יום ב' השכם בבקר משהו קורה או לאו ????

נדייה הגיעה לביתה ביום ראשון בסביבות השעה 17.00 וטרם נרגעה מהסיפור אשר הסבתא מירמיהו 50 בת"א סיפרה לה ויש כל הסיכויים שאלון שהגבר שהוא מוכנה למות בשבילו אולי אולי אולי הוא בעל הדירה ששם מועסקת כבר זמן רב.

הוא נסע עם רעייתו לחופשה בבית מלון ואמור היה בערב לחזור הביתה.

מחר יום שני בבקר הוא הבטיח כי יגיע לאסוף אותה, הוא הבטיח אך אולי הוא כבר שכח ממנה ? אולי הוא מצטער על כל מה שאירע ביניהם למעשה מעבר ללב פועם ואהבה קורעת מצידה של נדייה לא אירע דבר וחצי דבר. הוא העניק לה לב קטנטנן עם שרשרת עדינה מזהב כאשר כתב ממני אלייך אולי הוא כן חש כלפיה משהו אולי ?????????

העבודות השיגרתיות שהיה על נדייה לעשות עם הילדים עם המקלחות בגיגית במטבח לשבת איתם ולהקשיב כיצד עבר יומם כל אלה היא עשתה בלית ברירה כשהראש לא היה במקום, ועל כך המצפון העיק עליה מאד מאד

היא נתנה להם את החוברת הענקית לציור וכל הכלים שקיבלה נדייה מהסבתא עבור הילדים היא הצליחה בול לשמח אותם ללא קץ.

שלושתם ישבו וציירו ציור אחד יפה ממשנהו.

את הציור שהעניקו מתנה לנזימה ציירו הילדים בדיוק כמותו על הדף העבה ממש כמו קרון ממש הציור הזה היה פשוט מדהים אפילו נדייה שראשה היה במקום אחר לחלוטין לא הפסיקה להתפעל מהיופי של האגרטל כשבו שלל פרחים בצבעים שונים פשוט מדהים.

"אתם יודעים מתוקים שלי אמרה לילדיה תמשיכו לצייר ואתייעץ עם האנשים שאני עובדת בת"א לברר היכן אפשר להראות ציורים אלה ואולי לעשות תערוכה"

"מאמי את חושבת שבאמת אפשר לעשות תערוכה שאלה פטמה"?????

"אני לא חושבת אני בטוחה שאפשר- אתם גאונים – אתם הפתח לתקווה שאולי אולי נחיה בנוחות יתרה מאשר עתה"

הלילה ירד והילדים נרדמו מאושרים מהמתנה שקיבלו וכן מהציור המהמם שהצליחו לצייר על הדף הראשון של החוברת הענקית שקיבלו מתנה.

נדייה ישבה לבדה אפילו לשכנה נזימה לא התחשק לה להיכנס לזמן קצר, היא רצתה את השקט שלה ומתפללת שהשחר יעלה מהר ואז אולי כן אולי לא תראה את האוטו הקטן ממתין בשקט ובצנעה מאידך אולי לא ישובו היום מבית המלון אז אולי לא יגיע אולי אולי אולי.

מאוחר מאד הצליחה להירדם ושנתה הייתה שינה טרופה ומבולבלת מאד מאד