יומני הסוסים – פרק 18

עוד יומיים יהיה כאן הסוס החדש של בקי , בשבילה זה חלום …
הולכים להיות עוד חיוכים זוהרים בהמשך החיים …

נקודת מבטה של בקי:
חיבקתי את אבא כמו שלא חיבקתי אותו מעולם ,
הוא באמת מתכוון לזה , הוא באמת הולך לקיים את ההבטחה שהוא הבטיח לי מאז שאני זוכרת …
אבל לי יש תכניות אחרות …

" אה, ועוד משהו, יש עוד הפתעה בבית בקי , את כבר תביני.."
לקחתי את התיק , ורצתי הביתה .
" סבא?! מה , מה קורה כאן?!"
סבא פה!! אושר גדול , אושר גדול ….
סבא שלי הוא הבעלים הקודמים של החווה שעברה לאבא שלי בירושה ,
הוא לא זקן והוא עדיין רוכב רק אין לו כוח לכל כאבי הראש האלה שבניהול החווה , אני לא מבינה בו רק את זה אבל שיהיה ….
לא משנה מה , הוא תמיד בעדי , וזה מה שאני מעריצה אצלו …

"הפתעה!!" צעק סבא …
רצתי אליו וחיבקתי אותו חזק , אני תמיד מתגעגעת אליו ,
מאז שהוא הוריש את החווה הוא נסע להקיף את העולם …
הוא שלח לי מתנות , תמונות וגלויות מכול מיני מקומות …
הוא עשה הכול … , סקי בהרים המושלגים , רכיבה על גמלים במדבר , צניחה חופשית וצלילה …
הוא תמיד שלח לי דברים מדהימים , אבל לא מדהימים כמו לראות אותו מולי ולהרגיש אותו מחבק אותי …
" בקי היקרה שלי , לא ראיתי אותך מלא זמן , כמה שנים … "
"בערך שש שנים … אבל זה עדין הרגיש שאתה קרוב " שקר גס , כמה התגעגעתי אליו …
" אז עכשיו מגיע הקטע שבו את צורחת : מה הבאת לי !!! , מה הבאת לי !!!, מה הבאת לי!!!. " אני מתה על האיש הזה !!!!
" סבא באמת , כבר גדלתי מאז ….. אבל מכוון ששאלת, מה הבאת לי ??? "
אפילו לא שמתי לב שסבא שם את ידו מאחורי גבו כל הזמן , הוא שלף את ידו והיא החזיקה חבילה גדולה מאוד …
הוא הגיש לי אותה. "אני בתוך שתאהבי את זה "
פתחתי אותה במהירות , בהתלהבות.
ולהפתעתי בפנים הייתה עוד חבילה יותר קטנה …
" זו בדיחה, נכון? בתוך זה יש עוד חבילה ועוד אחת עד שזה בסוף אהיה גולה או משהוא כזה … "
"לא לא , זה לא זה , תסובבי את החבילה ליפני שתפתחי אותה " הוא אמר .
סובבתי אותה ועליה היה מאין כרטיס עם תמונה שאני זוכרת ,
זו הייתה תמונה מהטיול האחרון לפני שהוא עזב , שנינו על הסוס שלו , פונץ' .
אני לפניו והוא מאחורי , ואני כל כך נרגשת ושמחה ….
ומאחורי התמונה היה כתוב …
" אז הגעתי לקטע הזה שבו אני חושב על כולם לפני שאני חוזר , כמו בקטע של לפני שאני נוסע …,
מה אני אקנה לכולם , והגיעה התור לחשוב עליך …. בקי הקטנה שלי …,
התמונה הזאת , זה מה שאני זוכר ממך …, ילדה קטנה בת אחת עשרה שרק מתחילה לגלות את העולם , וברגע שעולה על סוס היא מרגישה בפסגה , עם המון אדרנלין ודחף להרפתקה ,
כבר אז ידעתי שאת תהיה רוכבת מצטיינת , והמתנה בהתאם … "
חייכתי לסבא והוא חייך אלי חזרה ,
קראתי את העטיפה בסקרנות , בפנים הייתה קופסה , פתחתי אותה , ובפנים היו בצורה הכי מסודרת שראיתי … מכנסי רכיבה , חולצה מכופתרת , כובע חדש ומגפים תואמים , ומתחת לזה הייתה חליפת תחרויות ירוקה עם עיטורי כסף וורוד …. מדהימה !!!!…..
קפצתי על סבא נישקתי לו בלחי , כמו ילדה קטנה …
" את אוהבת את זה ? " הוא שאל …
" אוהבת ??? … , זה יותר מימה שיכולתי לחלום עליו … זה מושלם "

עליתי למעלה , לחדר שלי , שמתי את התיק כמו ילדה טובה , כדי לא לקלקל את היום הזה .
פתחתי את היומן שלי וכתבתי הכול , את המריבה שלי עם ג'ק , ושלמרות זאת הוא בא להפתיע אותי ,שסבא חזר … , את זה שהיחסים שלי עם אבא רק הולכים ומשתפרים , ושסוף סוף הוא החליט להביא לי סוס … משלי ………
כן , זה היום הכי טוב שהיה לי כבר הרבה זמן …
סגרתי את היומן בעדינות , ושנייה אחרי , פשוט נשמתי לרווחה …
הכול בחיי לראשונה , ואני מזכירה , לראשונה , משתפר …

ירדתי למטה , אבא וסבא, היו באמצע הכנת ארוחת הצהריים , אבל לא ממש הולך להם בבישול …
עזרתי להם , ויחד אכלנו .
צחקנו הרבה , אבא שאל אותי על בית הספר , כרגיל בית ספר זה לא החלק הכי טוב ביום שלי .
והוא שאל הרבה על הכיוון של הסוס שאני רוצה לקנות …
חסכתי מאוד בתשובות בנושא הזה ….
סיימנו את הארוחה .
" אנחנו נשטוף את הכלים היום בקי "
" אין התנגדות " עניתי מחויכת …
" ואבא , אני יכולה לצאת לרכיבה על הידרה ? "
" כן בטח , אבל תחזרי ליפני שיחשיך " הוא ענה בחיוב מוחלט.
זו הפעם הראשונה שהוא נותן לי , עם רשות , לצאת לרכיבה לבד .

התלבשתי מהר בבגדי הבוכרים הישנים שלי .
חבל ללכלך את החדשים במשימה כזאת…
מכנסי רכיבה , מגפי רכיבה , חולצת חווה משובצת , כובע בוקרים
ותיק קטן עם ציוד …
יצאתי מהבית ישר למחסן .
הרגשתי יד על כתפי …
"הי בקי "
" הי ג'ק , תקשיב , זה באמת לא מובן מאליו בשבילי כל ההפתעה הזאת, תודה "
מה קורה לי?! אני אומרת תודה?! ממתי?!?!
אבל זה באמת מגיע לו , למרות שרבנו הוא בא כדי לשמח אותי …
" זה שום דבר , שטויות , דווקא נהניתי " הוא השיב בחיוך .
" תיראה , אני מצטערת על הכול , על כול הכעס והתסכול שהוצאתי עליך בהרים כשניסית לעזור לי , וגם על כול מה שאמרתי ועשיתי היום בבית הספר ".
" מה עשית? אני כבר לא זוכר " השיב והמשיך לחייך .
" טוב אז עכשיו משלימים " הכריז ג'ק והושיט לי יד .
" משלימים " עניתי בהסכמה , ולחצנו ידיים .
" אז את צריכה כאן עזרה ? " שאל .
" לא לא , אני מסתדרת כאן "
" טוב אז , אני חוזר לעבודה שלי , היום יש הרבה עבודה לקראת מחרתיים "
" בי "

לקחתי מהר אוכף , מושכות וחבל ענק שהיה שם .
אכפתי את הידרה בזריזות , תליתי את החבלים על וו האוכף , ויצאנו בריצה , לכיוון ההרים …
המדשאות הירוקות המתפרסות אל האופק הרחוק , הרוח שנושבת בחוזקה ענוגה , וריח הטל המתוק .
אלה החיים !!!…..
הלכנו למקום המוכר , עץ התפוחים .
אחרי שבדקתי שבע פעמים לפחות את העץ , עד שהיתי בטוחה לגמרי שאין סימן לפומה
ישר מהאוכף תפסתי על הענף הראשון , והידרה נישכב על הדשא …
זה הגיוני , סוסים אומנם ישנים באמידה , אבל בשביל לשמור על קור גופם הם לפעמים נשכבים על הקרקע ומתגלגלים …
לפתע , שמענו קולות , פרסות סוס , אבל סוס אחד ….
כבר ידעתי מי זה , יותר נכון , מי זו …….
וכן , ראיתי את הסוסה הלבנה הזאת ….
עומדת מול עץ התפוחים , מביטה עלי מלמטה .
בפעם הראשונה הייתי יותר גבוהה מימנה .
עצמתי את העיניים ודמיינתי , זה בערך הגובה של רכיבה על סוס , עליה …
עכשיו, אני צריכה להתרכז בלתפוס אותה , את הדמיונות אני אשאיר לבית …
אף אחת מאתנו לא זזה .
ככה כמה דקות של דומייה כללית , שתינו לא הוצאנו הגה , וגם הידרה …
עד שבבום אחד , קפצתי מהענף ישר לאוכף של הידרה .
החבל כבר מוכן מראש עם לולעה בקצה … מה שנישאר לעשות , זה פשוט לזרוק …
נחתי על הידרה בחוזקה , מה שכבר הבריח את הסוסה הלבנה …
היא התחילה לרוץ , השער שלה מתנפנף ברוח , והיא כאילו רצה לתוך השמש הגדולה
כול האור של השמש , האיר על הסוסה …
ואנחנו ישר אחריה …
יותר ויותר מהר , הידרה מאיץ את הקצב , וגם הסוסה …
היינו כבר נשמעים כמו כל האדר …
פתאום עברו לי מחשבות כאלה על זה שתמיד אבא מונע ממני את העבודה הקשה …
בשבילי , עבודה קשה בחווה , זה הדבר הכי כיפי שיש …
הוא כול הזמן חושב , שאני עדינה מידי בכדי להרים דברים כבדים , לנקות את הכלובים …
אבל הכי גרועה : הוא חושב שאני עדינה וצעירה מידי בשביל להיות בין המאלפים ,
להיות מאלפת בחווה זה משהוא שאבא שלי הבטיח לי כשהייתי ילדה
ולצערי אני יודעת שהוא לעולם לא יקיים את ההבטחה הזו ,
כי הוא חושב שאני חלשה ועדינה מידי ….
אז , אולי לא כדאי לי לעשות את זה ???….
הוא תמיד חושב עלי דברים כאלה …
" טוב , זו ההזדמנות שלי להוכיח לו !!! " צעקתי לעבר השמש …..

חיוך רחב הופיע על פניי …
טוב , אז צריך לחשוב איך אני תופסת אותה , קשה מאוד לתפוס סוס פרא
בעיקר אם הסוס שלך טיפה יותר מבוגר …
ואני גם בקושי רואה משהו , השמש התחילה להיות יותר ויותר מסנוורת
עד שפתאום , היא נעלמה …….
משהוא מסתיר אותה , כמובן , העצים שביער .
ההרים שלנו מכוסים בהמון צמחיה , יערות , וגם יש כמה קרחות …
הסוסה נכנסה ליערות , ואנחנו כמה שניות אחריה …
אם אנחנו נרוץ מאחורי העצים , כלומר מסביב ליער ,
יש סיכוי שנגיע בכמה שניות לפניה , מה שייתן לנו יתרון ….
תוך שנייה יצאנו מהיער ועקפנו אותו .
מין הסתם , קשה לרוץ מהר בתוך סבך יער … נגיעה לפניה על בטוח …
איך שהיער נגמר , ראינו מולנו , ממש לידנו את הסוסה הלבנה …
כול כך קרובה שיכולתי אפילו לגעת בה ….
מהר בקי , להוציא את החבל ולזרוק עליה , את טובה בזה , את עושה את זה בחווה על כול מות אפשרי בשביל להתאמן , עכשיו הגיע הרגע להראות למה את מסוגלת ,
ושאת לא איזו נסיכה מטופשת שלא יכולה להסתדר בעצמה , תראי ממה קרוצים בני משפחת דרלינג !!!…
תפסתי את החבל אבל … הוא הסתבך לי בוו התליה של האוכף …
דווקא עכשיו?!
התכופפתי מעט בשביל לשחרר את החבל , ובינתיים הסוסה הספיקה לאכוף אותנו בעוד כמה מטרים …
ואני כבר שיחררתי את החבל …
בלי לחשוב או לכוון יותר מידי , זרקתי את החבל …
לא הצליח לי!
אספתי אותו מהר , והפעם , כיוונתי לצווארה , ולא לשיחים …
הצלחתי !
היא אצלי בידיים , סוף סוף !!!……
ופתאום היא נתנה ריצה חזקה , פי אלף ממה שהיא רצה מיקודם ….
ושיט! למה אני כל כך בטוחה בעצמי שלא קשרתי מיד את החבל לאוכף !!!
היא פשוט משכה אותי … , נפלתי מהידרה בחבטה חזקה על האדמה , כואב !!!!!
והיא , המשיכה כאילו כלום , לרוץ ולרוץ , ולגרור אותי אחריה …
אבל אני לא נשברת !!! , המשכתי להחזיק בחבל , לא משנה מה , אני לא עוזבת !!!
ירדנו כבר את כול ההר , הידרה רץ מאחורינו בניסיונות להשיג אותה .
אבל זה איפה שהוא נישאר , מאחורינו …
ירדנו כבר את כול ההר , עם כול סנטימטר זה יותר ויותר כואב …
ופתאום , לא חשבתי שהדבר הזה , הוא מה שאני אראה כמושיע , הגדר הגבוהה של האחוזה של ג'סי ….
אני אף פעם לא שמחה להתקרב אפילו למקום הזה , ובטח שלא לגדר הזו , היא כל כך גבוהה , וכל כך שחורה , מסתירה את הנוף והורסת הכול , אבל הפעם , זה מה שהאט את הסוסה …
הסוסה נעצרה במכה אחת , ולפני שהיא הספיקה להבין , שאין דרך לקפוץ מעל הגדר הזו וצריך לשנות כיוון , הידרה כבר היה שם וחסם אותה , עליתי עליו , כשרתי את החבל לאוכף , טעות ובטח טעות כזו , לא עושים פעמיים …
אולי הידרה מבוגר יותר מהסוסה הזו ולא יותר מהיר מימנה ,
אבל בנוגע לכוח של "להישאר במקום וטורנדו לא יזיז אותי " בזה הוא מצטיין …
כבר זהו , מה שנישאר לעשות זה להביא אותה לביתה החדש ….

אחרי שעתיים בדרך ההרים אל הבית שלי , בדרך כלל זה לוקח עשר דקות , גג עשרים .
אף פעם לא שעתיים , אבל גם אף פעם לא הייתי עם סוסת פרא בידיים .
הגענו לפתח החווה , כבר נישאר רק עוד מעט מאוד אור , השמש כבר כמעט נעלמה מאחורי ההר …
עדיין הייתי על הידרה כול הזמן , מחשש ששוב אאלץ להיגרר במורד ההר .
פתחתי את המעגל.
המעגל הוא סוג של תא כלוב שכזה , מין הסתם הוא בצורת עיגול , גבוהה דיו בשביל שהסוסים שביפנים לא יקפצו מימנו , ישנם שלושה מעגלים אצלנו
ליחיד , לזוג , ולאדר שלם …
שמתי אותה ביחיד , עוד לא הספקתי לסגור את השער , וכבר אבא נעמד מאחורי …
" בקי מה פשר כול זה?! "
" אתה בעצמך אמרתה לי שאתה קונה לי סוס " אמרתי בתשובה מתחמקת.
" אמרתי אקנה לך סוס , לא אביא לך ותוך כדי אסכן את חייך …!!! "
" אותה אני רוצה … "
" היא סוסת פרא , שתדרוס אותך בהנאה גדולה , ליפני שבכלל תלטפי אותה !!! " הוא הרים את קולו …
תנסון , אבא של ג'ק גם נעמד לידנו …
" מה אתה מתכנן לעשות אתו רוב ? "
" אתה , לא אתו … " תיקנתי בנימת עצבנות
" אי אפשר להחזיר אותו להרים , הוא הופרד מהאדר , והוא יכול למות לבד " השיב אבא לתנסון …
"עוד פעם אני אגיד , זו היא ולא הוא , חוץ מזה אבא , אל תתפוס מהסוסה הזאת חלשלושה , היא גררה אותי במורד ההר , והיא הצילה אותי מפומה …"
איזו שטוש עשיתי !!!!!
" הציל אותך מפומה ??? , גרר אותך בהר ??? , בקי מה פרוש כול זה , זה רק מכיח שהוא מסוכן "
"זו היא ולא הוא !!!!!!!!!!! , ואני גם יכולה לאלף אותה …. "
פתאום סבא גם נעמד לידנו , והתקרב לאוזנו של אבא , ואמר כמה מילים …
" טוב בסדר , נשאיר את הסוסה הזו כמה ימים , ואז נחליט מה לעשות …" אמר אבא באנחה …
" עכשיו נלך לאכול בבית , כולנו צריכים הפסקה " אמר סבא ומשך את שנינו אחרב …
" כול הזמן בקי מתוקה , את מכינה את האוכל , היום זה חלק מההפתעה , אנחנו מכינים הכול ואת לא מזיזה שריר " אמר סבא בגאווה …
מה שנישאר לי לעשות זה להגיד " אוקיי " .
הארוחה הייתה בסדר , קצת שרופה פה ושם , והיה באמצע הצלחת משהוא שלא היה כול כך ברור , אבל אכלתי בשביל לא להעליב , וזה די טעים , אכיל יותר משחשבתי …
" טוב בקי , לי ולסבא שלך יש ישיבה בנושה ניהול החווה , נחליט מה לעשות אחר כך " אמר אבא .
בלי לחקות יותר מידי , רצתי החוצה
תפסתי על הגדר כשאני עוד בחוץ , ונשענתי ..
הבטתי בה צוהלת , רצה במעגלים …
איזו עוצמה , יש לה אש בעיניים … ,היא יפה כול כך ……
אני פשוט חיבת לקרוא לה בשם …
שוב הרגשתי יד על כתפי ,
כבר קשה שלא לנחש מי זה …
" הי בקי "
" הי ג'ק "
" ידעתי שתהיה כאן למרות שאסור " , אמר ג'ק .
" זה כול כך ברור ?"
ג'ק העיף בה מבט , " היא נראית בת שנתיים בארך "
" כן , מון בת שנתיים וכול כך יפה וחזקה "
" מון? את נתת לה שם ….???… " , אמר ג'ק בקול מופתע
" כן , לדעתי מון זה השם המושלם בשבילה … "
" זהו זה , אני מוותר " אמר ג'ק ….
צחקתי בקול רם …. לא נעים .

"הי ג'ק , אתה חושב שיש לך זמן לעזור לי בשיעורים במתמטיקה ? "
" כן בטח , ואולי גם בכימיה ???… " שאל ג'ק בקול בוחן …
" לא בכימיה אני לא צריכה עזרה , אולי אתה צריך?"
"למען האמת , למה לא?" השיב ג'ק והחל למשוך אותי לחדרי …
הוא הביא עוד כיסא משולחן האוכל למטה , והתיישבנו מול השולחן שלי …
במתמטיקה הוא באמת יודע מה הוא עושה , הוא ממש טוב בזה , הוא טוב בהרבה דברים …
הרגשתי מטומטמת ליד המהנדס הצעיר הזה …
פתאום נשמעו פרסות סוסים .
ג'ק קם במהירות , כאילו שהוא בורח ממישהו
"מה קרה ג'ק ??? " שאלתי בבהלה …
הוא הפיל אותי מהכיסא.
" תהיה בשקט " אמר ג'ק בלחישה ושם את ידו על שפתיי …
מה יש לו?!
הצצתי אל החלון וראיתי ……………..