אור הירח- פרק שני.
"ביי, תודה שבאתם!"המארחת הבלונדינית זרזה להוציא אותם מהבית של סטפן.
עכשיו 5 בבוקר, נגמרה המסיבה, ושום דבר לא קרה לה, אולי חוץ מזה שטפטף לה מים על השמלה –תודה, אלייוט- אבל היא צפתה שסטפן התנקם בה.
לעזאזל, היא נתנה לו סטירה!
לא שטרייסי הצטערה על זה, אבל זה עדין נראה לה חשוד.
אליוט דיבר איתו בחשאי, וסיפר לטרייסי שהוא אמר "זכותה של טרייסי. אני מכבד את זה."
ואמנם, סטפן היה יכול להיות כל דבר. אפשר לאמר עליו שהוא;חתיך, יפה תואר, גבוה, בעל עור מושלם, נשים רודפות אחריו- אבל מכבד?
לא. הוא לא.
ועד כמה שטרייסי בטוחה שהיא מדמיינת,היא יכלה להשבע ששמעה אותו אומר לה- 'את תזכרי את זה' לאחר שקפץ מהכיסא.
"בי אהובים," אמרה בל וקטעה את רצף המחשבה של טרייסי.היא חבקה את אליוט ונשקה לטרייסי בלחי. "נפגש מחר, במקום הקבוע?"
טרייסי הנהנה, ואליוט גם- ובל פסעה לדרכה.
אליוט וטרייסי עמדו בחושך, אורות פנסים מהבהבים מעליהם."צריכה טרמפ?"
"הבאת את המכונית שלך?" נדהמה טרייסי. אליוט שמר על המכונית שלו כמו על עצמו.
"לא," גם בחושך יכלה לראות טרייסי את הסומק העז שהציף את לחיו. "בקשתי מדוד שלי שיבוא להקפיץ אותי."
טרייסי חייכה. הוא כזה חנון. "תודה, אל- אבל אני אלך קצת ברגל."
אליוט חיבק אותה והיא נפרדה ממנו לשלום.
טרייסי פסעה בצד הכביש, עקביה תקתקו על המדרכה.
תיק-תק-תיק-תק-תיק-תיק. טרייסי הסתובבה אחורה בבהלה.
אבל שום דבר. היא המשיכה לצעוד בחשש ברחוב של ביתה. היא קרובה- אבל התחרטה על זה שלא הסכימה לטרמפ של אליוט.
היא הסתובבה בבהלה שוב. עטלף.
זה בסך הכל עטלף.
טרייסי הסתובבה שוב ושוב לאורך הדרך. בפעם השמינית שהסתובבה, שהייתה בפינת הרחוב, התחרטה מיד.
טרייסי שמעה רשרוש עלים. שיניים נסגרו על צוורה, גורמות לדם לנזול על שמלתה הלבנה."אמרתי לך שאת תזכרי את זה," שמעה קול- ואז הוא נעלם.
הנשיכה בצווארה גרם לגופה לרטוט מעלה מטה, לשכב על הרצפה חסרת אונים שכאב עובר בגופה.
והרעל התפשט.
תגובות (3)
סטפן או פאולינה. דהה =)
{אני בטוחה שזה סטפן וכותבת פאולינה כי אני כבר מתה שהיא תופיע.}
תמשיכי כבר נוו!
סורי האני, פאולינה תגיע מאוחר יותר.
לילילייל בואי נדלג למייייל
פרק מדהיםםםםם
תמשיכי