היינו פעם
בוא נשכב במיטה
אחרי לילה ללא שינה
ונהר של דמעות
שזורמות אל הפינות;
וזוג ידיים קטנות
משולבות זו בזו
וחיוך קטן עקום
שמתנוסס על פנים שבורות.
בוא נקשיב בשקט
לשתיקה הרועמת
רק אני ואתה
בסמטה עתיקה;
ויחלפו השנים
ועדיין נהייה שני אנשים
שנזכרו בפעם
בימים הטובים.
תגובות (5)
דווקא אני חושבת שהם לא מרגישים מנותקים אחד מן השני, זה יפה מאוד.
דווקא יפה…
אבל אולי תחליפי את הימים בחיים…
נשמע לי יותר יפה!
ספיר, זה ממש ממש יפה. [כמו רוב הסיפורים\שירים שלך!]
ו'חיימשלי' זאת כוונה שונה לגמריי.
זה יפה *~*
מאד יפה *~*
כמו כל דבר שלך *~*
מדרג 5 *~*
אוי זה קוואי ככ~
זוגות כאלה שיושבים ובוכים וחושבים על הימים הטובים…
די ספיר:<