״ אמרתי לה והתקרבתי אלייה מאגרפת את ידי. 
עיצבנה אותי זאת. 
״זוהר !״ ליאור ששם לב שזה רציני ניסה להרגיע אותי. הוא הרחיב אותי קצת מהמקום.
לרגע, חזרתי למציאות. כולם הסתכלו אליי ואל זאתי. 
״הארוחה נגמרה, יאללה תחפפו״ אמרתי בעצבים לכולם.
״עדיף כבר להיות ברחוב מאשר להיות בבית הזה איתך עוד רגע ״ הזונה אמרה.
״את כבר לא גרה ברחוב ?״ שאלתי בציניות. 
אבי היה שקט כאילו משהו מונע מימנו לדבר. 
״יחתיכת קנאית״ היא מלמלה בחיוך 
״לקנאות במה ?״ שאלתי ושמתי יד על המותן. 
״מאי תשתקי״ אבי סופסוף פתח את הפה. 
״או, כדי שתקשיבי לחבר שלך… כי אם לא, אני אשתיק לך את הפרצוף״ אמרתי. 
״את מקנאת שלי יש חבר שאוהב אותי, ודואג לי… את מקנאת בי״ 
״זוהר,״ מורן וליאור אמרו יחד מנסים להרגיע אותי.
״כפרה, לפחות אני לא זאתי שעוברת בין גבר לגבר״ אמרתי לה. 
היא העלתה לי על הפיוז זאתי. ״לפחות אני לא זאתי שהולכת אם בגדים חשופים. לפחות אני לא זאתי שכולם מחשיבים אותה לזונה״ 
הדברים שלה נכנסו בי עמוק, שלא ראיתי בעיניים. 
״אוקיי, אנחנו הולכים, ביי״ אבי אמר ומשך את מאי החוצה. 
כולם הסתכלו אליי, במיוחד שי. 
הרסתי לו ארוחה אם החבר הכי טוב. 
זרקתי לעברו מבט מתנצל ועליתי לחדר. 
כמה עצבים קיבלתי רק בגלל דבר אחד. 
נשכבתי במיטה בעצבים. 
אחרי כמה דקות של מחשבה, מורן נכנסה לחדרי. 
״אפשר להיכנס ?״ היא שאלה. היא יודעת שאסור להתעסק איתי כשאני עצבנית. 
״כנסי,״ עניתי עדיין עצבנית. 
״מה הולך ?״ שאלה והתיישבה מולי בכיסא הגלגלים של המחשב .
״כלום לא הולך,״ מלמלתי. ״במיוחד לא החיים שלי״ 
״למה את כל כך מעוצבנת ?״ היא שאלה בהרמת גבות ובחיוך. 
״את מקנאה שלאבי יש חברה ?״ חייכה עוד יותר. 
״פחח למה לי לקנאות ? אני נותנת לו שבוע להיפרד מימנה״ אמרתי לה. 
״אני נותנת לו יותר״ היא חייכה. ״אני מריחה פה התערבות״ 
״נראלי שאת מריחה את ההפסד שלך״ אמרתי בציניות.
״אני מתערבת, שאם אני מנצחת את יוצאת אם ליאור״ היא אמרה. 
שו ליאור ?! איך ליאור ?! אנחנו ידידים !
״מה ?״ שאלתי בגיחוך. 
״נו, שמים לב שאתם חולים על התחת של אחד של השני״ היא אמרה בחיוך מלגלג ונשענה על הכיסא. 
״את חיה בסרט״ מלמלתי ודפקתי את היד במצח. 
״אם אני מנצחת, אז את יוצאת לדייט אם שי ומשרתת אותי ליום״ אמרתי. 
״פחח למה נראלך שאני יצא אם שי ?״ היא שאלה וניסתה להסתיר את הסומק
״שמים לב שאתם חולים על התחת של אחד של השני״ חיקיתי אותה. 
״אני ימות אם אני לא הולכת לאכול,״ היא מלמלה וברחה לי מהחדר. פחח זאתי פחדנית. 
״היי התערבנו !״ צעקתי והלכתי אחריה. 
״התערבתן על מה ?״ ליאור התערב והפך את השניצלים. 
״על משהו,״ מלמלתי ומורן קרצה לי. כלבה !!
״אתה הכנת ?״ שאלתי והצבעתי בראשי על השניצלים. 
הוא הנהן. ״רוצה ?״ שאל. 
״אם אתה הכנת, ולהגיד את זה יפה, לא תודה״ מלמלתי. 
עד כמה שהריח שיכר אותי, אי אפשר שלא. 
״נשאר מהאוכל שהכנתי ?״ שאלתי את מורן ואת ליאור. 
״הארוחה נהרסה, אז אפ אחד לא אכל״ מורן אמרה. 
הלכתי למקרר ומזגתי לעצמי מהספגטי והסלט. 
היה שם רק קערה אחד משתי הסוגים. אין לי מושג למה. 
בכל מקרה, התחלתי לאכול את הסלט. 
והרגשתי את גופי מתמלא צמרמורת. ירקתי הכל החוצה, וליאור ומורן לא הפסיקו לצחוק כמו מפגרים. 
״מה אתם צוחקים ?״ שאלתי בעצבים. 
״2-0 חיים״ ליאור קרץ לי וכיבה את האש. 
״מזה 2-0 ? איך 2-0 ? למה 2-0 ?״ זרקתי לעברו שאלות. 
״מה לעשות שאת עד כדי כך תמימה״ הוא ענה ושף צלחת שניצלים על השיש. 
לקחתי את המגבת והתחלתי להרביץ לו בעדו צוחק. 
״אוקיי זוג יונים, אם לא אכפת לכם, אני רעבה״ מודן עצרה את הריב שלו. 
״גם אני,״ אמרתי והתיישבתי לידה. ״אבל באוכל של ליאור אני לא נוגעת״ 
היא לקחה ביס מהשניצל. ״אוי זה אלוהי,״ היא מלמלה ולקחה בידה עוד חתיכת שניצל. 
״הכנתי גם אורז אם אתם רוצות״ ליאור אמר לנו, מורן ישר רצה למטבח. 
״זה בטוח לאכול מהאוכל שלך ?״ שאלתי בהרמת גבות. 
״מבטיח בדבר הכי חשוב לי שאין בו שום דבר״ הוא הרים את כף ידו לנשבע. 
לקחתי שניצל והתחלתי לאכול. 
״זה אלוהי״ מלמלתי והמשכתי לאכול. הוא רק גיחך. 
״תגידי, איך זה שאנחנו מכירים ואני לא יודע את שם המשפחה שלך ?״ שאל אחרי שהייתי השניצל השני שלי. רק שהפעם אם פיתה. 
״כנ״ל.״ עניתי… ״כחלון״ 
״מועלם״ 
״נעים להכיר״ אמרתי בציניות. 
״נעים מאוד״ הוא ענה גם בציניות. 
כפרה אליו, מתה אליו !!! 

-מנק׳ המבט של אבי- 
ישבתי ליד מאי, הייתי עצבני אבל הראיתי שהכל בסדר. 
״ראית אותה ? פחח מאיפה היא קיבלה את האומץ״ היא אמרה לי. 
״תמיד היה לה את זה״ עניתי באדישות. 
״מה יש, חיים שלי ?״ היא שאלה ונישקה אותי. 
מה שיש זה שמי שאהבתי ראשונה, אוהבת מישהו אחר. 
והמישהו ישב לידה. לידה ! ליד המישהי ששייכת לי !! 
״כלום,״ עניתי בין נשיקה לנשיקה. 
שמרתי את כל הדברים בבטן. אני מזה לא הולך להוציא הכל עלייה. 
מי הוא שיגע בא ?!?!
אם אני אגלה שיש לו משהו איתה, אני אהרוג אותו. (הוא מתכוון לליאור) 
התנתקנו מהנשיקה ומאי חייכה.
״אני אוהבת אותך,״ היא מלמלה.
״גם אני,״ 
גם אני אוהב את עצמי. 
וואלה, מרחם על זה שאני משחק בא. 
נראית טיפה ילדה טובה. אבל טיפה.