שום דבר לא ישנה את זה -פרק 47:

הייייושש שיהיהה לכם חג שמחח ;)
ושוב בפעם העשים אלף הסיפור הזה בקרוב עומד להיגמר.. אז מי שלא קראה תסיפור הראשון(שאני ממליצה עליו בחום כי הוא ממש ממכר) שתקרא אותו כי יש המשך וההמשך נורא מדהים ונורא מפתיע ..רציני שאני ממליצה עליו בחום ולא רק מפני שאני זאת שכתבתי אותו אלא בגלל שבאמת אני והסובבים התמכרנו בלכתוב אותו ובלקרוא אותו .
קריאה מהנה ;)
–
נקודת מבט של ניב:
דור נועם ענבל ואבי הגיעו..ישבנו כולנו מחכים לרופא שייצא
״אני הולך לעשן״אמרתי..לא יכולתי יותר לחכות,אני יודע שהיא לא אוהבת שאני מעשן אבל הייתי חייב משהו להירגע איתו.
״אני בא איתך״אמר אבי ויצאנו ביחד לבחוץ.
״היא תהיה בסדר״הוא אמר כשירדנו
״נשבע לך אחי אני לא יכול יותר״-עניתי לו תופס את עצמי כדי לא לבכות.
״זאת לינוי..היא חזקה״הוא אמר ונתן לי טפיחה על השכם 
התחלתי לעשן..עוד סיגריה ועוד סיגריה..סיימתי כבר קופסא שלמה ובאתי לקחת עוד אחת.
״ניב די!!״
״כוסאמק״אמרתי ובעטתי בקיר שנשענו עליו.
עלינו למעלה וראינו את הרופא בדיוק הולך מהחבר׳ה.
״מה הוא אמר?״-שאלתי.
״מצבה יציב והיא בינתיים בתרדמת,לא ידוע מתי היא תתעורר״נועם אמרה לי
״אני נכנס״אמרתי ונכנסתי לחדר,ראיתי אותה שוכבת שם..כמו היפיפייה הנרדמת
״חיים שלי״לחשתי לה ונתתי לה נשיקה קטנה בלחי
״תתעוררי..בשבילי..מה אני יעשה בלעדייך עד שתעוררי?!
אני חייב אותך לידי..את היחידה שמחזיקה אותי״אמרתי והרגשתי איך הדמעות שלי נופלות עליה
״אני אוהב אותך״אמרתי לה ושמתי את ראשי על הבטן שלה
״מה איתה?״דור נכנס ושאל
״היא עדיין ישנה״אמרתי ונישקתי לה את כפות ידיה
״אנחנו הולכים..אתה נשאר איתה?!״הוא שאל
״כן!״אמרתי והתכוננתי ללילה ארוך בבית חולים.