הארי&רוז – פרק 3

-נקודת צבט של רוז:

התעוררתי בגלל תזוזה לידי, וכמעט נרדמתי חזרה. רגע מה? תזוזה? הסתובבתי לאט ובשקט וראיתי את הארי (עם בוקסר-פאק) מחבק אותי. איך הוא הגיע לכאן לעזאזל? ואז לאט לאט התחלתי להיזכר באירועי הלילה של אתמול. השתכרנו, הוא עשה לי שק קמח עד הבית, ביקשתי ממנו להישאר איתי, ועוד לישון איתי במיטה. מה חשבתי לעצמי באותו הרגע? מטומטמת! ניסיתי להשתחרר מהאחיזה שלו בי בשקט ובלי לעשות יותר מדי תזוזות ולהעיר אותו והצלחתי! הלכתי לעשות את ארגוני הבוקר. מוזר, אין לי הנגאובר. ציחצחתי שיניים ונכנסתי למקלחת. ואז נזכרתי ששכחתי לקחת בגדים להחלפה! מה אני עושה? איך לעזאזל אני יוצאת מהאמבטיה?!? החלטתי לצאת בתקווה שהארי ישן. התפללתי להארי עדיין ישן, בכל זאת הוא שתה יותר ממני אתמול. התעטפתי במגבת שהגיעה לי למעל הברך ויצאתי. מסתבר שהארי כבר לא ישן. תקוותי היו לשווא. הוא שכב על המיטה עם ידיים מאחורי הראש וצפה בי בנחת יוצאת מהמקלחת. הסמקתי. ׳גוף יפה רוזי׳ הוא אמר והתחיל לבהות בגופי ולסרוק כל נקודה בו. ׳הארי סתום!׳ אמרתי לו והוצאתי שורט גינס שחור וגבוה וגופיה לבנה שרשום עליה kiss וציור של נשיקה,וסט אדום- חזייה ותחתון תחרה. הוא בהה בסט עם פה פתוח. התחלתי לצחוק וללכת חזרה לאמבטיה ובדרך אמרתי לו ׳הארי תסגור את הפה שלא יכנסו זבובים׳ צחקקתי לי ונכנסתי לאמבטיה. החלפתי בגדים ויצאתי מהאמבטיה. התאפרתי, כי בכל זאת יש מישהו בבית למרות שזה הארי. ירדתי לקומה למטה, למטבח להכין ארוחת בוקר. חשבתי מה להכין, משהו מהיר וקל והתחלתי להכין בלילה לפנקייקים. עם המזל ה׳טוב׳ שלי בטעות שפכתי על החולצה שלי כוס קמח. טוב לא נורא, כשמבשלים מתלכלכים. בערך באמצע העבודה, כשטיגנתי את הפנקייקים הרגשתי ידיים עוטפות את מותני. זה היה הארי, השתחררתי מיד. ׳אם אתה רוצה לעזור אז תעזור אם לא אז אל תפריע׳ אמרתי. ׳יש לך חזייה יפה רוזי׳ אמר וקרץ. הוא התיישב בפינת האוכל והסתכל עלי מבשלת. כשסיימתי הוצאתי את מיץ התפוזים מהמקרר, ביחד עם סירופ מייפל וסירופ שוקולד. הגשתי לו צלחת עם כמה פנקייקים וגם לי וישבנו לאכול. אכלנו בשקט, לא הייתי בטוחה אם שווה לפתוח שיחה ואז החלטתי שלא, הרי הוא סתם יעקוץ אותי בסוף.כשסיימנו את הארוחה נזכרתי בזאיין. ׳הארי, אני לא מאמינה ששכחנו את זאיין!!׳ צרחתי עליו. ׳הוא בטח באיזה בית של מישהי׳ ענה לי באדישות. ׳טוב אם לך לא אכפת מהחבר הכי טוב שלך אז לי כן!׳. עליתי בריצה במדרגות ולקחתי את האייפון שלי והתקשרתי לזאיין.
׳זאיין איפה אתה???׳ צרחתי בפאניקה לטלפון כשהוא סוף סוף ענה לטלפון אחרי 3 שיחות הוא לא ענה. ׳גאד רוז, למה את חייבת להעיר אותי?׳ הוא שאל בלחש. ׳למה את לוחש?׳ ׳כי אני אצל מישהי, ואת מוזמנת לנחש מה עשינו…. אני לא רוצה להעיר אותה׳ ענה בכעס. ׳מתי אתה חוזר?׳ ׳מתי שבאלי!׳ ענה וניתק. נשכבתי על המיטה ושקעתי במחשבות. למה הוא כועס עלי? עשיתי לו משהו? בסה״כ דאגתי לחבר הכי טוב שלי! אוף לפעמים הוא מתנהג כל כך לא בסדר. רגע, זה היה ריב?!?! אוף, אני מקווה שזה לא היה ריב. אני שונאת לריב עם זאיין! אחרי עוד כמה דקות מלאות במחשבות פתאום שמתי לב שהארי עומד מולי ומנופף מול העיניים שלי. ׳מה אתה רוצה?׳ שאלתי אותו והסתובבתי עם הגב אליו. לא היה לי כוח להתנהגות שלו. הוא לא וויתר, עשה סיבוב מסביב לכל המיטה ונעמד מולי. ׳אני רוצה ללכת להחזיר לך את המכונית שלך לפני שמישהו יחליט לגנוב לך אותה, אני מחכה למטה!׳ ענה לי בכעס. אוף מה עשיתי שכולם מתנהגים אלי ככה היום?? הם עד כדי כך שונאים אותי?החלפתי את החולצה המלוכלכת בקמח בגופייה שחורה ורגילה, שמתי כפכפים וירדתי למטה, צעקתי להארי שהיה בסלון וראה טלוויזיה שאני יוצאת, לקחתי את המפתח והאייפון וחיכיתי להארי שיבוא כבר. סגרתי את הדלת ויצאנו. ׳הארי, אני שונאת ללכת ברגל, אני מזמינה מונית׳ אמרתי לו. הוא הסתכל עלי מוזר. לא הצלחתי לפענח את ההבעה שעל פרצופו. ׳רוצה עוד הפעם שק קמח?׳ הוא שאל אותי. ׳אין מצב!׳ ׳אין מצב שאנחנו הולכים במונית׳ ענה לי. חשבתי על הרעיונות האפשריים ומצאתי את הפיתרון. נקווה שהארי יסתדר, כי אם לא זו תהיה בעיה שלו. ׳הארי תחכה לי כאן, אנחנו הולכים לעשות ריצה עד למועדון, קצת ספורט זה לא מזיק לאף אחד׳ אמרתי לו והלכתי מהר הבייתה להחליף לנעלי ספורט. החלפתי ויצאתי להארי חזרה. ׳תחרות ריצה?׳ שאלתי או יותר בכיוון של אמרתי והתחלתי לרוץ…