אוהבת אותך, וגם אותך – פרק 3

"הבעיה היא אצלך." אמרנו בו זמנית, ברוגע, אבל אז, איכשהו, שפתינו נפגשו, כאילו שכחנו שלג'סטין יש חברה ולי אמור להיות חבר.

התנתקנו במהירות זה מזו, "מה קרה כאן הרגע?…" שאלתי בשקט, "בואי נסכם שזה מעולם לא קרה?" שאל אותי ג'סטין כאשר הוא חיוור.
"אתה כזה בוגדן… וצבוע… ו– יש לך חברה – לכל הרוחות!" אמרתי לו בטון מעט יותר גבוה.
"לא התכוונתי ו… זו אשמתך! את ניסית לנשק אותי בידיעה שיש לי חברה." הוא אמר.
"לא נכון, וגם אם כן, יכולת להתנגד!" קטלתי את התירוץ העלוב שלו.
ג'סטין נשכב על המיטה והניח את הכרית על פניו, "למה אני כזה טיפש?…" הוא שאל את עצמו בקול רועד מבעד לכרית.
התקרבתי אליו ולקחתי ממנו את הכרית, "ג'סטין…" אמרתי לו בשקט, "מה?" הוא שאל.
"אני לא אספר לאף אחד, בסדר?" אמרתי לו כאשר אני אוחזת בזרועו.
הוא הביט בי במבט תוהה, "תודה…" הוא לחש, "במיוחד אל תספרי לצ'אז, הוא ממש מחבב את סלנה והוא מוכן לעשות הכל כדי לגרום לנו להיפרד." המשיך.
הנהנתי לאישור, "בסדר, אבל בתמורה, תבטיח שהיחסים בנינו לא ישתנו." אמרתי לו.
"מה זאת אומרת: 'לא ישתנו'?" הוא שאל.
"זאת אומרת שתמשיך להציק לי וגם אני לך, לא מתוך רוע, כמו שאנחנו תמיד עושים, ונמשיך לספר דברים זה לזו… אני לא רוצה שנתרחק שוב." הסברתי את עצמי.
"לא נתרחק." הוא אמר מחייך, חיבקתי אותו כאשר אני לוחשת: "סליחה שקודם האשמתי אותך, אני יודעת שלך יותר קשה להתמודד עם מה שקרה.".
הוא לא ענה, רק חיבק אותי.
אז נשמעו נקישות על דלת החדר, התקרבתי לעבר הדלת ופתחתי אותה, לא היה איש, אבל מה שכן, הונח פתק שבו כתוב בכתב יד שקשה להבין:
"אני יודע/ת את הסוד שלכם." – "I know your secret."
קפאתי במקומי, יצאתי החוצה, למסדרון, אך המקום היה שומם.
לאחר מכן סגרתי את הדלת והתקרבתי אל ג'סטין – "מישהו יודע שהתנשקנו." אמרתי לו בעודי מגישה לו את הפתק.
ג'סטין קפא במקומו כאשר ראה את הכתוב בפתק, "שיט! מי זה לעזאזל?" הוא מלמל.
חשבתי לעצמי מי כבר יכל להיות באזור…
"תירגע, ג'סטין, למה שהוא יספר ויסכסך?" אמרתי לו מלטפת את ראשו, "אני לא יודע, אולי ישלמו לו כסף…" הוא אמר ועיניו החלו להאדים.
לאחר מספר שניות נשמעה מנגינה קצרה ומשונה.
"קיבלתי SMS." אמר ג'סטין והוציא את הפלאפון שלו, "כתוב: 'עבדתי עליך, ג'סטין, אתה כזה פתטי ~צחוק מרושע~ זה כריסטיאן.' – אני אהרוג אותו!" אמר ג'סטין בכעס.
"ואני אבוא איתך." אמרתי לו ושנינו הלכנו אל כריסטיאן.
"אידיוט!" צעק עליו ג'סטין ברגע שראה אותו.
כריסטיאן אמר לנו שהוא מבטיח לא לספר לאף אחד על מה ששמע.
אבל אז לואיס התקשר, "אני ממש מצטער, בבקשה אל תבטלי את הדייט." הוא התחנן.
הסכמתי ללכת איתו, אני כל כך אוהבת אותו שהחלטתי לתת לו הזדמנות נוספת.
הוא לקח אותי למסעדת גורמה…
דיברנו קצת, הוא אמר לי שאני מוצאת חן בעיניו, ואז שאלתי אותו משהו: "יש שיר מסוים שכתבתי… אתה יכול לומר לי אם הוא יפה? אני רוצה לשמוע מה חושב על זה מקצוען.".
הוא הסכים לראות את השיר.
"That should be me…" אמר לואיס בשקט, "שיר ממש יפה!" הוסיף.
"תודה." אמרתי מחייכת, כתבתי את השיר על מנת לתת אותו לג'סטין, אז הייתי צריכה של מקצוען כמו לואיס, אני מקווה שג'סטין יאהב את השיר.
"בבקשה." אמר לואיס, "את יכולה בבקשה להביא לי נייר טואלט משירותי הבנות? אצל הבנים נגמר ואני קצת מצונן…" ביקש.
"כמובן." אמרתי והלכתי לכיוון השירותים כאשר השיר מונח על השולחן.
בערב, חזרתי למלון, והחלטתי להראות לג'סטין את השיר.
הוא קרא את המילים, ולבסוף שאל: "כמה לשלם לך בתמורה לשיר?".
"מה? אתה צוחק, נכון?" אמרתי לו מחייכת, "אני רציני לגמרי." הוא אמר.
"זה בחינם, כתבתי את השיר הזה במיוחד בשבילך." אמרתי לו.
הוא הביט בי מחייך, "תודה!" הוא אמר וחיבק אותי, "זה שיר מדהים!".
לימדתי אותו את הלחן, הוא התקשר לסקוטר ואמר שהוא רוצה כבר להקליט את השיר.
אז הוא קבע להיות באולפן ההקלטות למחרת, כי במקרה היה מקום פנוי.
הפעם, הוא הכריח אותי לבוא איתו.
אז באתי, וכשהגענו אל המקום ציפתה לנו הפתעה, לואיס בדיוק יצא משם.
"לואיס! מה אתה עושה כאן?" שאלתי אותו שמחה.
"ג'סמין שלי! בדיוק הקלטתי שיר." הוא אמר, לאחר מכן הסתכל על ג'סטין והוסיף: "מה הוא עושה כאן לכל הרוחות? אתם חברים?".
"לא…" אמרתי צוחקת, "אנחנו ידידים, חברים הכי טובים כאלה…" המשיך אותי ג'סטין.
"טוב… אני חייב ללכת, ביי!" אמר לואיס, "שמתי עלייך עיניים." הוא אמר לג'סטין בשקט.
ג'סטין הילדותי חרץ לעברו לשון…
"אתה כזה בוגר…" אמרתי לג'סטין בציניות וקרצתי.
ג'סטין חייך, "אני יודע," אמר, "אני יודע…".
נכנסנו לאולפן, כשהתקליטן שאל את ג'סטין מה הוא הולך לשיר וג'סטין אמר לו את שם השיר (That should be me), התקליטן אמר לו: "מצחיק, הרגע לואיס הקליט שיר שנקרא ככה.".
"מה?!" אמרנו אני וג'סטין בו זמנית.