סוף .

זה קרה לפני שנתיים , אני לא מאמינה שככה זה התחיל .
חשבנו שאולי זה יעבור , שאחר כך כבר לא נזכור .
אבל זה החמיר ונעלמת לאט לאט .
אני זוכרת שבאנו לבקר ולא יכולת כבר לדבר .
הסתכלת עלינו בעיינים מלאות האהבה והכנות שלך ,
ניסית לדבר בעזרתן .
אחרי כמה שבועות אמרו שזהו זה נגמר , שצריך להיפרד .
אבל איך אפשר להיפרד ממך , את הנשמה שלנו.
בלעדייך אנחנו כלום .
יום שני בבוקר אמא באה ואמרה שזהו שנפטרת .
אני לעולם לא אשכח את היום נורא הזה .
את היית המודל לחיקוי שלי , האדם שהכי אהבתי בעולם .
האדם היחידי שלא משנה מה עשיתי תמיד היה גאה בי .
אני אגשים את החלומות שלך , את תמשיכי לחיות בתוכי לנצח ,
אני לעולם לא אשכח גם אם יהיה מאוחר או יעבור יותר מדי זמן .
תהיי איתי לנצח .
אני אוהבת וזוכרת לעד .