פחד לאבד אותך פרק 29

נקודת מבט עומר:

שיט בטח הבית שלה יהיה נעול. חשבתי, ורצתי מהר לקחת סיכת בטחון מהבית.
הפכתי את כל המגירות אבל לא מצאתי.
אחי מה אתה עושה ? דן הזה בא ושאל.
אחי אני חייב להחזיר לך על מה שעשית לי בערב ההוא. הוא אמר ובא לתת לי אגרוף אבל התחמקתי.
יודע להרביץ הא ? הוא שאל.
יותר טוב מימך. אמרתי והעפתי לו אגרוף.
הוא נתן לי אגרוף חזק והתחיל לרדת לי דם מהאף, ואז ליעם הגיע.
היי מה קורה פה ? הוא שאל.
הולכים מכות. דן אמר.
אפחד לא נוגע בעומר. הוא אמר ונעמד מלפני.
אינלי זמן לשניכם. אמרתי וחיפשתי בעוד מגירה, ומצאתי בה סיכת ביטחון. עליתי על האופנוע ונסעתי במהירות לבית שלה.
ניסיתי לפרוץ את הדלת , היא לא נפתחה.
אחרי הרהב נסיונות הצלחתי והדלת נפתחה.
פתחתי את הדלת, עליתי במהירות לחדר שלה, אבל היא לא הייתה שם.
פתחתי את הארון, ראיתי שרבע מהבגדים לא נמצאים, וכך גם חלק מהדברים שלה.
רצתי בכל החדרים בבית ולא מצאתי אותה, ירדתי למטע , וראיתי פתק על השולחן בסלון:
אבא,
נסעתי לבית מלון כדי לקחת חופש מהביצפר, לקחתי מהכסף שהשארת לי (השארת לי המון) ונסעתי למלון: רואיל ביץ, שנמצא דיי קרוב לכאן.
לקחתי את האופנוע. ביוש

אה נכון זה המלון הזה בתאל אביב .. היא לא רצתה להתאבד היא רק רצתה ללכת מפה .. ממני … רגע, אבל , היא לקחה את האופנוע, והיא לא יודעת לנסוע באופנוע ..! היא ראתה אותי כמה פעמים אבל זה לא מספיק ! ועוד עם מזוודה עליה ?! איך אפשר ?!
התנעתי מהר את האופנוע, נוסע לכיוון הים, שם נמצא רוראיל ביץ.
נוו באמת ! צעקתי שהיה פקק ואפילו לאופנוע לא היה מקום לעבור.
לאט לאט מכוניות התחילו לעשות בזו אחר זו רוורס וכשהתקדמתי ראיתי ניידת משטרה, ואמבולנס.
התקדמתי יותר וראיתי שהכביש חסום.
שמתי את האופנוע באיזה מקום וירדתי לראות מה קרה.
סליחה ? מה קרה פה ? שאלתי.
הייתה תאונה. איזה שוטר אחד ענה לי.
מי נפגע ? שאלתי.
איזה ילדה אחת על אופנוע. הוא אמר.
שיט.
הסתכלתי וראיתי אותה שם, את אהבת חיי, מדממת כמעט מכל מקום.