מחפש אחרייך אל האור בעינייך- פרק 7

נקודת מבט של עוז.
"כוסאמאשל המורה הזה" התעצבנתי ושאפתי שאכטה מהסיגריה.
"מה קרה אחי?" אוראל שאל.
"סתם, הוא שם אותי לעשות עבודת גמר עם הילדת חווה הזאת" נאנחתי. אוראל התחיל לצחוק.
"מה אתה צוחק יזין?!" התעצבנתי.
"עוז דמארי ושובל אלקיים, למה נראה לי שיהיה רצח?" הוא צחק.
"חחחח רציני עכשיו איך אני נפטר מזה?" שאלתי.
"אהה הכי קל תעשה לה את המוות עד שהיא תבקש להחליף בן זוג" הוא אמר.
"מאיפה נהיית חכם?" שאלתי.
"אהה לכלכת, אני יכול להיות השטן כשאני רוצה" הוא חייך וקם מהחומה.
"לאן?" שאלתי.
"לדבר עם ירדן" הוא הסתובב.
"בהצלחה יזבל" צחקתי והוא גם צחק.
נשארתי לבד על החומה ואז ראיתי את שובל.
"אלקיים, בואי בואי דקה" קראתי אליה.
"מה?" היא התקדמה אליי.
"אממ מתי נתחיל לעשות את העבודה?" שאלתי.
"מתי שבא לך" היא אמרה ביובש כזה. היא לא מתווכחת איתי על זה?! היא חולה בטוח!
"היום?" שאלתי.
"ישלי היום משהו חשוב לעשות.. מחר?" היא שאלה.
"סבבה"אמרתי.
היא חייכה והלכה.
איזה יפה היא, השיער שלה הלא ברור הזה המהמם.. כוסעאמק מה אני חושב עליהה? אני שונא אותה!!
מצד אחד אני שונא אותה על זה שכל פעם היא יוצאת עליי בכסאח אבל מצד שני אני מעריץ אותה.. היא לא נותנת לאף אחד לשבור אותה, תמיד יהיה לה מה להגיד, שמה זין על העולם.

נקודת מבט של שובל.
יצאתי מהבית ספר, תפסתי אוטובוס לחווה וכעבור כמה דקות הגעתי.
"היי יפה" לילי באה וחיבקה אותי.
"היי מה קורה?" שאלתי.
"סבבה רצח.. זוכרת את הבחור מהבר שאמרתי לך? קיצר אנחנו ביחד" היא התרגשה.
"יואווו אחותיי מזל טובב" התרגשתי בשבילה.
"ומה איתך? ספרי משהו" היא חייכה.
"אממ שום דבר מיוחד.. אהה הייתי במסיבה לפני כמה ימים והכרתי בחור מדהים, יש לנו דייט היום" חייכתי.
"אומיייגאדדד בהצלחהה" היא קפצה עליי בחיבוק וצחקתי.
"טוב אני הולכת לנקות את הסוסים כי הם לא יתנקו מעצמם" צחקתי והלכתי לכיוון האורוות.
התחלתי לנקות את האורוות ולהבריש את הסוסים.
היה לי צלצול טלפון.
'אבא'
סיננתי.
אחרי כמה דקות הוא שלח לי הודעה.
'שובל בבקשה תעני לי, אני מצטער על הכל, אני רוצה להיפרד ממך כמו שצריך.. אני נוסע היום'
'מה אתה מצטער בפני? תצטער בפני אשתך שפגעת בה כל כך!! אל תדבר איתי, אל תפנה אליי, אני לא רוצה שום קשר איתך, נסיעה טובה' שלחתי לו וסגרתי את הטלפון.
העבודה בחווה עברה מהר והשעה הייתה כבר חמש וחצי.
"ביי לילי אוהבת אותך" נופפתי לה לשלום.
"ביי שובלי בהצלחה בדייט היום" היא צעקה.
צחקתי ועליתי על האוטובוס.
התקשרתי לירדן.
"הלו?" היא ענתה.
"את באה אליי לעזור לי להתארגן?" שאלתי.
"כן הנה אני יוצאת עכשיו" היא ענתה.
"סבבה. מה קורה מה ככה?" שאלתי.
"חחחח אוראל דיבר איתי" היא צחקה.
"וואלה?" שאלתי.
"חחח כן. הוא ביקש סליחה ואמר שהוא לא ידע ושהוא רוצה להמשיך להיות ידיד שלי" היא אמרה.
"ומה ענית לו?" שאלתי.
"חחחח שאני אחשוב על זה" היא צחקה.
"חחחח טוב אחותי אני הגעתי הביתה, אני נכנסת להתקלח, כשאת מגיעה פשוט תכנסי" אמרתי.
"חחח טוב ביוש" היא אמרה וניתקה.

נכנסתי להתקלח וכשיצאתי הייתי עטופה במגבת, מרחתי על עצמי קרם גוף ושמתי גופייה לבנה פשוטה ושורט שחור של בית.
ירדתי לסלון וראיתי את ירדן שותה כוס מים במטבח.
"אווו סוף סוף יפרינססה!! כמה זמן להתקלח?!" היא צעקה.
"חחחח סתמי" צחקתי ועלינו לחדר שלי.
ירדן פתחה את הארון והוציאה לי משם שורט בהיר קרעים עם ניטים בכיסים וגופיית סבא בטן בצבע שחור.
היא הביאה לי את המגפי צבע האלה והרימה את הגרב טיפה מעל הנעל. היא אמרה שזה הולך עכשיו..
היא עשתה לי פן חלק.
"טוב עכשיו איפור" היא אמרה.
"אני שונאת איפור נו" התלוננתי.
"סתמי" היא סיננה והתחילה לשים לי מסקרה ואיילנר ואודם אדום.
כשהיא סיימה הסתכלתי במראה. אהבתי מה שראיתי.
"וואו" התלהבתי.
"כן כן אני מוכשרת" ירדן השוויצה. צחקתי.
"מה השעה?" שאלתי.
"רבע לשמונה" היא אמרה.
"מה?? עוד רבע שעה עמית בא!!" התרגשתי.
"חחחחח טוב אני הלכתי, ביוש בהצלחה, תעדכני אותי אחרי זה" היא חיבקה אותי ויצאה מהבית.
התיישבתי בסלון וראיתי טלוויזיה.
ואז שמעתי צלצול בדלת. הלב שלי דפק ברמות מטורפות.
פתחתי את הדלת וראיתי את עמית עומד שם יפה מתמיד, עם זר פרחים בידו.
"היי" הוא חייך.
"היי" חייכתי חזרה.
"את נראית מדהים" הוא אמר.
"תודה" הסמקתי.
"אמממ קחי זה בשבילך" הוא גמגם כזה והושיט לי את הפרחים.
"הם מקסימים. תודה" חייכתי.
"אממ אז שנצא?" הוא שאל. הנהנתי ושילבתי את ידי בידו.
הנסיעה עברה דווקא די בשקט.
הגענו למסעדה.
הוא הזיז את הכסא כדי שאני אוכל לשבת. גנטלמן אמיתי.
התיישבנו.
"מה בשבילכם?" המלצר בא ושאל.
"בשבילי חזה עוף פיקנטי עם תפוחי אדמה אפויים וסלט עשיר" עמית ביקש.
"אממ בשבילי אותו דבר" חייכתי.
המלצר הלך.
"אז.. שובל ספרי לי עלייך קצת" עמית חייך.
"אה.. טוב אני בת 17 בכיתה יא, אוהבת לרכב על סוסים..מה עוד אתה רוצה לדעת?" שאלתי.
"לא יודע.. אממ.. ממי קיבלת את העיניים המושלמות האלה?" הוא שאל.
"מאבא שלי.." חייכתי
"רואים שאת ילדה של אבא" הוא חייך.
"איך רואים?" צחקתי.
"חוש" הוא חייך.
"תספר לי עלייך אתה מעניין אותי" חייכתי.
"טוב אני בן 19 משרת בגולני, אני יתום מגיל 16, הציור..תמיד היה מקום מקלט שלי. הוא עזר לי להתגבר על הכל" הוא חייך. הייתי מהופנטת ממנו. הוא כל כך יפה. נראה לי שבהיתי בו.
"מה?" הוא צחק והוריד את הראש.
"חחח אתה מרתק אותי" חייכתי.
"גם את. אף פעם לא פגשתי בחורה עם כל כך הרבה תוכן, כל הבחורות שפגשתי היו שטחיות שכל מה שמעניין אותם זה הציפורניים שלהם" הוא צחק.
"טוב אני בדיוק ההפך" צחקתי גם.
האוכל הגיע והשיחה שלנו הייתה ממש טובה.
עמית בחור באמת מדהים.
סיימנו את האוכל ועמית התעקש לשלם.
יצאנו לכיוון האוטו.
"היה לי ממש כיף" חייכתי.
"חכי.. יש לי עוד הפתעה אחת אחרונה" הוא חייך.
תוך עשר דקות הגענו למקום חשוך כזה.
שמעתי גלים. הגענו לים.
"ים" חייכתי.
"את אוהבת את הים?" הוא שאל.
"מאוד" חייכתי.
"המקום האהוב עליי" הוא חייך.
הוא פרס מחצלת כזאת על החול.
ישבתי על המחצלת ובהיתי בגלים.
אחרי כמה שניות עמית הצטרף.
הוא הסתכל לי בעיניים"את כל כך יפה" הוא אמר וליטף לי את הלחי ברוך ועדינות.
הורדתי את הראש, הסמקתי למוות.
הוא הרים לי את הראש בעדינות.
הסתכלתי על הפנים שלו, הוא כל כך יפה, השיער הפרוע שלו, הזיפים הקטנים שלו והעיניים המיוחדות שלו.
השיער שלי עף ברוח ואני ועמית היינו נראים כמו דמויות מסרט קטשי במיוחד, אבל אני חייבת להודות זה היה מרגש.
הוא התקרב אליי לאט לאט, נגע לי בלחי, הרגשתי את הנשימות שלו, התנשקנו. הנשיקה הייתה עדינה כל כך.
נכנסתי לעולם משלי.
כשהתנתקנו, הוא חייך אליי ואני אליו.
הוא נשכב לאחור ושמתי את ראשי על החזה שלו.
הסתכלתי על הכוכבים.
"שובל?" שמעתי את קולו של עמית.
"ממ?"
"אני שמח שהכרתי אותך" הוא אמר. חייכתי.
הרמתי את ראשי כדי לנשק אותו אבל בדיוק אז התקשרו אליי .
'עוז' מה הוא רוצה??
"הלו?" עניתי.
"שובל התקשרתי להזכיר לך שמחר עושים את העבודה" הוא אמר.
"בשביל זה התקשרת אלי?" התעצבנתי.
"כן" הוא אמר ויכולתי להישבע שהוא מחייך עכשיו.
"אני שונאת אותך ביי" התעצבנתי וניתקתי את הטלפון.

"מי זה היה?" עמית שאל.
"סתם ילד מהכיתה שאני צריכה לעשות איתו עבודת גמר" חייכתי.
"אהה אוקי.. אז איפה היינו?" הוא שאל.
"בדיוק פה" לחשתי ונישקתי אותו.